פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כלי אפקטיבי? אחד מכל ארבעה מסדרי זיהוי - מסתיים בטעות

      הוועדה למניעת הרשעות שווא הגישה לשר המשפטים דוח ביניים הנוגע לזיהוי על ידי עדי ראייה, ממנו עולה שיעור מטריד של זיהויים שגויים בין השנים 2018-2016. על אף שהמחקר המדעי ונתוני המשטרה מראים כי מדובר בראייה בעייתית - בתי המשפט מעניקים לה משקל משמעותי ביותר

      אילוסטרציה גבר אזוק (ShutterStock)
      "להקטין את המשקל לזיהוי" (צילום: ShutterStock)

      לפחות ברבע ממסדרי הזיהוי שערכה המשטרה בשנים האחרונות זוהה אדם שאינו החשוד - כך עולה מדוח הביניים של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא, שמתפרסם היום (ראשון). הוועדה ממליצה להקטין את המשקל המשמעותי שניתן לזיהוי על ידי עדי ראייה, וכן מציעה שורת אמצעים שיקטינו את הסיכוי לזיהוי שגוי.

      הוועדה מונתה ביוני שעבר על ידי שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד. היא הוסמכה לדון בסיכון להרשעת חפים מפשע כתוצאה מהודאות בפני חוקרים ומדובבים, הסתמכות שגויה על ראיות מדעיות, זיהוי מוטעה או הסתמכות שגויה על עדי ראייה וכן בהליכים לבירור הרשעות שווא, לרבות בקשות למשפט חוזר. דוח הביניים, שמתפרסם היום והוגש ביום חמישי האחרון לשר המשפטים אמיר אוחנה, הוא הראשון שיוצא תחת ידה של הוועדה, ועוסק בעדי ראייה.

      טקס פרידה משרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, משרד המשפטים, ירושלים (ניב אהרונסון)
      הוועדה מונתה על ידי שרת המשפטים לשעבר. שקד (צילום: ניב אהרונסון)

      מהממצאים עולה כי בתי המשפט בישראל מעניקים משקל גבוה מאוד לזיהוי על ידי עדי ראייה - אף על פי שהמחקר המדעי בתחום מצביע כי זהו הגורם הנפוץ היותר להרשעות שווא. במחקר שנערך בארצות הברית, ובחן 250 זיכויים מאוחרים של אנשים שהורשעו, נמצא כי ב-76% מהמקרים, ההרשעה התבססה בין היתר על זיהוי מוטעה של עד ראייה.

      על פי נתונים שהוצגו לוועדה על ידי משטרה ישראל, בין השנים 2018-2016, ב-24.5% מתוך מסדרי הזיהוי שבהם הצביע עד הראייה על אדם כלשהו מתוך המסדר - לא היה זה החשוד, ובוודאות כמעט גמורה זה היה אדם שאינו קשור כלל לאירוע. נתון זה מתייחס, באופן טבעי, רק לשיעור הטעויות שידוע למשטרה. המשמעות היא שאם אדם הורשע על סמך זיהוי מוטעה, הוא יופיע בנתונים כזיהוי נכון, משום שהורשע, ולא כזיהוי מוטעה. כך ששיעור הטעויות עשוי להיות גבוה אף יותר.

      "לאור שיעור הטעות הגבוה בזיהוי שנרשם במחקר המדעי, כמו גם בנתוני המשטרה שנמסרו לוועדה, הוועדה מסיקה כי יש מקום לבחון בזהירות רבה את הזיהוי שנערך על ידי עדי ראייה ולסייג את משקלו הראייתי של זיהוי זה", נכתב בדוח הביניים. "זאת, בעיקר כאשר אין היכרות משמעותית מוקדמת בין החשוד לבין העד המזהה, היכרות אשר מגדילה, ככלל, את מידת הדיוק של הזיהוי".

      8 מסדרים חיים, אלפים באמצעות תמונות

      נקודה נוספת שהודגשה בדוח היא ההבדל בין מסדר זיהוי חי לכזה שנערך בתמונות. לפי הוועדה, כשהחשוד אינו נמצא במסדר, הסיכון לזיהוי שגוי גדול יותר במסדר תמונות. בהתאם, גם בתי המשפט וגם הנחיות המשטרה נותנות עדיפות ברורה למסדר זיהוי חי. אלא שבשל הקשיים הפרקטיים בעריכת מסדר כזה, מנתוני המשטרה עולה שבפועל בשנים האחרונות נערכו בסך הכול שמונה מסדרי זיהוי חיים, לעומת אלפי מסדרי זיהוי באמצעות תמונות.

      מתוך הכרה בקושי לערוך אלפי מסדרים חיים, שכוללים הבאה של החשוד ושל כמה אנשים נוספים, הוועדה ממליצה לשנות את הנחיות המשטרה. במקום העדפה גורפת ולא ישימה למסדרי זיהוי חיים, ההמלצה היא לקבוע כלל גמיש יותר, שיאפשר למשטרה לזהות ולתעדף את המקרים בהם חשוב במיוחד לערוך מסדר חי, וביתר המקרים להסתפק בתמונות.

      הליך נוסף בו דנה הוועדה הוא דפדוף באלבומים של מאגרי התמונות המשטרתיים. הליך זה נערך כשלמשטרה אין חשוד בפשע הספציפי, והיא מבקשת מעד ראייה לעבור על תמונות שנמצאות במאגר בתקווה ש"ייתקל" במבצע העבירה. "בהתבסס על המחקר המדעי בדבר המהימנות של הליך זיהוי כזה", נכתב בדוח, "הוועדה ממליצה שככלל לא יוענק לזיהוי באמצעות עיון באלבום תמונות משקל כראייה עיקרית ויראו בו, לכל היותר, תמיכה לראיות אחרות".

      בית כלא כרמל בעתלית, אסירים נפגשים עם משפחות, יוני 2016 (יותם רונן)
      אסירים בבית כלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן)

      כאמור, הוועדה ממליצה לסייג את המשקל הראייתי שניתן לזיהוי של עד ראייה. עוד מומלץ לערוך הכשרות מקצועיות לשופטים, תובעים, סנגורים ואנשי משטרה, כדי להכיר להם את המחקר המדעי בנוגע לסוג כזה של ראיות. עוד מוצע שכחלק מנוהל עריכת מסדרי הזיהוי, תהיה המשטרה חייבת לתעד מיד לאחר המסדר את מידת הביטחון של עד הראייה בזיהוי.

      המלצה נוספת היא להימנע מעריכת יותר מהליך זיהוי אחד הכולל את החשוד, בפני אותו עד. זאת כדי להקטין את הסיכוי שבהליך השני העד יטעה לחשוב שהוא "מזהה" את החשוד, אך בעצם יכיר את פניו רק מההליך הראשון. כן הומלץ לערוך מסדרי זיהוי כאשר גם השוטר שעורך את המסדר אינו יודע מי מבין הדמויות שיוצגו לעד הוא החשוד האמיתי, וזאת כדי למנוע ממנו "לרמוז" בצורה בלתי מודעת לעד.

      בראש הוועדה למניעת הרשעות שווא עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר. סגנו הוא פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ולצדם חברים בוועדה פרקליט מחוז חיפה (פלילי), עו"ד עמית אייסמן; ראש חטיבת החקירות במשטרה, תת-ניצב דודו בואני; המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר ענת הורוויץ; ראש חטיבת תביעות במשטרת ישראל, תת-ניצב דדו זמיר; שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי; והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי.