פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בזכות נסראללה מקשיבים לנו": המושב הצפוני שחושש להישכח ע"י המדינה

      תושבים רבים ביישוב אביבים לא הופתעו ממטח הטילים מלבנון. "כל השבוע הייתה מתיחות, חיכינו שמשהו יקרה", אמרו. כעת, כשריח העשן עוד באוויר הם מפנים אצבע מאשימה לעבר הממשלה, וקוראים להבטיח את ביטחונם הכלכלי של התושבים. "הצעירים עוזבים, אין מה שישאיר אותם כאן"

      "בזכות נסראללה מקשיבים לנו": המושב הצפוני שחושש להישכח ע"י המדינה
      צילום: שלומי גבאי ורויטרס, עריכה: טל רזניק

      ביישובים הסמוכים לגבול הצפון היה ברור שהנצרה מהצד הלבנוני של הגבול תשתחרר בקרוב. הם רק לא ידעו מתי והיכן. אבל אתמול (ראשון) בשעה 16:05 אחרי הצהריים זה קרה. תושבי המושב אביבים סיפרו כי רעש הטילים כבר לא מפחיד אותם, ולתחושתם, האירוע עדיין רחוק מסיום.

      "הייתי בטיול ושמעתי שריקות מעל הראש", סיפר הלל פרץ, תלמיד כתה י"א, שחזר מיום הלימודים הראשון בצפת. "אחי התקשר אלי ואמר לי לבוא למקלט. ישבנו שם חצי שעה ויצאנו". פרץ סיפר כי חש שאירוע מהסוג הזה עומד לקרות, אבל לא פחד. "נראה לי שזה יימשך הלילה, זה לא נגמר".

      חברו של הלל לכיתה, נהוראי ביטון, סיפר כי בזמן הירי ישב יחד עם אביו מחוץ לביתם. "פתאום ראיתי מעל הבית שני טילים", שחזר. "אנחנו רגילים ליריות ולבלגנים. הערתי את אחי והלכנו מיד למקלט. מרחק חצי דקה מהבית. אנחנו חושבים שזה לא נגמר. אנחנו רגילים למצב".

      נופר אבוטבול תושבת מושב אביבים לאחר תקרית ירי הנ"ט על בסיס צה"ל ליד המושב, 1 בספטמבר 2019 (שלומי גבאי)
      "לא מאמינה למי שלא מפחד", נופר אבוטבול, תושבת אביבים (צילום: שלומי גבאי)

      בניגוד לקודמיה, נופר אבוטבול, המתגוררת אף היא במושב מתקשה להתרגל לחיים בפחד. "אפילו אזעקה לא הייתה", אמרה. "וגם אם תהיה אזעקה זה רק לשנייה. אנחנו על הגבול. לא מאמינה למי שלא מפחד. כל השבוע הייתה מתיחות, כבר חיכינו שמשהו יקרה. זה היה ברור שזה יגיע". אבוטבול הייתה בבית דודתה בעת האירוע. "למזלנו הילדים חזרו כבר מבתי ספר", סיפרה. "רצנו לחדר הכי מוגן בבית כי אין ממד. ואחר כך רצנו למקלט. היה כמו גשם של קטיושות". אבוטבול אמרה כי המקלט היה במצב בסדר אבל לא היה ערוך לשהייה ממושכת, "אין מים זורמים, ואפילו שירותים אין".

      עליזה עמרם, מתחה ביקורת על כך שבבתים רבים במושב אין ממ"דים. "אומרים שיעזרו במיגון אבל אין עזרה", טענה. "לדרום עזרו, כנראה מחכים שפה יהיה כמו בדרום. כל הזמן מדברים על מיגון, אבל תכלס אין כלום".

      רותם עמרם ואימו עליזה עמרם תושבי המושב אביבים לאחר תקרית ירי טילי הנ"ט על בסיס צה"ל באזורם, 1 בספטמבר 2019 (שלומי גבאי)
      "מדברים על מיגון, אבל תכלס אין כלום", עליזה עמרם לצד בנה, רותם (צילום: שלומי גבאי)

      בנה של עליזה, רותם, אמר כי "אם זה יהיה יותר ממטח בודד, זה היה מגיע להרבה נפגעים - אין פה מיגון. המדינה צריכה לעזור". לדבריו, במושב ישנן משפחות רבות שאין להן יכולת כלכלית לבנות ממ"דים. "רק מי שיש לו כסף זכאי להגנה? המשפחה של אמי איבדה ארבעה בני משפחה בפיגוע אוטובוס הדמים. שילמנו מחיר כבד ולא נעזוב, אבל מבקשים עזרה במיגון. אני שירתי בעוטף עזה, המיגונית והממדים עוזרים".

      רותם אף הביע תסכול ממה שהגדיר כ"הזנחה ממשלתית" באזור. "אני בן 22, יוצא לטייל וללמוד, ואני לא רואה איך אחזור הנה", אמר. "אין פה מקומות עבודה לאקדמאים. אם לא יהיה פה בטחון כלכלי וביטחון פיזי, הצעירים לא יחזרו הנה. מה שישאיר פה צעירים זו המחויבות למשפחה".

      "משרד החקלאות ישבור אותנו"

      את איציק חזיזה קולות הנפץ לא הפחידו. גם אם המצב יחמיר - לדבריו תחושתו לא תשתנה. בלהט הדיבור, חזיזה ממקד ביקורת על הממשלה - שלטענתו הורסת את ענף החקלאות עליו מתבסס המושב, ולא בהכרח במצב הביטחוני. "אם משהו ישבור אותנו זה משרד החקלאות", אמר. "הוא מפחיד אותנו בכוונותיו להרוס את ענף הלול. זה ענף שמאפשר קיום בכבוד. אנשים ישקיעו כסף ומחר הענף יתמוטט. הממשלה תביא הנה תושבים חדשים? נתניהו יבוא לגור פה?".

      אלי ג'רבי בעל הצרכניה במושב אביבים (שלומי גבאי)
      "משרד החקלאות לא סופר אותנו ויישובי הגדר ננטשים", אלי ג'רבי, בעל הצרכניה במושב אביבים (צילום: שלומי גבאי)

      אייל דמרי, סגן ראש המועצה האזורית מרום הגליל שבשטחה מושב אביבים, הסביר כי הם נערכו כבר משעות הבוקר להתחממות בגבול. "נפגשנו עם פיקוד העורף וההנחיות היו להיערך", ציין. "כשזה קרה זכינו לכל התמיכה מהצבא, ערוכים למצבי חירום. הפעלנו את חדר המצב וההנחיות היו ברורות - להיכנס למרחבים מוגנים ואחר כך להישאר בבתים. גם תמיד יש תרחיש של ניסיון חדירה. זה תמיד מפחיד אבל אנחנו יודעים שצה"ל עוטף אותנו ומגן עלינו".

      בדומה לחזיזה, דמירה הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה וטען כי התנהלות משרד החקלאות בנוגע לענף הלול היא זו שמערערת את חוסנם של התושבים באזור, ולא הידרדרות ביטחונית. "האנשים קשורים פה קשר דם למקום ושילמו מחיר כבד, רק רוצים להתפרנס בכבוד", אמר. "שלא ייקחו את מה שבנו, ועל מה שקיים שלא יטילו גזירות". דמרי אמר כי "יש פה נוער נפלא, הם רוצים לחזור אבל צריך להבטיח להם פה עתיד. החיים פה הם על הגבול, לא רק הביטחוני אלא הכלכלי. צריך להבטיח לתושבים בטחון כלכלי".

      עשן מיתמר מכפר מרון א-ראס במהלך תקיפות צה"ל באזור 1 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      אביבים לאחר שיגור הטילים, היום (צילום: רויטרס)

      אלי ג'רבי, בעל צרכניה ממושב עלמה הסמוך, סיפר כי בנותיו בגילאי 13 ו-4, היו מבוהלות. "הן בכו, נבהלו ואני לא יכולתי לנסוע. ישבתי במקלט", סיפר. עם זאת, ג'רבי טען כי "העניין הוא לא המקלטים. הודות לנסראללה התקשורת הגיעה אלינו כדי לזכות ברייטינג. אבל משרד החקלאות לא סופר אותנו ויישובי הגדר ננטשים. אנחנו לא מחפשים נדבות, רוצים להתפרנס בכבוד".

      "שר החקלאות מתעמר בנו והטייקונים של ענף הלול רק רוצים לבלוע אותנו", הוסיף ג'רבי. "השר מעודד את הטייקונים ואת הייבוא ופוגע בחקלאים הקטנים. לא רוצה שיישמע שאנחנו מסכנים, רק שיתנו לנו להמשיך לחיות בכבוד. לא יותר מזה. תודה לנסראללה שבזכותו מקשיבים לנו".