פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית המשפט קבע: נשים שמקבלות קצבת מזונות - זכאיות לדיור ציבורי

      אחרי מאבק ממושך נגד מדיניות משרד השיכון, בית המשפט ביטל את הנוהל שקבע כי נשים שמקבלות מזונות במקום הבטחת הכנסה לא זכאיות לדיור ציבורי. דבורה אלבז, אם חד-הורית שעתרה באמצעות הסיוע המשפטי: "מקווה שאציל נשים אחרות". השופטת: "מקווה שהיא תתעורר לבוקר חדש"

      דיור ציבורי (מערכת וואלה! NEWS)
      משרד השיכון לא אפשר לנשים שמקבלות מזונות במקום הבטחת הכנסה לקבל דירה. דיור ציבורי

      אחרי מאבק ממושך שניהלו נשים חד-הוריות נגד מדיניות משרד השיכון, בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל היום (שני) את הנוהל הקובע כי נשים שמקבלות קצבת מזונות במקום קצבת הבטחת הכנסה לא יוכלו לקבל דירה בדיור הציבורי. לאורך השנים ניסו חברות כנסת ופעילים חברתיים לשנות את המדיניות ללא הצלחה, אך בעקבות עתירה של דבורה אלבז, אם חד-הורית לשלושה ילדים, באמצעות הסיוע המשפטי של משרד השיכון, קבע בית המשפט כי מדיניות משרד השיכון איננה שוויונית.

      בבסיס העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט מהסיוע המשפטי, נמצאת החלטת משרד השיכון לדחות על הסף את זכאותה של אלבז לדיור ציבורי בטענה שהיא איננה מקבלת השלמת הכנסה או הבטחת הכנסה אלא קצבת מזונות מהביטוח הלאומי. בעתירה, התבקש בית המשפט להתערב במדיניות משרד השיכון, ששוללת באופן אוטומטי, וללא כל בחינה, את זכאותן לדיור ציבורי של אימהות חד-הוריות לשלושה ילדים שמתקיימות מקצבת מזונות.

      פסק הדין של השופטת מיכל אגמון-גונן נפתח בכך ש"עתירה זו מפנה את הזרקור לחסמים הרבים העומדים בפני דבורה אלבז, כמו בפני אנשים אחרים החיים בעוני, למיצוי זכויותיהם, בין היתר בכל הנוגע לדיור הציבורי. הנהלים המסורבלים, חוסר הידע וחוסר הנגישות לרשויות המנהל ולבית המשפט, עומדים בין דבורה אלבז ואחרות במצבה לזכויות המוקנות לה".

      עוד בוואלה! NEWS:
      למרות העתירה: יורשו של ניסנקורן מונה ליו"ר ההסתדרות
      עובדים זרים השתמשו בשמות מטופלים שלא הכירו - ויגורשו מישראל
      הרופא שמרוויח רבע מיליון בחודש: שיאני השכר בגופים הציבוריים נחשפים

      דיור ציבורי (יח"צ , נעם ריבקין פנטון ורן מלמד מתוך התערוכה האינטרנטית "גרים בציבורי")
      "הפחד מפינוי משתק". דיור ציבורי (צילום: נעם ריבקין פנטון ורן מלמד, מתוך התערוכה האינטרנטית "גרים בציבורי")

      השופטת אף הרחיבה בפסק הדין על סיפורה האישי של דבורה אלבז, שבשמה הוגשה העתירה העקרונית, "כדי להדגיש את הקושי שלה, כמו רבות במצבה, לקבל את הסיוע המגיע לה במסגרת התקציב והקריטריונים שנקבעו; להדגים, באמצעות סיפורה של דבורה אלבז, את הקשיים במיצוי הזכויות הנתונות לזכאים במסגרת מדיניות הרווחה; לגרום לכך שדבורה אלבז ואחרות במצבה ידעו כי יש מי ששומע את קולן, ולהביא לכך שדבורה תדע, ותוכל לומר בלב שלם לילדיה, כי עשתה הכול כדי להשיג להם קורת גג".

      בנוסף לכך, השופטת עמדה על חשיבותה של קורת גג לכל אדם, והדגישה כי במשפט הישראלי, הזכות לדיור נאות אינה מעוגנת ברובה בחקיקה ראשית, אלא בנהלים של משרד השיכון, שהם מורכבים, ואף סותרים זה את זה במקרים מסוימים. כמו כן, היא עמדה על המצב הקשה בהקשר של דיור ציבורי וקבלת סיוע בשכר דירה, ועל חשיבות הסיוע המשפטי בהקשר זה. "כאשר הסיוע המשפטי בוחר, כמו במקרה זה, להעלות בעיה שהוא נתקל בה כבעיית רוחב, ולהעלותה באמצעות עתירות פרטניות, יש לברך על כך. זו אחת הדרכים להתגבר על אותם חסמים ולהביא לפתרון של מקרים רבים", קבעה השופטת אגמון-גונן.

      פסק הדין מתח ביקורת על משרד השיכון וטען שאין בידיו את הכלים לבחון האם עומדת העותרת ואחרות במצבה במבחן תעסוקה על פי הנוהל הקיים. בנוסף לכך, דברים אלו סותרים נוהל אחר - של סיוע בשכר דירה, שבמסגרתו נקשר המשרד עם חברות שמטרתן לבחון האם הפונים עומדים במבחנים שנקבעו בנהלים: "משרד השיכון, על אף החלטתי המפורשת כי עליו להתייחס לעניין המכרז וההסכם לפיו על החברות שנבחרו לבחון מיצוי כושר השתכרות של הפונים, לא עשה כן ולו בחצי מילה. הדבר אומר דרשני. ככל הנראה משרד השיכון, כפי שטען, אינו עומד בהוראות הנוהל, ועל אף שחברות שזכו במכרז התחייבו, כנגד תשלום, לערוך בחינת מיצוי כושר השתכרות, הם אינן עושות כן".

      דבורה אלבז אם חד-הורית שעתרה נגד משרד השיכון (אתר רשמי , דוברות משרד המשפטים)
      "אני לא מתרגשת בשבילי, אני מתרגשת כי היה לי את הכוח להמשיך". דבורה אלבז (צילום: דוברות משרד המשפטים)

      בסיכום פסק הדין הורתה השופטת על ביטול ההוראה בנוהל הקובעת את ההפליה האמורה. "סעיף 2.12 לנוהל יבוטל, כך שהמבקשים דיור ציבורי, לרבות נשים המקבלות קצבת מזונות, יוכלו להוכיח מיצוי יכולת השתכרות שלא רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה. התנאים הקבועים היום בסעיף זה, לרבות קבלת קצבת הבטחת הכנסה כאמור בנוהל, יהווה את אחת הדרכים להוכחת מיצוי כושר השתכרות אך לא הדרך הבלעדית", כתבה השופטת אגמון-גונן.

      היא אף חייבה את משרד השיכון לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה של העותרת, בסכום של 25,000 שקלים, במטרה לעודד עותרים עתידיים להגיש עתירות מסוג זה. את פסק הדין סיימה השופטת במילים: "אני תקווה כי בעקבות פסק הדין יתוקנו כלל הנהלים, כך שדבורה אלבז וילדיה, יחד עם נשים אחרות במצבה, יתעוררו לבוקר חדש עם תחושה חדשה".

      "מקווה שהעתירה תעזור לאמהות נוספות כמוני"

      עו"ד דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט מהסיוע המשפטי אמרו כי "מדובר בפסק דין משמעותי במיוחד שמותיר חותם בתחום 'משפט ועוני' ובזכות לקורת גג, ומהווה בשורה לאימהות חד-הוריות. ניכר כי בית המשפט מכיר במורכבות של אנשים החיים בעוני. בית המשפט נחשף ומבין את המכשולים והחסמים שחווים אנשים בעוני במיצוי זכויות, ובפרט נשים חד-הוריות החיות בעוני, במאבקן לקבל קורת גג לילדיהן. כפי שהשופטת ציינה, יש לקוות שפסק דין ייתן לאנשים האלה אופק ועתיד חדש".

      אלבז אמרהה כי היא "לא מעכלת" את פסק הדין והבהירה כי המצב שלה ושל אמהות נוספות בלתי אפשרי. "מקווה שאני עזרתי לאימהות נוספות במצבי שנמצאות במלחמה יום-יום לקיים את הילדים שלהן, לתת להם גג בכבוד, שיוכלו לגדול כמו ילדים רגילים עם אפשרויות שעומדות בפני ילדים רגילים", אמרה אלבז. "הפחד התמידי מפינוי דירות הוא משתק. אני מחכה ליום שאני וילדיי נזכה לדירה משלנו".

      דיור ציבורי (יח"צ , נעם ריבקין פנטון ורן מלמד מתוך התערוכה האינטרנטית "גרים בציבורי")
      "מחכה שנזכה לדירה משלנו". דיור ציבורי (צילום: נעם ריבקין פנטון ורן מלמד, מתוך התערוכה האינטרנטית "גרים בציבורי")

      לפני שנתיים הגיעה אלבז לסיוע המשפטי, שם היא נשאלה האם היא מקבלת דיור ציבורי והשיבה לשלילה בגלל המזונות שהיא מקבלת. "החלטנו ביחד להיות שותפות לדרך באופן עקרוני ולהגיש עתירה נגד משרד השיכון", סיפרה אלבז בשיחה עם וואלה! NEWS. "כשהגעתי לסיוע המשפטי הייתי במהלך של פשיטת רגל, הייתי עם חובות מהנישואים הקודמים. ביקשתי כמה פעמים וכל פעם הם סירבו בגלל שקיבלתי מזונות מהביטוח הלאומי. החוקים האלה למעשה עוצרים אותך מלהתקדם. את לא מצליחה להתקדם באופן מקצועי. החלטנו שחייבים לשנות את זה".

      "מלא נשים נפגעו מזה", הוסיפה אלבז. "אני במשך שנים נתקעתי אצל ההורים שלי בדירה כי לא היה לי אופציה לקבל דיור ציבורי או עזרה מהמדינה. אני רועדת, אני בוכה, אני מתרגשת. אני לא מתרגשת בשבילי, אני מתרגשת כי היה לי את הכוח להמשיך לחשוב שיש אופציה להציל הרבה נשים שנתקעות".

      בית משפט השלום תל אביב. מאי 2016 (ראובן קסטרו)
      קבע שמדיניות משרד השיכון איננה שוויונית כלפי נשים הזכאיות לדיור ציבורי. בית המשפט בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      אלבז הוסיפה כי "זה מכניס לחרדות, קושי חברתי. אישה שאין לה קורת גג משלה היא מרגישה מושפלת ואוטומטי גם הילדים מרגישים מושפלים. את נלחמת על זכויות שלך שאת לא יכולה לקבל בגלל סעיף בירוקרטי. ידעתי שננצח, הרגשתי את זה, זה מאוד מרגש, עכשיו מקווה שבהחלטה הזאת אני אוכל להציל עוד נשים אחרות".

      מיטל כהן, מהפורום לדיור ציבורי, אמרה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב: "במשך שנים נאבקנו כדי לשנות את נוהל המזונות והנה זה קורה אנחנו מברכים את החלטת בית המשפט. סוף סוף נעשה צדק ונשים רבות שמתקיימות מקצבת מזונות וחיות מתחת לקו העוני יוכלו לזכות בקורת גג עבור ילדיהן ולקבל סיוע שכירות הולם".

      שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא ביטון (כולנו), מסרה בתגובה על פסק הדין של מיכל אגמון-גונן: "אני מברכת על החלטת השופטת. מבחינתי, פס"ד הנ"ל מתפרץ לדלת לשכתי שפתוחה לרווחה בנושא. מרגע כניסתי לתפקיד זיהיתי את הצורך במהפכה בדיור הציבורי ובפתיחה של הנושא באומץ, כולל בהיבט של הקריטריונים. הצעד הראשון שעשיתי עם כניסתי הוא הסטת תקציב נכבד לחיזוק הסיוע לנשים חד הוריות, מקבלות מזונות מביטוח לאומי, בשכר דירה. בקדנציה הבאה אני מקווה להמשיך להיות שרת הבינוי והשיכון בשביל שאוכל לקדם מהפכה זו ובתוכה גם בחינה מעמיקה של הקריטריונים הנוכחים לזכאות בדיור הציבורי".