פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עבירות סמים והיעדרות משירות: נתוני הסנגוריה הצבאית נחשפים

      במסגרת הדוח שסוקר את פעילות הסנגוריה עולה כי כמחצית מהייעוץ שהוענק לחיילים בשנתיים האחרונות עסק בתחום הסמים, בעוד ש-15% בלבד עסק בהיבטים מבצעיים. חלק אחר בדוח הוקדש לחיפוש בטלפונים של החשודים והסמכויות לכך. הסנגור הראשי: "יותר מדי מעצרים לא מוצדקים"

      דיון בתיק חיילי נצח יהודה, בית הדין הצבאי ביפו 14 פברואר 2019 (אתר רשמי , אבי כהן)
      נתוני הדוח נחשפים. דיון בתיק חיילי נצח יהודה, פברואר (צילום: אבי כהן)

      יותר מ-50% מהייעוצים שהעניקה הסנגוריה הצבאית בשנתיים החולפות היו על רקע שימוש בסמים, כך עולה מדוח הסנגוריה המתפרסם היום (שני). כ-15% מהייעוצים נגעו בעניינים מבצעיים, 10% בענייני עבירות מין וכ-7% בהיעדרות משירות. יתר הייעוצים עסקו בעבירות רכוש, אלימות, זיוף, שיבוש הליכים ושהות בלתי חוקית.

      חלק מרכזי בדוח הדו-שנתי הוקדש לתחום החיפוש במכשירים הסלולריים של חיילים חשודים, לאחר שבשנים האחרונות התמקד מאבק הסנגוריה הצבאית בתחום זה בגידור ההסמכה החוקית לביצוע החיפוש ובצמצום היקפי החיפוש. "במסגרת מערכה זו פעלה הסנגוריה לביטול הנוהג הרווח במצ"ח לחיפוש במכשירים סלולריים באופן מעמיק על סמך הסכמת הנחקר בלבד", נכתב.

      "בהקשר זה טענה הסנגוריה הצבאית כי הסכמת הנחקר כשלעצמה לא יכולה להוות את הבסיס החוקי לחיפוש במכשיר הסלולרי, משני טעמים. ראשית, החוק מסדיר דרך פעולה ספציפית לחדירה לחומר מחשב המחייבת צו שיפוטי. טענו כי לא ניתן להרחיב את הסמכות כפי שהותוותה על ידי המחוקק בדרך של קבלת הסכמה מנחקר, שלא יוצרת סמכות נורמטיבית יש מאין. שנית, טענו שההסכמות שאותן מקבלים חוקרי מצ"ח במהלך החקירות אינן 'הסכמות אמת', בשל פערי הכוחות המשמעותיים במהלך החקירה, בשל מצבם הנפשי של הנחקרים במהלכן ובשל רצונם הטבעי של נחקרים לרצות את חוקריהם".

      בעקבות פנייה של הסנגוריה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולפרקליטות המדינה, בה הועלתה בקשה להשוות את הנחיית החיפוש במכשירים לזו של המשטרה, שונו הנחיות מצ"ח בתחום.

      שיפור זכויות

      תחום נוסף במסגרתו פעלה הסנגוריה הציבורית הוא תחום ההסדרים המותנים. זאת, לאור העובדה כי חלק ניכר מן החיילים המיוצגים על ידי הסנגוריה הצבאית הם חיילים ללא עבר פלילי קודם, שמצאו עצמם במהלך השירות הצבאי נפגשים לראשונה עם רשויות אכיפת החוק. ההליכים הפליליים בצבא הם בעלי השפעה משמעותית על המשך שירותם של החיילים ועל עתידם בכלל, לרבות בכל הנוגע להשלכתו של רישום פלילי על מגוון פעילויות ועיסוקים לאחר שחרורו של החייל מהשירות.

      בחלוף שנתיים מאז תחילת יישום המדיניות המקלה על חיילים שהסתבכו לראשונה בעברות מסוימות, בהן שימוש בקנאביס מחוץ למסגרת הצבאית בהזדמנויות בודדות, סבורים בסנגוריה הצבאית כי ההנחיה החדשה הוכיחה את עצמה. "רובם המוחלט של החיילים, לקוחות הסנגוריה, שחתמו על הסדר מותנה, עמדו בכל התנאים הכלולים בו, תוך שהמשיכו בשירות תקין ומועיל ומשכך נהנו גם מכך שלא מוצה נגדם הדין הפלילי", נכתב.

      הסנגוריה הצבאית פנתה בבקשה להרחיב מהותית את נוהל ההסדרים המותנים לסוגי עבירות נוספים. "בפרט, הסנגוריה הצבאית סבורה, כי יש מקום להרחיב את ההסדרים המותנים כך שיחולו לא רק על שימושים בודדים בסם מסוכן מסוג קנאביס", נכתב בדוח. "על כן, פנתה הסנגוריה הצבאית לגורמי הצבא בבקשה להקנות שיקול דעת לפרקליטים הצבאיים להיקשר בהסדר מותנה גם בנסיבות נוספות מאלה המנויות בהנחיית התביעה הנוכחית, ככל שיוצגו נסיבות מתאימות. עוד ביקשה הסנגוריה הצבאית, כי ההנחיה תתוקן, כך שככלל ייחתם הסדר כאמור ביחס למי שמואשם בשימוש בקנאביס בנסיבות אזרחיות במספר של עד כ-20 הזדמנויות".

      הקראת כתב האישום בעניינם של לוחמי גדוד נצח יהודה שעל פי החשד היכו פלסטינים, בית דין צבאי ביפו, 31 בינואר 2019 (אבי כהן)
      "רובם המוחלט של החיילים שחתמו על הסדר המשיכו בשירות תקין". ביה"ד הצבאי ביפו (צילום: אבי כהן)

      בנוסף, פעלה הסנגוריה להקל על משתמטים ועריקים, המהווים חלק גדול מהנאשמים בבתי הדין הצבאיים. זאת, במסגרת תקופת מבחן שבה ימשיכו בשירות צבאי תקין, תוך פיקוח ומעקב מתמידים. בהתאם להסדר, עמידת חייל בהצלחה בתנאיו תוביל לביטול ההליך הפלילי בעניינו או להטלת עונש שאינו משמעותי.

      כדוגמה למקרה בו הועילה שיטת פעולה זו, מובא בדוח סיפורו של טוראי א' שנעדר משירות. א' הוא בן לאמא פינית ולאב יהודי שהכירו בפינלנד ועלו לישראל. האב מת כמה שנים לאחר שעלו לארץ, ואמו של החייל החליטה לעזוב את ישראל וחזרה לפינלנד עם בנה טרם מלאו לו 18. אחרי כעשור חזר א' לישראל לבדו, התייצב בלשכת הגיוס וביקש לשרת בצבא.

      אז, גילה שהוא בעצם מוכרז כמשתמט בעשר השנים האחרונות. הוא נעצר, הועמד לדין והיה צפוי לעונש של חודשים ארוכים בכלא. "הסנגוריה הצבאית שכנעה את התביעה לאפשר לו להיכנס למסגרת של 'הסדר הקפאה' ואף פעלה אל מול גורמי הצבא על מנת למצוא לו תפקיד שבו יוכל לתרום באופן המיטבי. הוא אכן נכנס להסדר ושוחרר ממעצר. הוא סיים טירונות בהצלחה והוצב כאחראי מרפאה בפיקוד העורף תחת מפקד המחנה בעודו מקדם במקביל תהליך גיור".

      המשטרה הצבאית (ניב אהרונסון)
      "פעלה הסנגוריה להקל על משתמטים ועריקים". חיילות משטרה צבאית (צילום: ניב אהרונסון)

      בנוסף, בשנה האחרונה נכנס לתוקף נוהל תסקירי עונש - כלי לבחינה מעמיקה של נסיבות הנאשם, השפעת העונש עליו ועל משפחתו ועל סיכויי שיקומו. בעקבות קדם בג"ץ שהגישה הסנגוריה נגד הצבא בדרישה להקים מערך תסקירי עונש, נערכה בצבא עבודת מטה ובעקבותיה החל פיילוט המאפשר קבלת תסקירי עונש במקרים מסוימים, ובשנה הקרובה תבחן יעילותו.

      עוד קודם לסיום הפיילוט, בסנגוריה פועלים לבצע מעין תסקיר עונש עקיף באמצעות בקשות למינוי מומחים מטעם בתי הדין והבאת חוות דעת מגורמים רלוונטיים כמו רשויות הרווחה, עובדים סוציאליים וקרימינולוגים.

      "לריבוי הכליאה השפעה קשה מאוד על החיילים"

      הסנגור הצבאי הראשי, אלוף-משנה רן כהן, יסיים בשבועות הקרובים את תפקידו, ודוח זה מהווה מעין סיכום לפועלו ביחידה. בדבריו, הודה כהן לצוותו והדגיש כי הסנגוריה הצבאית מייצגת את כל מי שנזקק לשירותיה, בלי קשר לדרגתו או למעמדו, וכי "היא עושה זאת בכל סוגי התיקים, אלפי תיקים בכל שנה".

      עם זאת, בראיון פרישה שהעניק כהן לכתב העת "עורך הדין", בו מתח ביקרות חריפה על מערכת הצדק הצבאית, וברקע פרסום הדוח, אמר כהן כי "יש מעצרים רבים מדי ובלתי מוצדקים, יש ראייה במאסר כמעין כלי בלעדי לעומת אמצעי ענישה אחרים וחלופות כליאה. יש גם לא פעם התנהלות פוגענית של חוקרי מצ"ח, שנובעת מחוסר ניסיון מקצועי וחוסר בשלות של חוקרים צעירים, שמבחינת חלק מהם המטרה כמו מקדשת את האמצעים בדרך להשגת הודאה מהנחקר".

      הסנגור הצבאי הפורש הוסיף כי "אני סבור שיש לריבוי הכליאה השפעה קשה מאוד הן על החיילים כמובן, והן על הצבא כמכלול, באופן שגם גורר נשירה משירות מצד החיילים שטעמו את טעם הכלא הצבאי. לכן יש לשמור את סנקציית הכליאה כמוצא אחרון - כפי שנעשה ביחס לבני גילם של החיילים שאינם משרתים בצבא".

      הסנגור הצבאי הראשי אל"מ רן כהן (עיבוד תמונה , דרור סיתהכל, דוברות לשכת עורכי הדין)
      "סנגוריה צבאית חזקה היא תעודת כבוד לפרקליטות ולצה"ל", אל"מ כהן (צילום: דרור סיתהכל)

      לדברי כהן, "תנאי הכליאה הם נושא שמעסיק אותנו רבות. התנאים היום, בייחוד בכלא 4, שהוא מבנה מיושן, קשים ולא מכבדים. קר בחורף, חם בקיץ. יש היבטי תברואה ירודים. החדשות הטובות הן שבעוד כשנה וחצי כלא 4, כלא 6 וכלא 400 (של החיילות), ובהמשך כל בתי הדין הצבאיים, מערכי התביעה והסנגוריה הצבאיים יעתיקו את מקומם למתחם חדש".

      מהדוח עולה כי הסנגוריה פעלה בשנתיים האחרונות בכמה זירות כדי לצמצם את כליאת החיילים - הן במעצר, הן כמאסר והן בהטלת עונשי מחבוש. בין היתר מצוין בדוח כי הסנגוריה פועלת ליישום צבאי של מנגנונים דומים לאלו שהוקמו בשנים האחרונות - בתי הדין הקהילתיים, יוזמות צדק מאחה והרחבת עבודות השירות - כחלופות למאסר בכליאה.

      בדברי הפרידה של הסנגור הצבאי הראשי, כהן מסר: "רובם המכריע של חיילי צה"ל - קצינים, נגדים, חיילים ואזרחים עובדי צה"ל - מיוצג בבתי הדין הצבאיים על ידי סנגורים צבאיים. היקף העיסוק במשך שנים רבות הקנה לסנגוריה הצבאית מומחיות שאין כדוגמתה בטיפול בתיקים פליליים ומבצעיים במערכת הצבאית. לצד זאת, פועלת הסנגוריה הצבאית גם בכובעה הציבורי, במטרה לחזק את ההגנה על זכויות חיילים הנתונים להליכים פליליים במערכת הצבאית ולצמצם את ההשלכות הנלוות להליכים אלה עליהם, הן בצבא והן לאחר סיום השירות הצבאי. הסנגוריה הצבאית פועלת כשלנגד עיניה זכויות החיילים בהליך הפלילי והיא מנסה לאתגר את המערכת המשפטית במטרה להביא לשינוי במקום שבו הוא נדרש ומוצדק. סנגוריה צבאית חזקה היא תעודת כבוד לפרקליטות ולצה"ל כולו וכבוד הוא לי לעמוד בראשה".