בית המשפט המחוזי מרכז התיר היום (שני) לפרסם את הנחיית פרקליט המדינה להפעלת מדובבים במהלך חקירה סמויה. זאת לאחר שהפרקליטות נלחמה כדי להשאיר את ההנחיה חסויה, ובשלב מסוים אף העדיפה לחזור מכתב אישום נגד שני נאשמים ברצח כדי לא לחשוף אותה.
ההנחיה מבחינה בין מספר מצבים. הראשון, שמוזכר רק באופן כללי, הוא דיבוב במהלך חקירה גלויה: מצב בו אדם הוזהר באופן רשמי על ידי החוקרים כי הוא חשוד בעבירות מסוימות, ולאחר תום החקירה הפרונטלית מוכנס לתא המעצר שלו מדובב שמנסה להוציא ממנו מידע לגבי אותם חשדות. המצב הזה נחשב לתרגיל חקירה מותר ולגיטימי. אולם, ההנחיה עוסקת גם בשלושה מצבים בעייתיים יותר - בהם אדם נמצא במאסר או במעצר בגין תיק אחד, והמדובב שמוכנס לתאו מנסה לדובב אותו לגבי תיק אחר, שבו עדיין לא הוזהר כי הוא חשוד. במצב כזה לא ניתנה לחשוד אפשרות להיוועץ בעורך דין לגבי אותם חשדות, ולא ניתנת לו אפשרות לשמור על זכות השתיקה.
עוד בוואלה!
שני המצבים הראשונים הם כאשר החשוד נמצא במעצר עד תום ההליכים או נושא עונש מאסר - בתיק שאינו זה שבמסגרתו מתבצעת פעולת הדיבוב. "אסיר או עצור עד תום ההליכים משיחים עם חבריהם לתא לפי תומם", נכתב בהנחיה. "מבחינה זו, התא עבורם הינו 'סביבה טבעית' ויש לראות בפעולת דיבוב בנסיבות אלו תחבולה לגיטימית". החשש שמובע בהנחיה בנוגע למצבים אלו הוא כי תעלה טענה שהפרקליטות ביקשה מעצר עד תום ההליכים רק כדי לאפשר את פעולת הדיבוב. "לפיכך, יובהר כי ההחלטה לבקש מעצר עד תום ההליכים חייבת להיות מוצדקת כשלעצמה, ולא להיות מושפעת מפעולת דיבוב מתוכננת". בכל מקרה, על החוקרים ליידע מבעוד מועד את פרקליט המחוז כי הם מתכננים להפעיל מדובב נגד העצור או האסיר, ובמקרה שמדובר בעצור עד תום ההליכים, הם חייבים לקבל את אישורו. חשש נוסף הוא כי שיחת הדיבוב תגלוש לעניינים שקשורים לכתב האישום שתלוי ועומד נגד העצור - מה שעשוי להשפיע על ההליך. במצב כזה על החוקרים ליידע את הפרקליט הרלוונטי ולבקש את הנחיותיו.
המצב השלישי, והבעייתי ביותר, הוא הפעלת מדובב כנגד אדם שעצור לצרכי חקירה בתיק אחד, כאשר פעולת הדיבוב נוגעת לחשדות בתיק אחר. "בהליכי מעצר בבית המשפט וכן במהלך גביית עדות מהחשוד במשטרה, מוצג חשד מסוים בפני החשוד, בפני בא כוחו ובפני בית המשפט, כחשד המצדיק את המעצר", נכתב בהנחיה, "בעוד בפועל משמש המעצר גם לפעולת דיבוב כדי להציל מפיו של החשוד ראיות להפללתו בפרשה אחרת. זה מצב שיש מי שיראו בו אמירת 'חצי אמת' לחשוד, לבא כוחו ולבית המשפט, ויכול שיהיה מי שיטען כי בפועל החשוד נעצר גם מתוך רצון לאסוף ראיות בגין הפרשה נושא פעולת הדיבוב, מבלי שהדבר הובא לידיעתו". בנוסף, מציינת ההנחיה כי חשוד שנעצר נמצא בסערת רגשות וחרדה רבה, וכי "כל מעייניו הנפשיים נתונים לחקירה אודות החשד שהושמע בפניו. ניצול מצב זה כדי לאסוף מפיו בדרך של תחבולה ראיות מפלילות בעניין אחר, מוסיף גם הוא על הקושי הקיים בסיטואציה זו". שלא במפתיע, בהנחיה מצוין כי "הניסיון המשטרתי המצטבר מלמד שבסיטואציה זו, פעולת דיבוב מפיקה את הראיות המשמעותיות ביותר, היינו, זוהי הזדמנות שבה היכולת להגיע לחקר האמת גדלה". ההנחיה מציינת כי למרות החששות הכבדים, מדובר באמצעי מותר, אך יש להשתמש בו רק כאשר החשד הוא לעבירה חמורה, באישור פרקליט מחוז, וביידוע בית המשפט.
באוקטובר האחרון הודיעה פרקליטות מחוז מרכז כי היא חוזרת מכתב האישום שהגישה נגד יבגני גולובקו ורוסלן שצ'פטניוב, שהואשמו ברצח העבריין יוסי עטר ברחובות. השניים, על פי הנטען, ביצעו את הרצח בשליחות ארגון פשיעה. הסיבה לחזרה מכתב האישום לא הייתה מחסור בראיות נגד השניים, אלא דווקא החלטה של בית המשפט שהורתה להעביר את הנחיית פרקליט המדינה המדוברת והנוהל המשטרתי שנגזר ממנה לידי סנגוריהם של השניים - עורכי הדין אבי כהן וקטי צווטקוב שייצגו אותם מטעם מהסנגוריה הציבורית - שהצטרפה להליך וקראה לפרקליטות לחשוף את ההנחיה "במקום להתחבא מאחורי מעטה של סודיות וחיסיון, המונע דיון מעמיק באופן בו נעשה שימוש בשיטות דיבוב בארץ". מכיוון שלא ניתן לערער על החלטה כזו של בית המשפט, העדיפה הפרקליטות לחזור מכתב האישום נגד השניים - מה שהביא לזיכויים - ולאחר מכן לערער על הזיכוי.
בית המשפט העליון אכן ביטל את הזיכוי, אך קבע כי הנחיית פרקליט המדינה תועבר לסנגורים, שכן היא יכולה להועיל להגנתם של הנאשמים. עוד נקבע כי בית המשפט המחוזי, שימשיך לנהל את משפטם של גולובקו ושצ'פטניוב, הוא שיכריע לגבי פרסום ההנחיה ברבים. בדיון שנערך בפני השופטים מנחם פינקלשטיין, רמי אמיר וליאורה ברודי, הסכימה המדינה לראשונה לחשוף חלק מההנחיה, אך התעקשה להשאיר חלקים גדולים ממנה חסויים. השופט פינקלשטיין, שדחה את בקשת המדינה, כתב כי הוא "משתאה לנוכח 'אנרגיית ההסתרה' הרבה מצד המאשימה (המדינה), שמטרתה היא למנוע פרסום הנחיה נורמטיבית כללית של פרקליט המדינה". השופט פינקלשטיין אף ציטט את עמדת הסנגוריה הציבורית. בסופו של דבר התירו השופטים לפרסם את ההנחייה במלואה.