כ-90% מכתבי האישום שמגישה הפרקליטות מסתיימים בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה של בית המשפט כי הנאשם ביצע את שיוחס לו. כך עולה מהדוח השנתי של הפרקליטות לשנת 2018, שמתפרסם היום (רביעי) זו השנה הרביעית ברציפות.
עם פרסום הדוח, אמר פרקליט המדינה שי ניצן כי זהו הדוח המפורט ביותר שפרסמה הפרקליטות אי פעם. "יש פה הרבה מאוד מידע על פעילות הפרקליטות, כדי להנגיש את כל מה שאנחנו עושים לציבור הרחב", אמר ניצן. "זה מידע שמראה איך הפרקליטות עושה כל מאמץ לשרת את האזרח הקטן, את נפגעי העבירה ובמקביל לשמור על זכויות חשודים ונאשמים".
אל תפספס
מבחינת היקף התיקים וזמן הטיפול בהם, בשנה האחרונה נפתחו בפרקליטות כ-30 אלף תיקים, על בסיס תיקי חקירה שהועברו מהמשטרה. 68% מהתיקים מטופלים ומתקבלת בהם החלטה בתוך חודש, כאשר רובם נסגרים. על בסיס נתונים משנים קודמות ניתן לומר כי 91% מהתיקים שנפתחו ב-2017 טופלו בתוך שנה, וכיום ישנם בפרקליטות 222 תיקים הממתינים להכרעה מעל שנתיים.
בשנה שעברה הגישה הפרקליטות 4,096 כתבי אישום. בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר כתבי האישום המוגשים, ומאז 2015 ירד מספרם בכ-25%. עם זאת, הפרקליטות מגישה רק כעשירית מכתבי האישום בישראל, שכן הרוב המוחלט של כתבי האישום מוגשים על ידי התביעה המשטרתית, שמטפלת בעבירות פחות חמורות. כשליש מכתבי האישום שהגישה הפרקליטות היו בגין עבירות אלימות, 19% בעבירות מין, 8% בעבירות סמים ושיעור דומה בעבירות הונאה.
עוד עולה מהדוח כי 82% מההרשעות הושגו בהסדרי טיעון, ורק 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי מוחלט, לצד 3% נוספים בהם הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום. יחד עם זאת, כאשר מנכים את הסדרי הטיעון, ובוחנים רק את התיקים בהם הנאשם בחר להילחם על חפותו, מתברר ששיעור הזיכויים הוא כ-15%.
היבט נוסף שניתן לראות בדוח הוא האכיפה הכלכלית - תפיסה שמקדם ניצן וקנתה אחיזה בשנים האחרונות בפרקליטות, ובמרכזה פגיעה כלכלית בעבריינים, בעיקר על ידי חילוט כספים ונכסים שמקורם בעבירות. בשלב הראשון, עוד לפני הגשת כתב האישום ובדרך כלל עם פרוץ החקירה הגלויה, נתפסים נכסי החשוד על ידי המשטרה כדי שלא יוכל להבריחם. רק בשלב מאוחר הרבה יותר של ההליך, אם יוגש כתב אישום ואותו אדם יורשע, תבקש הפרקליטות לחלט רכוש ונכסים שקשורים לעבירה או שהושגו בעקבותיה.
נתוני הדוח מראים כי השנה נמשך הזינוק בהיקף הרכוש שנתפס, מכ-200 מיליון שקלים בשנת 2012 לכ-1.4 מיליארד שקלים בשנה שעברה. עם זאת, היקף בקשות החילוט בשנה הזו עמד על 262 מיליון שקלים בלבד, היקף דומה לשנתיים שלפני כן.
סנגורים, ובפרט כאלה העוסקים בתיקי צווארון לבן, מלינים לא פעם על הפער הזה. לטענתם, הפער מעיד על כך שבתחילת החקירה נתפסים נכסים רבים של לקוחותיהם - מה שמונע מהם "חמצן כלכלי" ולא פעם מהווה מנוף לחץ בחקירה, ואף בהשגת הסכם טיעון. מנגד, בפרקליטות סבורים כי הסיבה לפער היא העובדה שתיקים כלכליים מורכבים מתנהלים בדרך כלל משך כמה שנים, ולכן הגידול בתפיסות ישתקף בגידול דומה בחילוטים - רק בעוד כמה שנים.
לראשונה כולל דוח הפרקליטות גם נתונים לגבי המחלקה לחקירות שוטרים. על פי הנתונים, בשנת 2018 הוגשו 69 כתבי אישום נגד שוטרים. שלוש העילות השכיחות ביותר הן עבירות אלימות (38%), עבירות מין (17%), ועבירת של חדירה לפרטיות (10%).
עוד נכתב בדוח כי בשנה שעברה נגנזו במח"ש 1,776 תלונות - מבלי שנבדקו או נחקרו - וזאת משום שנמצא כי המעשה, גם אם יוכח, אינו עבירה מהווה פלילית, או שהתלונה "אינה מתאימה להליך פלילי", או שהוחלט שלמח"ש אין סמכות לחקור את המקרה. 771 תיקים נוספים נגנזו לאחר בדיקה, וב-728 הוחלט להפוך את הבדיקה לחקירה של ממש, לרבות חקירה באזהרה של שוטר. מתוכם, כאמור, רק ב-69 מקרים הוחלט להגיש כתב אישום, ו-152 הועברו לטיפול מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
יחידת הסייבר של הפרקליטות רשמה גם היא גידול בפעילותה, ובשנה שעברה נפתחו בה 65 תיקים, לעומת 47 ב-2017. עם זאת, ביחידה עוסקים גם במה שמכונה "אכיפה אלטרנטיבית": מדובר בעיקר בפנייה לרשתות החברתיות כדי שיסירו תכנים שמהווים עבירה פלילית. הבקשות היו להסרת פרסומים הקשורים לארגוני טרור (80%), פרסומים שמהווים הסתה לאלימות או לטרור (19%), ומיעוט קטן מהן היו בשל עבירות כמו פגיעה בפרטיות, הסתה לגזענות או פרסום שירותי זנות.
בסך הכל טיפלה היחידה בכ-14 אלף בקשות להסרת תכנים, לעומת כ-12 אלף בשנה שלפני כן. 86% מהבקשות הובילו להסרה מלאה של הפרסום, וב-6% התוכן הוסר חלקית. 87% מהבקשות להסרת תכנים היו בפייסבוק, 8% בטוויטר והשאר ברשתות אחרות.
בשבוע שעבר חשף פרקליט המדינה שי ניצן כי לפני הבחירות העבירה יחידת הסייבר לפייסבוק כ-10,000 בקשות למחיקת חשבונות שנחשדו כפיקטיביים ("בוטים" או "פייקים") ועסקו בהפצת תעמולה פוליטית.