הסכם הגרעין קורס? כל מה שצריך לדעת על ההחלטה של איראן

בצעד נוסף להגברת הלחץ על יתר המדינות החתומות על הסכם הגרעין, הודיעה אתמול (שני) איראן כי היא תחצה בתוך עשרה ימים את הרף שנקבע בהסכם הגרעין לכמות האורניום המועשר שמותר לה להחזיק. בנוסף לכך, אמרו בטהראן כי ייתכן שרמת האורניום המועשר תעלה ל-20%, בניגוד לרמה המותרת לפי ההסכם שנחתם ב-2015 - 3.67%.

באותה נשימה, היא הצהירה כי למדינות אירופה נותר עוד מספיק זמן כדי לפצות אותה על הסנקציות האמריקניות שהוטלו עליה לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרש מהסכם הגרעין, והבהירה - לא תהיה הזדמנות נוספת בתום התקופה. אז האם הסכם הגרעין בדרך לקריסה סופית?

לקריאה נוספת:
אחרי תקיפת המכליות: סנאטור רפובליקני קרא לפעולה צבאית נגד איראן
מתחת לפני הים: איראן רוצה שיחשדו שפגעה במכליות ושיחששו מפניה
כשארה"ב הלמה בצי האיראני: שובה של מלחמת המכליות במפרץ?

דובר הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן הכריז על שורת צעדים נוספים להפחתת המחויבות של טהראן להסכם, בהמשך להחלטה מהחודש שעבר להגיב לפרישת ארצות הברית מההסכם לפני יותר משנה. הבולט שבהם הוא לא לעמוד עוד במגבלות שהוטלו על איראן בנוגע לכמות האורניום המועשר שהיא יכולה לאגור - 300 ק"ג - ורמת העשרתו. הדובר אמר כי איראן עשויה להעלות את רמת ההעשרה ל-20%.

איראן הגבירה לאחרונה את קצב העשרת האורניום, ויו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יוקיה אמאנו אמר בתחילת החודש כי זה "מדאיג".

הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 נועד להגביל את תכנית הגרעין של איראן תמורת הקלות בסנקציות שהוטלו עליה לאורך השנים. הוא לא מנע לחלוטין את הנתיב של טהראן לפיתוח פצצה גרעינית, אלא עיכב זאת מכמה חודשים בודדים ללפחות שנה.

ללא קיום מגבלות העשרה מצד איראן, היא תוכל לאגור באופן תיאורטי אורניום מועשר בכמות וברמה הדרושות לפיתוח נשק גרעיני. איראן טוענת כי אין לה כוונה כזו, בעוד שארצות הברית, ישראל וסבא"א אמרו בעבר כי הייתה לה תכנית נשק סודית.

אורניום מועשר מופק דרך צנטריפוגות במהירויות שונות, המפרידות ממנו את החומר הבקיע, U-235. ברמת העשרה נמוכה, כמו זו שנקבעה בהסכם הגרעין, הוא משמש לצורכי אנרגיה. על אף שהרמה ההכרחית לפיתוח נשק גרעיני היא 90%, המעבר בין 20% - רמת העשרה בטרם הסכם הגרעין - ל-90% נחשבת לדי מהירה.

הפרישה של הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין במאי אשתקד הגבירה משמעותית את הלחץ על איראן, שכלכלתה סובלת תחת עול הסנקציות המשתקות את מגזרי הנפט והבנקאות שלה. על אף שיתר המדינות שחתמו על ההסכם המקורי בתקופת ממשל אובמה - בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין - הצהירו כי הן מחויבות לו, הן לא הצליחו עד כה למצוא מנגנון מתפקד לעקיפת העיצומים האמריקניים. בנוסף לכך, ארצות הברית מזהירה כי כל מי שימשיך לעשות עסקים עם טהראן יספוג גם הוא סנקציות.

אחרי שנה שבה המתינה להקמת המנגנון על ידי אירופה, החלה איראן לנקוט צעדים בשטח. האות ניתן בחודש שעבר, כשארצות הברית ביטלה את הפטור שניתן לכמה מדינות להמשיך ולייבא נפט מאיראן. במקביל, הגבירו השמרנים במשטר ומשמרות המהפכה את אחיזתם לאור מה שהם תופסים ככישלונם של הנשיא חסן רוחאני והאגף המתון לגרוף תועלת מהמשא ומתן.

ארצות הברית וישראל הגיבו כפי שהיה ניתן לצפות - גינויים ודרישות להגברת הלחץ על איראן - אך גם ממדינות אירופה נשמעו הפעם אזהרות, לצד ההצהרות על המשך התמיכה בהסכם הגרעין. בריטניה אמרה כי היא "תבחן את כל האופציות" אם איראן אכן תפר את המגבלות שנקבעו לה, וגרמניה הפצירה בטהראן להמשיך ולמלא את חלקה בעסקה.

רוסיה וסין, שלהן יש יחסים קרובים עם איראן, קראו להרגעת הרוחות. "אנחנו קוראים לכל הצדדים לגלות איפוק, וכמובן, נעדיף שלא לראות נקיטת צעדים שיוסיפו למתיחות לאזור הלא יציב ממילא הזה", אמר היום דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב. וואנג יי, מזכיר המדינה ושר החוץ הסיני, אמר דברים ברוח דומה, וקרא לוושינגטון להפחית את הלחץ על טהראן. "אנחנו קוראים לכל הצדדים לשמור על רציונליות ולנהוג באיפוק, ולא לנקוט בפעולות הסלמה שיעוררו מתיחויות אזוריות ויפתחו תיבות פנדורה. ובמיוחד, הצד האמריקני חייב לחדול משיטת הפעלת הלחץ הקיצוני. כמו שציינתי קודם, לגבי כל התנהגות לא רציונלית - אין לה מקום בחוק הבינלאומי. לא רק שהדברים אינם מסייעים לפתרון הבעיה - הם רק ייצרו משבר עמוק עוד יותר".

ביום חמישי הבא, עם פקיעת המועד שהגדירה איראן לחציית רף האורניום המועשר שברשותה, צפויות מדינות אירופה להחליט על השבת הסנקציות, כפי שקובע הסכם הגרעין עצמו, והצטרפותן למשטר הסנקציות תנעץ את המסמר האחרון בהסכם. בלעדיו, המזרח התיכון, ומי המפרץ ביתר שאת, יהיו נפיצים עוד יותר.