ככל שגוברים הסימנים כי ישראל בדרך למערכת בחירות שלישית, גובר גם חוסר הוודאות באשר לזהותו של פרקליט המדינה הבא. פרקליט המדינה הנוכחי, שי ניצן, אמור לסיים את תפקידו באמצע דצמבר - ונכון להיום לא רק שלא ידוע מי יחליפו, אלא שאפילו לא ידוע מה יקרה כשיעזוב את משרד המשפטים.
בתקופה הזו לפני שש שנים בדיוק כבר אישרה שרת המשפטים ציפי לבני כי ניצן, שעליו המליצה ועדת איתור, יחליף את משה לדור. היום טרם הוקמה ועדה, כך שלא ניתן להגיש מועמדות לתפקיד, וספק אם ועדה כזו תוקם כל עוד מכהנת ממשלת מעבר. במשטרת ישראל, לשם השוואה, מסתפקים מהסיבה הזו כבר שנה בממלא מקום למפכ"ל, ולא ממונה מפכ"ל קבוע.
אל תפספס
ההערכה הרווחת כרגע היא כי ישנם סיכויים קלושים ששר המשפטים אמיר אוחנה יבקש מניצן להאריך את כהונתו בפרק זמן נוסף, וכי בדומה למשטרה - התרחיש הסביר הוא מינוי ממלא מקום זמני מתוך הפרקליטות. מי שנחשב למועמד המוביל הוא שלמה (מומי) למברגר, המשנה של ניצן לעניינים פליליים, שכיהן בעבר כפרקליט מחוז דרום ופרקליט מחוז תל אביב. אם למברגר אכן ימונה לממלא מקום פרקליט המדינה, הדבר יציב אותו באופן טבעי בעמדת זינוק טובה למרוץ על מינוי הקבע - כשזה ייצא לפועל.
ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה שמונתה לאחרונה למשנה הכלכלי של ניצן, נחשבה גם היא מועמדת בעלת סיכויים טובים, אך אם לא יהיה שינוי של ממש בהרכב הממשלה הבאה, קשה לראות ממשלת ימין שתחתום על מינויה של התובעת המלווה בתיקי ראש הממשלה לפרקליטת המדינה. בפרקליטות יש מי שסבורים שבלי קשר לאופי הממשלה הבאה, ייתכן שהדרג הפוליטי יהסס למנות את בן ארי, שהייתה התובעת גם במשפט אולמרט, ובאופן כללי כפרקליטת מחוז הובילה את המלחמה בשחיתות הפוליטית.
בן ארי הובילה קו קשוח בתיקי ראש הממשלה, וסברה שיש להעמידו לדין באשמת שוחד בכל שלושת התיקים. בתגובה זכתה בן ארי למתקפה אישית מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו. גם כלי תקשורת שנחשבים מקורבים לנתניהו הציפו סיפורים שונים מעברה, ובראשם החשד כי הגישה תצהיר כוזב לבית הדין לעבודה, אף שהפרשה כבר פורסמה ב-2016 ונסגרה מבלי שננקטו צעדים כלשהם נגדה. גם החופשה שלקחה בן ארי, בעטיה לא נכחה בשניים מארבעה ימי השימוע של נתניהו, לא צפויה לשפר את סיכוייה.
עמית אייסמן, כיום פרקליט מחוז חיפה (פלילי), מוערך מאוד ואף כיהן כבר שנתיים במינוי בפועל כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. מה שעשוי להקשות על מינויו של אייסמן הוא פרשה מלפני כמה שנים, במסגרתה נחקר בחשד להטרדה מינית בגין התבטאויות לא הולמות. בסופו של דבר הוטל על אייסמן עונש של התראה ממנכ"לית משרד המשפטי דאז, אמי פלמור. "הוא מועמד מצוין", אמר גורם בפרקליטות. "הוא פרקליט חכם, שקול ומאוזן. אבל השאלה היא כמה היועמ"ש יהיה אמיץ, כי אנחנו באווירה שמי שעברו לידו טענות כאלה פסול לגמרי".
שני בכירים נוספים שעשויים להתמודד על התפקיד הם דן אלדד, ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ורז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים ציבוריים-חוקתיים, ולניהול ותפקידים מיוחדים. המחלקה הכלכלית בראשות אלדד הובילה בשנים האחרונות כמה תיקי שחיתות גדולים, ובראשם פרשת ישראל ביתנו. באשר לנזרי, אף שהוא מוערך מאוד, אין לו כל ניסיון כפרקליט. יתרה מכך, נזרי עשוי להיות מועמד מוביל להחליף את אביחי מנדלבליט שצפוי לפנות בעוד שלוש שנים את לשכת היועמ"ש.
מעל הכול מרחפת אופציית המועמד החיצוני. גורמים משפטיים מדברים באחרונה על אפשרות שממשלה שתיבחר עשויה לנסות "להצניח" לתפקיד מועמד מחוץ למערכת, בשל שיקולים פוליטיים. בינתיים, כל עוד הערפל הפוליטי ממשיך להיות סמיך, קשה אפילו להעריך את הסבירות לאפשרות הזו, וקשה עוד יותר להעריך מי יכול להיות אותו מועמד.
