היועמ"ש ופרקליט המדינה נגד אוחנה: דברים חמורים המעוותים את המציאות

• השר אוחנה חשף פרטים האסורים לפרסום הנוגעים לאמצעי הלחץ שהופעלו על חפץ
• מנדלבליט וניצן תקפו: "דברים חמורים ומעוותים את המציאות, לא נירתע"
• היועמ"ש ופרקליט המדינה: "אנחנו עדים לניסיון לקיים את השימוע בזירה התקשורתית"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן תקפו היום (רביעי) את שר המשפטים אמיר אוחנה, שהשתמש בחסינותו וחשף במליאת הכנסת פרטים האסורים לפרסום הנוגעים לאמצעי הלחץ שבהם השתמשה המשטרה בחקירת ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000, אף שאלה הפרטים אסורים לפרסום. מנדלבליט וניצן מסרו כי הם "דוחים בכל תוקף" את הדברים. "בין היתר טען כי מתבצעים פשעים חמורים בזדון וכי ראשי המערכת 'מגוננים על עבריינים' ו'מאפשרים לריקבון להשתלט'. דברים אלו חמורים ביותר ומעוותים את המציאות".

לדבריהם, "עבודה עצמאית, מקצועית, א-פוליטית ובלתי תלויה של מערכת אכיפת החוק ללא מורא ותוך הקפדה על עיקרון השוויון בפני החוק - של כל אדם, היא הערובה היחידה שתבטיח הגנה על הציבור. זוהי חומת המגן של אזרחי המדינה מפני עבריינים, מפני הפשיעה ומפני השחיתות. דבר לא ירתיענו מלהמשיך למלא את תפקידנו".

על רקע הביקורת החריפה שמתח אוחנה נגד הפרקליטות, אמרו מנדלבליט וניצן כי "דברי שר המשפטים בכנסת הם חלק משורה של פרסומים מגמתיים וחלקיים מהימים האחרונים, שיש בהם כדי להטעות את הציבור. פרסומים אלו יוצרים רושם שגוי לגבי העובדות ולגבי סדר השתלשלות הדברים במהלך החקירה".

בהודעתם, הוסיפו היועמ"ש ופרקליט המדינה כי פרסומים שונים נסמכים על טענות שנכללו בכתבי הטענות שהוגשו על ידי באי כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הליך השימוע. "למרבה הצער, כתבי הטענות הללו הופצו לאחרונה בקרב גורמים שאינם קשורים להליך הפלילי, כולל בתקשורת", הם אמרו. "מדי יום אנו עדים לפרסום פומבי של טענות כאלה ואחרות מתוכם, מתוך ידיעה ברורה שהתביעה לא תוכל להתייחס לפרסומים סלקטיביים אלה, שכן הדבר יפגע בתקינות הליך השימוע. אנו לא נאפשר כל פגיעה בקיום הליך השימוע, והוא ימשיך להתנהל כסדרו".

הם הזכירו כי "בקשת ראש הממשלה לשנות את הכללים בעניינו ולקיים 'שימוע פומבי' נדחתה, לנוכח העובדה שמדובר בהליך משפטי מקצועי שבו נבחנות טענות הסנגורים בפני היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וצוותם ולנוכח הרצון להימנע מ'קרקס תקשורתי'. כעת אנו עדים בדיוק לכך - לניסיון לא ראוי ופסול לקיים את השימוע בזירה התקשורתית, בניגוד לכללים הנהוגים בכל תיק ותיק".

"אנו נמשיך להקפיד ולנהל את ההליך המשפטי בחדרי הדיונים בלבד", הוסיפו מנדלבליט וניצן. "הדיונים הללו מתנהלים באופן יסודי ומעמיק, ובמסגרתם נבחנות כל טענותיהם של הסנגורים שהוצגו בשימוע, לרבות הטענות הנוגעות לחקירתם של עדי המדינה. אנו מחויבים באופן מלא להקפדה על זכויות חשודים ונחקרים, ולהקפדה על מקצועיות. לפיכך, וכפי שכבר הבהרנו, ככל שיתברר כי נעשו פעולות חקירה לא תקינות או לא כשרות, הדבר יטופל כנדרש".

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד הפרת צו הפרסום על ידי השר אוחנה, ואמר כי "על אף שפרשת הסחיטה של עד המדינה ניר חפץ חמורה ביותר וצריכה להטריד כל אזרח, יש לכבד את צו איסור הפרסום שהטיל בית המשפט".

בדבריו במליאת הכנסת, השר אוחנה תיאר כמה פרשות מהעבר בהן לטענתו נפלו פגמים בהתנהלות הפרקליטות ואמר: "אינני מדבר על טעויות, אינני מדבר על כשלים, אני מדבר על זדון אני מדבר על פשעים חמורים המבוצעים במשמרת שלכם ראשי מערכת האכיפה ואתם עומדים כחומה בצורה ומגוננים על העבריינים. למה? כך המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט כך נוצרת שחיתות שלטונית".

במערכת הפוליטית תקפו את אוחנה, ובתגובה נמסר מטעמו כי "אין כל אמת בדיווח לפיו השר 'עשה שימוש בחסינותו הפרלמנטרית כדי לחשוף את מה שבצו איסור הפרסום'. השר חזר אך ורק על דברים שפורסמו כבר, ולא חידש דבר משום שאין בידיו דבר לחדש מתוך חומרי החקירה, שאינם מצויים בידיו".

בא כוחו של ניר חפץ, עו"ד אילן סופר, מסר כי "בושה וחרפה ששר משפטים במדינת ישראל דורס את החוק ומבזה בכוונה תחילה צו איסור פרסום מפורש של בית המשפט, מעל בימת הכנסת, בנאום שהוכן מראש, בניסיון מביש לעשות לעצמו רווח פוליטי, ותוך פגיעה חמורה בצנעת הפרט. מעשה בלתי נתפס זה לא יעבור בשתיקה ויטופל בכלים המשפטים המתאימים".

שר המשפטים התייחס לתמלילי חקירת יועץ התקשורת של ראש הממשלה לשעבר, שפורסמו בחדשות 12, המעלים חשד לפיו החוקרים הפעילו עליו לחצים פסולים כדי לגרום לו לחתום על הסכם עד המדינה, ואף כדי לגרום לו להחליף עורך דין. מהתמלילים עולה כי לאחר שחתם על ההסכם, סיפר חפץ לחוקרים על פגישות שלא היו ושינה גרסאות כמה פעמים, במה שנראה כמו ניסיון לרצות את החוקרים. על פי הפרסום, במסגרת מאמצי המשטרה, היא זימנה אדם נוסף לחקירה, שאינו קשור לתיק 4000, כדי להפוך את חפץ לעד מדינה.

בעבר, על רקע פרשת מותו של האסיר X בכלא, כתב איל ינון, היועמ"ש לכנסת, חוות דעת שבה קבע כי אם חברי הכנסת התבטאו בצורה אסורה על פי החוק מתוך תכנון מוקדם, הם לא יזכו לחסינות הפרלמנטרית המוענקת להם. המשמעות היא שאם מנדלבליט יחשוב כי אוחנה עבר על החוק, הוא יוכל להעמידו לדין. אוחנה עצמו טען כי הוא לא הפר צו איסור פרסום אלא "חזר אך ורק על דברים שפורסמו כבר". אז, ח"כ אחמד טיבי והח"כים לשעבר זהבה גלאון ודב חנין הפנו שאלות לשר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, ובתוכם חשפו את תוכן הפרשה שהייתה תחת צו איסור פרסום.

איל ינון כתב אז בחוות הדעת שפרסם כי "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה לא חוסה תחת החסינות וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר". לדבריו אז, "בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו".

(עדכון ראשון: 17:53)