נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, פנה היום (שני) לשר המשפטים אמיר אוחנה וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וטען כי לא התייעצו עמו בנושא ממלא מקום לפרקליט המדינה שי ניצן - ובניגוד לחוק. בתגובה, השר אוחנה שלח מכתב לנציב בו טען כי דן עמו כמה פעמים בנושא, וכן עם היועמ"ש, והעלה את שמות המועמדים.
על פי חוק, חובה להיוועץ בנציב לפני מינוי ממלא מקום, ולדברי הרשקוביץ חובה זו לא מולאה. "עם השגת הסכמות ביניכם על מועמד/ת, אדון במועמד/ת", כתב הנציב. "אני מקווה מאוד שהסכמה כזו תושג בקרוב".
אוחנה ענה כי "כשאחליט על מי מבין המועמדים, הרי ששמו של אף אחד מהם לא יהיה זר לך. בכוונתי למנות את אחד המועמדים האלה". שר המשפטים ביקש לקבל מהנציב את התייחסותו לגבי המועמדים שעל הפרק, וכן לדעת האם קיימת מניעה למנות מי מהם לתפקיד. הוא הדגיש כי הוא מקווה שהיועמ"ש מנדלבליט יסמוך ידו על המינוי, "אך הסכמה כזו אינה ולא יכולה להיות תנאי למינוי או לקיום חובת ההיוועצות".
אל תפספס
בימים האחרונים נפגש שר המשפטים עם המועמדים האפשריים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה. בין המועמדים היו המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה (מומי) למברגר, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דן אלדד, פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) אשרה גז אייזנשטיין והמשנה לפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) אורלי בן ארי גינזבורג. אחד מחמשת המועמדים של אוחנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הודיע שהוא אינו מעוניין בתפקיד.
מנדלבליט הבהיר כבר לפני כמה חודשים לאוחנה שממשלת מעבר לא יכולה למנות פרקליט מדינה קבוע. אוחנה קיבל זאת והחליט למנות ממלא מקום עם פרישתו של ניצן. הוא מסתמך על חוק שירות המדינה, שקובע כי אם מתעורר צורך למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, מי שאחראי לעשות זאת הוא "השר שעם משרדו נמנית המשרה". במקרה הזה - שר המשפטים. עם זאת, השאלה היא האם ניתן להפעיל את הסמכות באותו אופן בזמן ממשלת מעבר, ולשאלה זו אין פתרון חד משמעי בחוק.
מנדלבליט, מנגד, טען כי בשל רגישות התפקיד, השר חייב להיוועץ בו, כמי שעומד בראש מערכת התביעה. בתחילת החודש, היועמ"ש הודיע כי המועמד המועדף עליו למלא את מקומו של שי ניצן הוא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, למברגר. גם בתוך הפרקליטות נחשב למברגר למועמד המוביל למלא את מקומו של ניצן, לפחות עד למינוי מחליף קבוע.
(עדכון ראשון: 12:44)
