בתחילת החודש שעבר, באירוע התמחויות של משרד המשפטים, התייצב פרקליט המדינה שי ניצן מול הקהל והודה כי הייתה זו שגיאה לאשר לפרקליטה המלווה בתיקי נתניהו, ליאת בן ארי, להיעדר מיומיים מתוך ארבעה ימי השימוע לראש הממשלה. "בדיעבד עדיף היה לפעול אחרת", אמר ניצן. "לא כי השימוע נפגע, אלא בשל מראית עין. איננו חפים מטעויות, אך עוצמת הרפש שהוטחה בבן ארי - פרקליטה מסורה - בלתי נתפסת".
ניצן, שיעזוב ביום ראשון אחרי שש שנים את לשכת פרקליט המדינה, צדק: מצד אחד, אין ספק שהיעדרה של בן ארי מחלק מהשימוע, שנערך בכלל בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נופח על ידי תומכי נתניהו, שלא פספסו הזדמנו לתקוף את הפרקליטות. מצד שני, מי שנתן להם את ההזדמנות היה, בין היתר, ניצן עצמו - שלא צפה מראש את הנזק האפשרי, דווקא בתקופה רגישה כל כך.
בפרקליטות היו מי שראו באירוע הזה מקרה שמאפיין בצורה טובה את ניצן. "הוא חי בתוך המערכת, והוא מעניק למערכת בראייתו את הקרדיט הציבורי שהיה לה בעבר", אמר גורם בפרקליטות. "פעם אף אחד לא חשב שמשהו יכול להיות לא בסדר בפרקליטות. שאם הפרקליטות עושה את זה - אז זה כנראה בסדר".
עוד בוואלה!
ניצן, שחגג בסוף נובמבר יום הולדת 60, נולד בירושלים ולמד בישיבת "נתיב מאיר". בצבא שירת בגדוד 890, באותה הפלוגה עם מפכ"ל המשטרה לעתיד יוחנן דנינו, וגם עם מנשה ארביב - שלימים יהפוך למפקד להב 433, אך גם ייאלץ לעזוב את המשטרה בשל חשד שקיבל טובות הנאה מהרב יאשיהו פינטו, ויורשע בשל כך באי מילוי חובה רשמית.
"כשקיבלתי את הפיקוד על פלוגת 2/78 בגדוד 890 בצנחנים, סקרתי את החיילים אחד לאחד", אומר עו"ד אבי עמירם, שפיקד על הפלוגה של ניצן במסלול. "ביניהם היה שי ניצן, שאני הכרתיו כישעיהו ניצן - בחור דתי עם כיפה, הרושם המיידי שהוא הותיר בי הוא 'אינטלקטואל', איש ספר, מה שהתכתב עם העובדה שלמד ב'נתיב מאיר'. כישוריו האינטלקטואליים נוצלו לשם שיבוצו כחובש מחלקתי כך שיסייע בטיפול בפצועים ונפגעים. הוא מילא את משימותיו כראוי, ללא קיטורים. לימים כשנודע לי שהוא היה מתמחה של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, לא הופתעתי. דרכינו הצטלבו בתחום המשפט הפלילי עד עצם היום הזה".
כאשר הממשלה אישרה את מינויו של ניצן לפרקליט המדינה במקומו של משה לדור, היא עשתה זאת חרף התנגדותם של עוזי לנדאו ושרי הבית היהודי. קשה לדמיין זאת היום, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על המינוי ואמר: "שי ניצן הוא המועמד הראוי ביותר, חכם, ישר, משכיל בתחומו ומשכיל בכלל, ומאוזן".
אחד הדברים שליוו את ניצן כפרקליט מדינה הוא העובדה שמעולם לא עבד בפרקליטות מחוז, בוודאי לא היה פרקליט מחוז. "הוא איש חכם ומקצוען, גם בתחום הפלילי, ולמרות שהוא לא בא מהתחום הזה, הוא יודע משפט פלילי הרבה יותר טוב מהרבה פליליסטים", אמר אדם המכיר היטב את הפרקליטות, וגורם פרקליטותי חיזק את הדברים: "ניצן הוא מקצוען ברמה מאוד מאוד גבוהה. יש לו יכולת נדירה לקרוא, ללמוד ולהבין כמויות גדולות של חומר גם בתחומים משפטיים שהוא לא שולט בהם".
אף שהפער אינו מקצועי, אותם גורמים מסכימים כי הרקע המקצועי של ניצן השפיע על סגנונו כפרקליט המדינה. "הוא לא ניהל אף פעם ברמה האנושית", אומר אחד מהם. "בשש שנים האחרונות הוא מנהל של מנהלים. אין לו מלבד הלשכה שלו כפופים ישירים שהוא שומע על הצרות שלהם, על פרקליט שחולה, על בעיות בחיי הנישואים, על התלבטויות מקצועיות, על קשיים באיזון בין העבודה והחיים הפרטיים. אין לו קשר עם עובדים. הוא מנהל של נתונים, של אקסלים, של תוכניות גדולות".
נער הלשכות
"שי הוא מה שנקרא נער לשכות", אומר גורם אחר. "מגיל צעיר מאוד הוא נמשח בשמן, ותמיד היה כוכב ונתפס ככוכב. הוא לא מבין מה מטריד את המיינסטרים של העובדים שלו. הוא ניסה לטפח מצוינות, אבל מנהל טוב צריך להכיל ולטפח ולפתח גם את מי שהוא לא הכי מעולה שיש. זה גם מעבר לזה - היה קל ללכת להילחם כשידעת שמשה לדור מאחוריך. תסתכל בדורית ביניש למשל, היא הייתה מנהיגה. הייתה לה רוח, ועוצמה מקצועית ואישית כזו שנשאת אליה עיניים. רצית להיות כמוה. אני לא יודע אם יש פרקליט בארץ שרוצה להיות כמו שי".
ובכל זאת, כאמור, גם בין מבקריו של ניצן קשה למצוא מי שיחלוק על העובדה שמדובר בכישרון משפטי נדיר. "הוא אדם מוכשר, שלא קיבל שום דבר בירושה, אלא צמח מבפנים ותמיד עשה הכול בהצטיינות, כל הבוסים שהיו לו גמרו עליו את ההלל", אמר גורם משפטי בכיר. "נכון, ניצן גם עשה טעויות לפעמים. אבל הביקורת שמותחים עליו היום - בגלל שהוא בחר להגיש כתב אישום נגד נתניהו אומרים שהוא תופר תיקים, שקרן ורמאי. איזה מין דבר זה?".
אחת מאותן טעויות, שהזכירו כמה מהמרואיינים לכתבה זו, היא התנהלותו של ניצן בפרשת הפתולוגית מאיה פורמן רזניק. בשנת 2013 העידה פורמן רזניק במשפטו של רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת. היא העידה מטעם ההגנה בנוגע לצורה של להב הסכין בה נעשה שימוש לרצח הילדה תאיר ראדה. עדותה, שסתרה את עמדת הפרקליטות, זכתה לביקורת קטלנית של בית המשפט, אף שלא היה מדובר בעניין שנמצא בלב המשפט.
שנה לאחר מכן זכתה פורמן רזניק במכרז לתפקיד בכיר במכון הפתולוגי באבו כביר. ניצן החליט לנסות למנוע את המינוי, ושלח למנכ"ל משרד הבריאות מכתב בו ציין את הביקורת של בית המשפט המחוזי. מאוחר יותר ביטל בית המשפט העליון את הקביעות נגד פורמן רזניק, אך הנזק כבר נעשה: הצעד של ניצן נתפס כנקמנות ורדיפה מצד המערכת.
בכיר לשעבר בפרקליטות, שמכיר היטב את פרקליט המדינה היוצא, טוען כי הוא לא פעל בנקמנות - אך עדיין היה צריך לפעול אחרת. "הביקורת של בית המשפט הייתה מאוד חריפה, והכוונה של שי הייתה עניינית", אומר אותו בכיר לשעבר. "שאם היא תמונה למכון הפתולוגי, שהפרקליטות נעזרת בו כל יום - כל סנגור יעשה ממנה קציצות. אבל כששי עצמו הוא זה שפונה, בתיק שחצי מדינה מתעסקת בו, זה לא היה נכון. הוא כל כך נטוע בצדקתו, שהוא לא מסוגל בכלל לראות איך מישהו יראה את זה הפוך. זה סוג של צדקנות או ניתוק, או עודף ביטחון עצמי. דווקא בגלל שהוא גאון משפטי, הוא לא מבין שדברים צריכים לא רק להיות נכונים משפטית, אלא גם להיראות טוב".
"יכול להגן על כל עמדה של המדינה"
לאורך השנים תואר ניצן כמי שיכול להגן על כל עמדה של המדינה. הדוגמה שמביאים מבקריו היא כיצד התייצב בבג"ץ להגן בתוקף על הסכם הטיעון המקל עם הנשיא לשעבר משה קצב, שלא כלל את סעיפי האונס. הטענה הייתה שאין סיכוי סביר להרשעה. למרבה האירוניה, קצב היה זה שבסוף סירב לחתום על ההסכם, העדיף ללכת למשפט - והורשע באונס.
"שי בהחלט יכול להגן על כל עמדה", אומר הבכיר לשעבר בפרקליטות, "אבל אני לא אומר את זה בביקורת. אני לא חושב שפרקליטים צריכים להכניס את העמדה האישית שלהם. בנושא קצב, היועץ דאז מני מזוז החליט ללכת על הסדר טיעון מקל. זה לא היה מופרך כמו שזה נשמע בדיעבד. אז שי עמד והגן על זה, ועד היום הוא חוטף על זה. מה זאת אומרת? היועמ"ש חתם על הסכם סביר, וזה בוודאי ראוי להגנה - למרות שבסופו של דבר קצב לא קיבל את ההסדר והורשע באונס. אז זה לא נראה טוב, אבל זה לא מופרך".
אירוע משמעותי נוסף בשנים האחרונות היה זה שהתרחש באום אל-חיראן בינואר 2017. אזרח בדואי בשם יעקב אבו אל-קיעאן דרס למוות את השוטר ארז לוי, ונורה למוות על ידי שוטרים. מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן מיהרו לקבוע כי מדובר בפיגוע. כשנה וחצי לאחר המקרה סגר שי ניצן את התיק נגד השוטרים שהיו באירוע, והוסיף כי אין די ראיות לקבוע בוודאות אם אבו אל-קיעאן התכוון לבצע פיגוע, או איבד שליטה ברכב. במילים אחרות: אף שאין די ראיות כדי לקבוע כי אבו אל-קיעאן ניסה לדרוס במכוון את השוטרים, פרקליט המדינה סירב לנקות את שמו של ההרוג.
"הוא הסתבך עם הגישה שלו דווקא בעניינים של מח"ש", אמר הבכיר לשעבר. "כי מצד אחד צריך להחמיר עם שוטרים שסרחו, ומצד שני אתה רוצה להגן על המשטרה. זו לא עבריינות רגילה. לכן באום אל-חיראן הנטייה שלו היא להגן על המפכ"ל, כי הוא ממלכתי ומערכתי. (אבל) אם השר אמר איזה דבר שטות שזה פיגוע, זה לא תפקידו להגן על זה. ואם המשטרה מנסה לזרוק את זה על איזה מסכן, אז הוא לא צריך לעזור לה בזה".
לפני חודש וחצי ספגה הגישה של ניצן כלפי שוטרים מכה: שופטי בג"ץ הורו להגיש כתב אישום נגד שוטר שירה למוות בתושב כפר כנא - לאחר שפרקליט המדינה אישר לסגור את התיק נגדו. מדובר באירוע נדיר ביותר, וכמעט חסר תקדים, שכן בתי המשפט לא נוטים להתערב בהחלטות העמדה לדין. הפרקליטות ביקשה מבג"ץ לקיים דיון נוסף בפסק הדין בהרכב מורחב, וממתינה כעת להכרעה.
כשהחיצים של נתניהו כוונו לפרקליטות
בניגוד לגישתו כלפי שוטרים, אי אפשר לטעון שניצן הפגין רכות כלשהי כלפי פוליטיקאים שנחשדו בשחיתות. מצעד הנחקרים והנאשמים בפרופיל גבוה שעברו תחת ידיו כולל את ח"כ דוד ביטן, השר חיים כץ, השר אריה דרעי, ח"כ חנין זועבי ובכירי בל"ד, סגן השר יעקב ליצמן ומעל כולם - ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בזמן שחקירותיו התנהלו, כיוון נתניהו את האש למשטרה. אולם בשנתיים האחרונות, מאז שהמשטרה המליצה להעמידו לדין, כוונו החיצים לפרקליטות - וגם באופן אישי אל ניצן ואל הפרקליטה המלווה בתיקים, בן ארי. "אלה הם שני פרקליטים שדחפו במיוחד להאשים אותי", טען ראש הממשלה נגד שני בכירי הפרקליטות שהובילו את הקו התקיף, וסברו שיש להאשימו בשוחד בכל שלושת תיקיו. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, הודיע כי החליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום, טען ראש הממשלה כי הוא "נכנע ללחץ של שי ניצן ופרקליטים אחרים".
עם התגברות המתקפות, ניסה ניצן להגן על הפרקליטות - אך לא תמיד בהצלחה. כך, למשל, שלח מכתב לבכירי הפרקליטות לשעבר, וביקש מהם להתראיין בתקשורת ולצאת להגנת הפרקליטות. אלא שתוכן המכתב דלף, והתברר כי ברשימת התפוצה היו ארבעה שופטים מכהנים, מה שהביא לנזיפה פומבית מנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. שוב נאלצה הפרקליטות להבהיר כי מדובר בתקלה.
דוגמה נוספת נחשפה בוואלה! NEWS לאחרונה: לפני כמה חודשים הועלתה בפורומים פרקליטותיים שונים האפשרות להעביר סמכויות מניצן למשנה שלו לעניינים פליליים - עו"ד מומי למברגר. חלק מגורמי הפרקליטות שנחשפו לתוכנית סברו כי על רקע האווירה העוינת מצד הפוליטיקאים, השינוי עשוי ליצור מראית עין כאילו ניצן מנסה "לבטח" את הפרקליטות, וליצור מצב בו אם ימונה פרקליט מדינה חיצוני - הוא לפחות ייהנה מפחות סמכויות. היה גם מי שקשר בין אותו ניסיון לבין למינויה של בן ארי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית - אשר נושא בחובו תקופת כהונה מובטחת של שמונה שנים.
בפרקליטות טענו כי לשינויים שנשקלו לא היה כל קשר לסיום כהונתו המתקרב של ניצן, וממילא הם לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל. אך שוב היה זה אדם אחר שהיה צריך להסביר לניצן שהדברים היו עשויים להיראות רע מבחוץ. "בסוף", אמר לאחרונה גורם בפרקליטות, "יכולנו להימנע מהמון בושות אם הם פשוט היו רגישים לאמון הציבור. יש פה ציבור ששופט כל פעולה שלנו".
