פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו נגד אוחנה: הפרשה חמורה - אך יש לכבד צו איסור פרסום

      ראש הממשלה טען כי אף שפרשת אמצעי הלחץ שהופעלו בחקירת חפץ חמורה, יש לכבד את הצו שהטיל בית המשפט, זאת לאחר ששר המשפטים חשף פרטים שנאסרו לפרסום בכנסת. היועמ"ש ופרקליט המדינה תקפו: "ניסיון לא ראוי לקיים את השימוע בזירה התקשורתית"

      נתניהו נגד אוחנה: הפרשה חמורה - אך יש לכבד צו איסור פרסום
      צילום: ערוץ כנסת, עריכה: עמית שמחה

      סערת חקירת חפץ - עדכונים אחרונים:

      • השר אוחנה חשף פרטים האסורים לפרסום הנוגעים לאמצעי הלחץ שהופעלו על חפץ
      • נתניהו: "על אף שהפרשה חמורה, יש לכבד את צו איסור הפרסום"
      • מנדלבליט וניצן תקפו: "דברים חמורים ומעוותים את המציאות, לא נירתע"

      ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא הערב (רביעי) נגד שר המשפטים אמיר אוחנה, שהשתמש בחסינותו וחשף במליאת הכנסת פרטים האסורים לפרסום הנוגעים לאמצעי הלחץ שבהם השתמשה המשטרה בחקירת ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000. נתניהו אמר כי "על אף שפרשת הסחיטה של עד המדינה ניר חפץ חמורה ביותר וצריכה להטריד כל אזרח, יש לכבד את צו איסור הפרסום שהטיל בית המשפט".

      דבריו של נתניהו מגיעים בתגובה לטענותיו של אוחנה במליאת הכנסת, אחרי הפרסום בחדשות 12 המעלה חשד שהחוקרים הפעילו לחץ פסול על יועץ התקשורת שלו לשעבר כדי לגרום לו לחתום על הסכם עד המדינה. אוחנה תיאר כמה פרשות מהעבר בהן לטענתו נפלו פגמים בהתנהלות הפרקליטות ואמר: "אינני מדבר על טעויות, אינני מדבר על כשלים, אני מדבר על זדון אני מדבר על פשעים חמורים המבוצעים במשמרת שלכם ראשי מערכת האכיפה ואתם עומדים כחומה בצורה ומגוננים על העבריינים. למה? כך המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט כך נוצרת שחיתות שלטונית".

      רה"מ, בנימין נתניהו במהלך כנס העיתונות הנוצרית השנתי במוזיאון ידידי ישראל, ירושלים 3 בנובמבר 2019 (אתר רשמי , עמוס בן גרשום/לע"מ)
      קרא לכבד את צו איסור הפרסום שהטיל בית המשפט. נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

      מהתמלילים שפורסמו בחדשות 12 עולה כי לאחר שחתם על ההסכם, סיפר חפץ לחוקרים על פגישות שלא היו ושינה גרסאות כמה פעמים, במה שנראה כמו ניסיון לרצות את החוקרים. על פי הפרסום, במסגרת מאמצי המשטרה, היא זימנה אדם נוסף לחקירה, שאינו קשור לתיק 4000, כדי להפוך את חפץ לעד מדינה. בא כוחו של ניר חפץ, עו"ד אילן סופר, אמר כי "בושה וחרפה ששר משפטים במדינת ישראל דורס את החוק ומבזה בכוונה תחילה צו איסור פרסום מפורש של בית המשפט, מעל בימת הכנסת, בנאום שהוכן מראש, בניסיון מביש לעשות לעצמו רווח פוליטי, ותוך פגיעה חמורה בצנעת הפרט. מעשה בלתי נתפס זה לא יעבור בשתיקה ויטופל בכלים המשפטים המתאימים".

      מטעמו של אוחנה נמסר כי "אין כל אמת בדיווח לפיו השר 'עשה שימוש בחסינותו הפרלמנטרית כדי לחשוף את מה שבצו איסור הפרסום'. השר חזר אך ורק על דברים שפורסמו כבר, ולא חידש דבר משום שאין בידיו דבר לחדש מתוך חומרי החקירה, שאינם מצויים בידיו".

      שר המשפטים אמיר אוחנה, 6 בנובמבר 2019 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
      השתמש בחסינותו וחשף פרטים. אוחנה במליאת הכנסת, היום (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

      מוקדם יותר, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן אמרו כי הם "דוחים בכל תוקף" את דברי אוחנה, שאותם הגדירו כ"חמורים ביותר ומעוותים את המציאות". מנדלבליט וניצן אמרו כי "דברי שר המשפטים בכנסת הם חלק משורה של פרסומים מגמתיים וחלקיים מהימים האחרונים, שיש בהם כדי להטעות את הציבור. פרסומים אלו יוצרים רושם שגוי לגבי העובדות ולגבי סדר השתלשלות הדברים במהלך החקירה".

      בהודעתם, הוסיפו היועמ"ש ופרקליט המדינה כי פרסומים שונים נסמכים על טענות שנכללו בכתבי הטענות שהוגשו על ידי באי כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הליך השימוע. "מדי יום אנו עדים לפרסום פומבי של טענות כאלה ואחרות מתוכם, מתוך ידיעה ברורה שהתביעה לא תוכל להתייחס לפרסומים סלקטיביים אלה, שכן הדבר יפגע בתקינות הליך השימוע. אנו לא נאפשר כל פגיעה בקיום הליך השימוע, והוא ימשיך להתנהל כסדרו", אמרו היועמ"ש ופרקליט המדינה.

      הארכת מעצר לניר חפץ 22 בפברואר 2018 (רויטרס)
      "סחיטתו צריכה להטריד כל אזרח". חפץ (צילום: רויטרס)

      לדבריהם, "בקשת ראש הממשלה לשנות את הכללים בעניינו ולקיים 'שימוע פומבי' נדחתה, לנוכח העובדה שמדובר בהליך משפטי מקצועי שבו נבחנות טענות הסנגורים בפני היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וצוותם ולנוכח הרצון להימנע מ'קרקס תקשורתי'. כעת אנו עדים בדיוק לכך - לניסיון לא ראוי ופסול לקיים את השימוע בזירה התקשורתית, בניגוד לכללים הנהוגים בכל תיק ותיק".

      מתקפה במערכת הפוליטית: "התנהלות חמורה"

      במערכת הפוליטית תקפו את אוחנה. מפלגת כחול לבן מסרה כי "חבר הכנסת אמיר אוחנה החליט שהוא שר המשפטים של נתניהו ולא של מדינת ישראל". יו"ר המפלגה, בני גנץ, אמר כי "ההתנהלות החמורה של שר המשפטים רק מוכיחה למה אסור שיכהן בישראל ראש ממשלה תחת כתב אישום".

      ח"כ תמר זנדברג, מגישת ההצעה לסדר, אמרה כי "במסגרת עוד נאום התקרבנות החליט שר המשפטים להפר צו איסור פרסום וחשף פרטים אישיים בכסות של הגנה על זכויות נחקרים, והוא אפילו לא זיהה את האירוניה. יצא המרצע מן השק: זכויות חשודים וכל שאר ההשתלחות ברשויות החוק מעניינות רק כאשר הן משרתות את אדונו נתניהו".

      פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בטקס פרידה משרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, משרד המשפטים, ירושלים (ניב אהרונסון)
      דחו בכל תוקף את דברי אוחנה. מנדלבליט וניצן (צילום: ניב אהרונסון)

      יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, צייץ בטוויטר: ‏"סיכום ביניים קצר: אנשים דוחים התעמרו באיש דוחה ואז הגיע איש דוחה וחשף את זה כדי להגן על האיש הדוחה מכולם". גם ח"כ רויטל סויד (העבודה-גשר) תקפה את אוחנה ואמרה כי "במקום ששר המשפטים יגן על פרקליטה מאוימת שנדרשת לה אבטחה רק בגלל שהיא עוסקת בתיקי נתניהו, הוא ממשיך בנאומי הבלהות ומקריא דף מסרים מבלפור ומשמש משרתם הנרצע של אדוניו. שר המשפטים ביזה את תפקידו, הוכיח שאינו ראוי לו וניצל חסינותו. ביזיון מוחלט היועץ המשפטי חייב להפסיק את הקרקס הזה ולהכריע בתיקי נתניהו".

      בעבר, על רקע פרשת מותו של האסיר X בכלא, כתב איל ינון, היועמ"ש לכנסת, חוות דעת שבה קבע כי אם חברי הכנסת התבטאו בצורה אסורה על פי החוק מתוך תכנון מוקדם, הם לא יזכו לחסינות הפרלמנטרית המוענקת להם. המשמעות היא שאם מנדלבליט יחשוב כי אוחנה עבר על החוק, הוא יוכל להעמידו לדין. אוחנה עצמו טען כי הוא לא הפר צו איסור פרסום אלא "חזר אך ורק על דברים שפורסמו כבר". אז, ח"כ אחמד טיבי והח"כים לשעבר זהבה גלאון ודב חנין הפנו שאלות לשר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, ובתוכם חשפו את תוכן הפרשה שהייתה תחת צו איסור פרסום.

      איל ינון כתב אז בחוות הדעת שפרסם כי "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה לא חוסה תחת החסינות וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר". לדבריו אז, "בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו".