ארה"ב ואיראן לא רוצות מלחמה, אך התקרית הבאה עלולה להסתיים אחרת

טהראן רוצה להרתיע את יריבתה ולאותת לעולם כולו שהיא אינה פוחדת, אבל לא רוצה בעימות. גם בוושינגטון חוששים, וכשעל הכף מוטלת יוקרתו האישית של טראמפ תקרית עתידית תגביר את הלחץ להגיב. המצב במפרץ הפרסי לא נרגע וכל מהלך עלול להוביל להתלקחות

צילום: רויטרס, לע"מ

בתרחיש ממש לא מופרך, סביר אפילו, מדינת ישראל הייתה אמורה להיות עכשיו במקלטים. אולי מתוך זהירות ואולי בעקבות ירי טילים של חיזבאללה על ישראל. אבל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החליט אחרת, וברגע האחרון נסוג מהתקיפה המתוכננת באיראן.

זה כמובן לא אומר שהמצב במפרץ הפרסי נרגע - אולי להפך. זה בהחלט אומר, עם זאת, שארצות הברית לא מעוניינת במלחמה ובעיקר לא מעוניינת להסלים את המצב. וגם איראן לא. הרפובליקה האסלאמית בהחלט רוצה להרתיע את יריבתה רבת העוצמה ולאותת לעולם כולו שהיא אינה פוחדת, אך היא לא מעוניינת במלחמה, ודאי לא עם ארצות הברית.

אין בכך כדי להסיק שמלחמה, או עימות לא יכולים לפרוץ. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות למלחמות שכל חישוב הגיוני היה מסביר מדוע לעולם לא יפרצו, והן פרצו בכל זאת. מלחמת העולם הראשונה היא הדוגמה הטובה ביותר ויש אחרות.

לקריאה נוספת בנושא
דיווח: טראמפ אישר תקיפה באיראן - וחזר בו ברגע האחרון
קרב הגרסאות במפרץ: הפנטגון פרסם תיעוד חדש מיירוט המל"ט האמריקני
צבא ארה"ב: המל"ט לא חדר לשטח איראן; טראמפ: "טעות גדולה"

עוד באותו נושא

גורמים איראניים: טראמפ נתן לנו אולטימטום לפתוח בשיחות, אחרת יתקוף

לכתבה המלאה
נסוג מהתקיפה המתוכננת ברגע האחרון. טראמפ (צילום: רויטרס)

הסיבה לעימות המתפתח, או הנמצא בעיצומו, היא כי איראן משוכנעת, ולא בלי סיבה, שממשל טראמפ הוא אויבה. בעיניה בוושינגטון מעוניינים להפיל את משטר האייתוללות ונוקטים מדיניות של חנק כלכלי שמטרתו לא רק לצאת מהסכם הגרעין (את זאת ארצות הברית הרי עשתה) אלא לסכל את ההסכם כולו ולמנוע מאיראן כל אפשרות ייצוא. באיראן סבורים שטראמפ רוצה להזחיל אותה לשולחן המשא ומתן כדי לכפות עליה, בראייתה הסכם חדש, גרוע בהרבה מבחינתה.

והם צודקים. כפי שעולה מפרשת התקיפה שנדחתה, או בוטלה הלילה, יש קולות בממשל האמריקני, המונהגים בידי היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, שמעוניינים להפיל אקטיבית את המשטר האיראני - כפי שפורסם בוואלה! NEWS.

אולם בולטון אינו חזק כבעבר כפי שהתגלה בפיאסקו של ונצואלה. היועץ ושר החוץ מייק פומפאו הובילו מהלך שהיו משוכנעים שיוביל להפלתו של נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, ובעצם רק חשף את האופוזיציה במערומיה. לעת עתה, ולמרבה צערו של העם בוונצואלה, מדורו עדיין נמצא בארמון הנשיאות בקרקאס. המהלך הכושל הזה לא העלה את קרנם והערכותיהם של השניים, במיוחד בולטון, בעיני הבוס בבית הלבן.

מעוניין להפיל אקטיבית את המשטר האיראני. בולטון (צילום: רויטרס)

איראן נוקטת מדיניות כפולה, אפילו סותרת, והיא עלולה לעלות לה ביוקר. מצד אחד היא שואפת להגיע בשלום לנובמבר 2020, מתוך מחשבה שאולי ייבחר נשיא דמוקרטי. זאת לאחר שחלק מהדמוקרטים המובילים בבחירות לנשיאות הודיעו שאם ייבחרו ישובו להסכם הגרעין של אובמה. גם אם ייבחרו ניצים, יחסית, הם ודאי יקלו את הלחץ על איראן, או על מי שיסחור עמה.

הם גם מאותתים לאיחוד האירופי כי הוא חייב להיכנס מתחת לאלונקה, להתעקש מול ארצות הברית והחברות החוששות מהסנקציות האמריקניות כדי להציל את הסכם הגרעין. עד כאן הנימוקים מדוע לא להסלים את המצב.

ההשפלה לא תבוא במגרש הביתי

איראן בראייתה חייבת להמשיך ולהרתיע את ערב הסעודית וישראל, ולאותת מי בעל הבית האמיתי

אבל לאיראן יש גם שיקולים פנימיים. גם בה יש מאבקי כוחות - בין הניצים השמרנים למובילי הקו המתון, יחסית, הנאבקים על חייהם הפוליטיים אחרי שעסקת הגרעין שהטילו עליה את יהבם קרסה. טהראן חייבת לאותת לבני בריתה שהיא לא מורתעת, שהיא מעצמה אזורית, וככזאת היא לא יכולה להיות מושפלת, ודאי לא במגרשה הביתי. בראייתה היא חייבת להמשיך ולהרתיע את ערב הסעודית וישראל, ולאותת לסוריה, עיראק, תימן, לבנון ועזה מי בעל הבית האמיתי, מי בעל היכולת לפגוע באויבים, לתמוך בבני ברית.

כך בשבועות האחרונים איראן משחקת במשחק מסוכן, הכולל פגיעות במיכליות נפט, שיגורי טילים בידי החות'ים וכמובן הצהרות. ואתמול הפילה מטוס ללא טייס אמריקני.

ארצות הברית הגיבה בזעם וייתכן שאם היה זה מטוס מאויש הכול היה שונה. ואולי לא. הרי טורקיה הפילה מטוס קרב רוסי ופקיסטן הפילה מטוס קרב הודי. במקרה הראשון הטייס נהרג, בשני נלקח בשבי ומלחמה לא פרצה. במקרה הרוסי-טורקי טורקיה אולצה להתנצלויות ושינוי מדיניות, במקרה ההודי-פקיסטני הודו תקפה מטרות טרור בפקיסטן וזהו.

משחקים במשחק מסוכן. חמינאי (צילום: רויטרס)

טראמפ הורה על תקיפה, שעל פי מקורות אמריקניים תמכו בה בולטון וראשת ה-CIA, אבל הפנטגון התנגד. החשש האמריקני הוא מכמה תרחישים - ראשית כמובן מעימות כולל. ארצות הברית זוכרת היטב מאוד את ההצלחות העצומות בתחילת מלחמת אפגניסטן, מלחמת עיראק הראשונה והשנייה. אחרי שהשמידה למעשה מהאוויר את האויב, הכוחות האמריקנים עדיין נמצאים באפגניסטן ועיראק, וטראמפ רואה בשתי המערכות האלה כישלון מתמשך ויקר. והוא די צודק.

חשש נוסף אינו ממלחמה כוללת, אלא מתגובה איראנית על מתקפה נקודתית, תגובה בלי טביעות אצבע כמו פיגוע תופת שיגבה את חייהם של עשרות חיילים אמריקנים בעיראק, באפגניסטן, או פיגוע נגד שגרירות אמריקנית בכל נקודה בעולם. ישראל והקהילה היהודית בארגנטינה יכולות לספר לארצות הברית משהו בנושא.

התגובה המתוכננת בוטלה. טראמפ נשמע כמעט מפויס כשהוא מסביר שאולי הפלת הכטב"מ הייתה טעות ונותן לאיראן חזקת ספק (שאיראן עצמה אגב לא נוטלת, אלא מצהירה שוב ושוב שזו הייתה פעולה מתוכננת שהיא גאה בה). במקביל, ישראל וערב הסעודית מנסות לשכנע את ארצות הברית לתקוף באיראן. כל אחת בדרכה. לא בהצהרות מפורשות עד כדי כך כמובן, אבל עושות זאת. היום זה לא קרה.

חשש ממתקפה נקודתית. תיעוד אמריקני של כוח איראני מסיר מוקשים ממכלית במפרץ עומאן (צילום: אתר רשמי, צבא ארצות הברית)

ומה הלאה? ארצות הברית תמשיך לשלוח לאזור כלי טיס בלתי מאוישים, מטוסי ריגול וספינות. גם כהפגנת כוח, גם לתגבור וגם לביון. גם לאיראן יש כוחות, ים, אוויר, נ"מ, מה לא. האירוע של אתמול יכול בקלות רבה לחזור על עצמו, ואם הוא יקרה שוב יהיה על טראמפ לחץ גדול בהרבה להגיב - הרי על הכף מוטלת לא רק יוקרת ארצות הברית, אלא גם יוקרתו האישית. וגם אם הוא לא מעוניין במלחמה כלל, ובוודאי לא בשנת בחירות, שהרי למלחמות בכלל, ובמזרח התיכון בפרט יש נטייה להסתבך. הפלת כטב"מ, התגרות מסוכנת של כלי שיט או מטוסים, עצבים מתוחים, הצהרות מתלהמות - כל אלה יכולים לגרות להתלקחות שכרגע לפחות וושינגטון וטהראן לא מעוניינות בה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully