בית המשפט העליון דן הבוקר (ראשון) בערר שהגישו יועצי ראש הממשלה - יונתן אוריך, עופר גולן, ישראל איינהורן ויוסי שלום - נגד החיפוש במכשיריהם הסלולריים. היועצים דורשים שלא להתיר את החיפוש, במסגרת החשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ובשל פגיעה בזכויותיהם, כגון העובדה שהחיפוש הראשוני נעשה ללא צו ומבלי שהחשודים הוחתמו על טופס שמסביר להם כי זכותם לסרב לחיפוש.
"נושא אחד שעומד בפנינו הוא מה קורה כשהמשטרה מפרה את הוראות החוק, את הפסיקה ואת נהליה שלה, והאם משטרה שפעלה כך, ומגיעה לבית המשפט אחרי שהיא כבר הוציאה מהטלפונים חומרים באופן לא חוקי, האם בית המשפט ייתן בדיעבד צו שיאפשר לה לקבל פעם נוספת את החומרים שהיא השיגה שלא כדין", טען בבית המשפט עו"ד עמית חדד, המייצג את אוריך וגולן, "תמיד כשדנים בשאלה אם הפרה של זכויות מצדיקה סעד לחשוד, הדבר הזה מגיע עם מחיר שהמדינה משלמת. כחברה דמוקרטית אנחנו מוכנים לשלם מחירים כדי לשמור על זכויות אדם".
"המחוזי אמר שבהגדרה עבירת הטרדת עד היא חמורה", המשיך חדד. "אנחנו לא חולקים על זה בעיקרון, אבל כשמדובר על אירוע שנראה כמעט היתולי, ועד המדינה אומר שלא חש מוטרד, במסר שכוון להיות חלק מקמפיין בחירות - כשמדובר באירוע כזה שהוא יחסית מינורי, אז אנחנו יכולים לתת יותר משקל לזכויות החשודים".
לדברים הצטרפו גם עו"ד מאיר ארנפלד (המייצג את שלום) ועו"ד ליאור אפשטיין (המייצג את איינהורן). עו"ד ארנפלד טען שבפני בית המשפט יש "הזדמנות ליצור שינוי בתרבות הארגונית במשטרה, בעיקר בכל הקשור לחדירה לניידים". לדבריו, "השינוי הזה יכול לגרום לחוקר הבא שירצה לחדור בצורה לא חוקית לנייד, לחשוב לפני הפעם הבאה אם לעשות את זה, כשהוא יודע שהחקירה תיהרס".
אל תפספס
עו"ד עדי כרמלי המייצג את לשכת עורכי הדין תמך ביועצי ראש הממשלה ואמר כי הלשכה סבורה שבמצב כיום אדם לא יכול לתת הסכמה מדעת כשהוא בעצמו לא יודע מה יש בטלפון הנייד שלו. "המשטרה מחפשת צו בדיעבד", אמר כרמלי. "אם לא היו נמצאות ראיות, האם המשטרה הייתה מבקשת צו, או שאף אחד לא היה יודע על החיפוש הזה? ואם היו שם ראיות מזכות - היו מבקשים צו? משמעות בקשת הצו בעתו היא פיקוח על עבודת המשטרה. לכן יש צורך אמיתי שביהמ"ש יאמר את דברו בנושאים האלה, שקשורים לכל אזרח".
יגאל בלפור מהסנגוריה הציבורית אמר כי הם חושבים שחשוב להכריע בנושא הזה בהסכמה מפני שהם יודעים שהמדינה סבורה שבית המשפט העליון נתן לה אור ירוק לחיפושים בהתבסס על הסכמת הנחקר. "בהלכת בן חיים (שמאפשרת לבצע חיפוש על גופו של אדם בהסכמה, ועליה מסתמכת המדינה) הותוו חמישה תנאים לחיפוש בהסכמה, שאף אחד מהם לא מתקיים כאן", הדגיש בלפור. "אומר רק שלהשוות בין הפגיעה שנגרמת מחיפוש על גופו של האדם לבין חיפוש במכשיר הסלולרי שלו, זה כמו להשוות רכיבה על סוס לטיסה לירח".
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לבצע את החיפוש למרות הפגיעה בזכויות החשודים. בבית המשפט העליון הצטרפו להליך גם לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית - שתומכים בעמדת החשודים.
"בית המשפט ניתח באופן ברור ביותר ובסופו של דבר מצא לקבוע איזון. לא מצאתי טעות בהחלטה, ואם המקרה היה מגיע להכרעתי מלכתחילה, הייתי מחליט כך ובאותם הנימוקים", נימק השופט אברהם הימן את החלטת בית המשפט המחוזי. "מדובר בהליך חקירה. נמצא כי לפי החוקרים היה חשד סביר לביצוע עבירה, וחשד סביר כי בטלפונים הניידים קיים חומר חיוני לביצוע החקירה. המבחן הוא מבחן החשד הסביר. הנחת המוצא בהחלטה זו היא שהיה על החוקרים להוציא צו טרם החיפוש".
חקירת הפרשה החלה לאחר שכמה מפגינים הגיעו מתחת לביתו של עד המדינה פילבר עם רמקולים, ממנו עלו הקריאות: "מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה?". הפעילים השמיעו ברמקולים בקול רם קטע מראיון שנתן פילבר לתקשורת לפני שחתם על הסכם עד המדינה, ובו אמר כי אישר את מיזוג בזק-יס לפי הנהלים וחוות הדעת המקצועיות.
(עדכון ראשון: 09:15)