ננציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מצא כי פרקליט המדינה שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לשעבר, אלי אברבנאל, וראש מח"ש לשעבר, אורי כרמל, מנעו בדיקת טענות על יחסים "מיוחדים" בין מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו לבין קצינה שכונתה צ'. במקביל החליטו השניים, בהחלטה שזכתה לגיבוי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, לבדוק טענות דומות נגד קצין בכיר אחר - נ'. רוזן מצא כי התוצאה הזו "אינה קבילה".
מי שפנה לרוזן בעניין הוא ניצב בדימוס יעקב בורובסקי. בפרקליטות המדינה טענו כי לנציב כלל אין סמכות לבדוק את הדברים, וציינו קודמתו בתפקיד - השופטת בדימוס הילה גרסטל - דחתה על הסף תלונה דומה. רוזן השיב כי "לנוכח חומרת הטענות, אשר מרמזות על החלטה הנגועה בשיקולים זרים ומתן יחס מיוחד למר דנינו, לא ניתן 'להעביר דף' קודם לבחינת עיקרי הדברים". הדוח החמור נחשף היום לראשונה באתר NEWS1 של העיתונאי יואב יצחק.
רוזן מציין כי הפרשה התחילה משלושה מכתבים אנונימיים שהגיעו לאגף כוח האדם במשטרה בשנת 2015, וסיפרו על אווירת כאוס ששררה אז בחטיבת המודיעין. במכתבים נטען כי מקורו של הכאוס הוא מערכת יחסים פסולה שנוהלה, בהסכמה, בין ראש החטיבה נ' לבין מי שמונתה להיות העוזרת שלו - צ'. אלא שבשניים מהמכתבים, נטען כי צ' ניהלה מערכת יחסים אישית וקרובה גם עם המפכ"ל דנינו - יחסים שתרמו גם הם לכאוס בחטיבת המודיעין.
עוד בוואלה! NEWS:
בליכוד מבקשים לא לקדם חקיקה נגד היועמ"ש במשא ומתן הקואליציוני
"הנסיך של המשפחה": אביתר מת בתאונה חודשים לפני סוף השיקום
המבקר לוועדת ההיתרים: לאפשר לרה"מ להסביר את הסירוב למסור מידע
בתגובת הפרקליטות שנמסרה לרוזן נאמר כי החשד העיקרי שעלה מהמכתבים נגע למערכת היחסים בין צ' ו-נ'. המכתבים הועברו למח"ש, ומנהל המחלקה דאז, אורי כרמל, יחד עם המשנה לפרקליט המדינה אלי אברבנאל, סברו כי הנושא מתאים לבחינה משמעתית, ולא פלילית. פרקליט המדינה שי ניצן הסכים איתו, וכך גם היועמ"ש דאז וינשטיין. בשלב הבא שוחח שי ניצן עם המפכ"ל דנינו, וביקש למנות קצין בודק למקרה - כפי שאכן קרה.
רוזן, שבחן את הדברים, לא קיבל את עמדת הפרקליטות, וקבע כי התמונה שעולה משלל האירועים אינה מתקבלת על הדעת. בהחלטתו הוא מצטט מתוך שניים מהמכתבים האנונימיים, בהם נכתב בין היתר כי "לא פעם נאמר שהגיבוי של צ' מגיע מלמעלה, גבוה-גבוה עד לראש הפירמידה. אז כן, היא חברה טובה מאוד מאוד של המפכ"ל". על פי רוזן, התמונה שעלתה מהמכתבים היא כי צ' "שואבת כוחה משתי מערכות היחסים הנ"ל ומשליטה רצונה על כל המתרחש בחטיבה".
על פי ממצאי הנציב רוזן, כאשר על פניו מערכות היחסים בין צ' ל-נ' ולדנינו הם שהובילו לתוהו ובוהו ששרר בחטיבת המודיעין, הדברים היו צריכים להוביל לפתיחת חקירת מח"ש. "במיוחד בתקופה בה מח"ש הציגה עמדה בלתי מתפשרת בכל הכרוך ביחסים בין מפקד לפקודה הכפופה למרותו".
אלא שגם אם מקבלים את טענת הפרקליטות לפיה לא היה מקום לפתוח בחקירה פלילית על ידי מח"ש, אלא רק בבדיקה משמעתית, "הכיצד ניתן לקבל את העדר הבדיקה המוחלט, עד כדי התעלמות במפגיע ממערכת היחסים 'המיוחדת' בין גב' צ' למפכ"ל דאז?". רוזן הוסיף כי לא הונח בפניו כל הסבר מניח את הדעת לאי בדיקת החשדות בנוגע למערכת היחסית בין דנינו ל-צ', וכי "מדובר בתוצאה בלתי קבילה".
בפרקליטות המדינה מסרו בתגובה: "נבקש להבהיר כי לא היה כל דמיון בין הטענות המרכזיות שעלו בעניינו של מר נ', ראש חטיבת המודיעין לשעבר במשטרה, שהובילו לפתיחה בחקירת משמעת נגדו, לבין טענות שהועלו גם נגד המפכ"ל לשעבר דנינו. לפיכך ההחלטה שהתקבלה בעניינו של כל אחד מהם הייתה שונה. כל הגורמים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטה באותה עת סברו שאין כל עילה שבדין לפתוח בבדיקה או בחקירה בעניינו של דנינו, שכן קיומו של קשר טלפוני בלבד, מעת לעת, בין המפכ"ל לצ', אינו מבסס עילה לחקירה. יודגש גם שלא עלתה כל טענה לקשר אסור ביניהם. לפיכך המלצת מח"ש והמשנה לפרקליט המדינה (לעניינים פליליים) הייתה בזמנו שלא לפתוח בחקירה נגד דנינו. המלצה זו אומצה בשעתו ע"י פרקליט המדינה והיועמ"ש דאז וינשטיין".
עוד מסרו בפרקליטות כי "התייחסותו של פרקליט המדינה לתלונה שהוגשה לנציב רוזן הועברה לעיונו של היועמ"ש הנוכחי מנדלבליט, לבקשתו, ואף הוא סבר כי יש לדחות התלונה. עוד יוזכר כי תלונה דומה במהותה הוגשה לפני כשלוש שנים ע"י אותו מתלונן לנציבה דאז גרסטל, והיא דחתה אותה על הסף".
(עדכון ראשון 21:22)