השימוע של נתניהו החל; פרקליטיו: "עסקת טיעון לא על הפרק"

• השימוע בעניין תיקי נתניהו נפתח היום ויימשך עד יום שני
• היום ומחר יוקדשו לשמיעת טענות הסנגורים בנוגע לתיק 4000
• עו"ד כספי: "סבור כי קיים בסיס מוצק לשינוי כתב החשדות"
• עו"ד חדד: "מאמינים שלאחרי השימוע ייסגרו שלושת התיקים"

השימוע בעניין תיקי ראש הממשלה נפתח היום (רביעי) במשרד המשפטים בירושלים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי וסנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יחלו היום בדיון בטענות בנוגע לתיק 4000, פרשת "בזק-יס".

את ראש הממשלה מייצגים בשימוע פרקליטיו, יוסי אשכנזי (שותף במשרד הרצוג פוקס-נאמן) ועמית חדד, בתגבור עורכי דין ממשרדיהם, וכן עורכי הדין רם כספי וישראל וולנרמן, שהצטרפו לאחרונה לצוות ההגנה. במהלך ארבעת ישיבות השימוע יקבלו הסנגורים הזדמנות לשכנע את היועמ"ש כי לא נכון להגיש שלושה כתבי אישום נגד נתניהו.

לפני כניסתו לשימוע, אמר עו"ד כספי כי "אין לי ולו ספק קל שבמסגרת הליכי השימוע היועמ"ש יגבש החלטותיו באורך מקצועי וענייני, תוך התעלמות מוחלטת מרעשי הרקע, מהפגנות בוטות ומלחצים תקשורתיים". עוד הוסיף כי הוא "מייחס חשיבות רבה להליכי השימוע. אני סבור שקיים בסיס מוצק לשנות את פני הדברים כפי שהם מופיעים בכתב החשדות". לטענתו, "הנושא של הסדר טיעון או חנינה לא עלה כלל לדיון, גם לא בשיחות הפנימיות".

עו"ד חדד הוסיף כי "נציג בשימוע גם את הראיות שכולם מכירים וגם ראיות חדשות". לדבריו, "אנחנו מאמינים בהליך השימוע, ומאמינים שלאחריו ייסגרו כל שלושת התיקים".

בשבוע שעבר הודיע מנדלבליט כי נעתר לבקשת סנגוריו של נתניהו לקיים לא פחות מארבע ישיבות שימוע. היום ומחר יוקדשו לשמיעת טענות הסנגורים בנוגע לתיק 4000, במסגרתה חשוד ראש הממשלה בקבלת שוחד. ביום ראשון יישמעו הטיעונים בנוגע לתיק 1000 (פרשת המתנות), וביום שני יסתיים השימוע בטיעונים לגבי תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). בשני התיקים האחרונים חשוד נתניהו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. ראש הממשלה עצמו לא יגיע לשימוע, שכן הנוהג הוא שהחשוד אינו משתתף בישיבות אלה - אלא רק סנגוריו.

את המדינה מייצגים היועמ"ש מנדלבליט, פרקליט המדינה ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה בן ארי, אשר ליוותה את התיקים עוד בשלב החקירה. אליהם התלוו גם גורמים משפטיים נוספים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בתיקים. לאחר השימוע יחלו במשרד המשפטים בדיונים מרתוניים לגבי הטענות שיעלו סנגורי ראש הממשלה, כאשר ההערכות הן שייעשה כל מאמץ לקבל החלטה סופית לגבי התיקים עד לאמצע דצמבר - מועד פרישתו המיועד של פרקליט המדינה. ההחלטה הסופית אם להגיש כתב אישום, ובאילו סעיפים, תהיה של מנדלבליט עצמו.

בשבוע שעבר ביקש נתניהו, באופן חסר תקדים, לערוך את השימוע בדלתיים פתוחות ולהעבירו בשידור חי. עוזרו הבכיר של היועץ, ד"ר גיל לימון, דחה את הבקשה במכתב תקיף. "הליך זה לא יוכל להגשים את תכליתו אם קיימת כוונה לנהל אותו כמו אירוע תקשורתי, ולא כשלב בעל חשיבות בהליך הפלילי", כתב. "הבקשה אותה הצגתם היא חסרת תקדים, ולמעשה, נעדרת כל ביסוס משפטי. כמעט והיינו אומרים כי הבקשה אינה מכבדת את הליך השימוע בפניו אנו עומדים".

במכתב הוזכרה גם העובדה כי לפני שבועיים היו אמורים סנגורי ראש הממשלה להגיש את עיקרי הטיעונים לשימוע בכתב, אך במקום זאת הגישו מסמך באורך עמוד יחיד, שלא כלל כל טענות לגופו של העניין. "הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי יש להגיש את טיעוני החשוד בכתב קודם למועד השימוע", כתב לימון. "צר לנו שבמקום לקיים הנחיה זו, מצאתם לנכון להעביר מסמך קצר ביותר וחסר כל תוכן ממשי, ועתה מצאתם לנכון להוסיף ולבקש בקשה חסרת תקדים, מתוך ידיעה כי זו תידחה".

כתב החשדות, בו הודיע היועמ"ש לנתניהו כי נשקלת העמדתו לדין, נמסר בסוף פברואר - וחודש לאחר מכן הודיע מנדלבליט כי השימוע ייערך לכל המאוחר ב-10 ביולי. הפרקליטים שייצגו את ראש הממשלה באותה תקופה סירבו לאסוף את חומרי החקירה כדי להתחיל להיערך לשימוע עד שיוסדר תשלום שכר הטרחה שלהם - ולבסוף עזבו רובם את צוות ההגנה. נתניהו הגיע להסדר רק מול עו"ד חדד, שאסף את החומר באמצע מאי. אז גם הסכים היועמ"ש לדון בבקשת נתניהו לדחות את השימוע, ואף נעתר לה ודחה אותו למועד הנוכחי.

(עדכון ראשון: 6:30)