סוגיית העובדים הזרים אשר מקיימים יחסים זוגיים ורוצים להישאר בארץ הגיעה שוב לבית הדין לעררים בירושלים, כאשר בני זוג ביקשו להאריך את היתרי השהייה שלהם. בני הזוג טענו כי אחד מהם עובד עם מטופל ישראלי ולשניהם יש ילד משותף ולכן גירוש של אחד מהם יפגע בתא המשפחתי או יפגע במטופל הישראלי שיישאר ללא מטפל. ברשות ההגירה והאוכלוסין מתנגדים באופן עקרוני להשארת עובדים זרים בארץ בגלל קשרים זוגיים שהם מקיימים. מינואר 2018 חברת השמה זייפה שמות של מטופלים ישראלים כדי להשיג לאותם עובדים היתרי עבודה, חקירה משטרתית נפתחה נגד החברה.
במקרה זה בארגון קו לעובד הגישו ערר בשם בני זוג עובדים זרים בתחום הסיעוד אשר מקיימים קשר זוגי ולהם ילדה בישראל. שני בני הזוג הצהירו כי הם עובדים עם מטופלים ישראלים וכך למעשה השיגו את היתרי העבודה שלהם, מאוחר יותר התברר כי אותם מטופלים כלל לא מכירים אותם.
בפסק הדין הורה בית הדין על דחיית הערר תוך חיוב העוררים ב-20 אלף שקל הוצאות וקביעה כי על העוררת לעזוב את ישראל בתוך 14 יום יחד עם בתה בכפוף להפקדת ערבות בסך 5,000 שקל בתוך שבוע. פסק הדין ניתן לאור מידע שהתקבל באותו יום של הדיון במסגרתו התברר כי כל הערר התבסס על מסכת כזבים של העובדים אשר בפועל כלל לא מועסקים אצל מטופלים סיעודיים כפי שנרשם אצל הרשות ונטען לאורך כל ההליך.
בקו לעובד הגישו ערר על בקשת רשות ההגירה והאוכלוסין לדחות בקשתה של עובדת זרה אזרחית הודו לקבלת אשרת כניסה חוזרת לישראל לשם הוצאת התינוקת שנולדה לה מקשר זוגי עם בן זוגה, עובד זר בתחום הסיעוד. הבקשה סורבה על ידי הלשכה בירושלים בהתאם לנוהלי הרשות, לפיהם אין לאשר העסקתם של עובדים זרים להם בני משפחה מדרגה ראשונה בארץ. במסגרת הערר נטען כי העובדים הזרים מועסקים כדין אצל מטופלים סיעודיים מורכבים, שניהם החל מינואר 2018. כן נטען כי העובדת הזרה מתגוררת יחד עם בתה אצל המטופלת.
ב-20 בינואר פסל עצמו הדיין הקודם, לבקשת הרשות, מלדון בתיק תוך שהוא מעיר בהחלטתו כי "מדובר בערר עקרוני, אחד החשובים שהוגשו בתחום עובדים זרים לבית דין זה. לא מן הנמנע כי להכרעה בו עשויה להיות השלכה על מאות או אף אלפי עובדים זרים בישראל".
"מעולם לא שמעה על העובדת"
אלא שקו לעובד הגישו בקשה לצו ביניים כחודש לאחר מכן במסגרתה התבקש להאריך לעובדת הזרה את הרישיון עד להכרעה בערר כיוון שהעובדת מטפלת במטופלת נכה בירושלים. בית הדין נענה לבקשה והורה על הארכת אשרתה של העובדת הזרה. אלא כאשר במשרד הפנים יצרו קשר עם המטופלת של העובדת הזרה הרשומה ברשות כדי לוודא כי אכן מתקיימת העסקה, מסרה המטופלת כי מעולם לא פגשה את העובדת הזרה ובתה והיא כלל לא זקוקה לטיפול של עובדת זרה. כאשר נבדקה טענתו של בן זוגה כי הוא עובד אצל מטופל ישראלי, בשיחה עם בנו של המטופל טען הבן שלמיטב ידיעתו האב כלל אינו מעסיק עובד זר.
מפרוטוקול הדיון עולה כי משפחות המטופלים שרשומים במסמכים כלל לא מכירים את אותם עובדים זרים, וכי להוריהם אין מטפלים סיעודיים, "שוחחתי עם המטופלת היום בבוקר מעולם היא לא שמעה על העובדת היא לא מעסיקה עובדת זרה, העובדה הזאת לא גרה שם, היא לא סועדת את המטפלת הלשכה שטיפלה בתיק הזה נמצאת בחקירה משטרתית. הארכנו את רישיון ישיבתה של העוררת בטרם נודע לנו כי היא לא מטפלת כלל באישה." אמרה באת כוח רשות ההגירה והאוכלוסין "היא רשומה אצלה מינואר 2018. אבל בפועל מעולם לא עבדה אצלה. ואיננו יודעים כלל היכן היא מתגוררת עם בתה ומה היא עושה. העובד הזר השני שנטען כי מטפל מינואר 2018, דיברתי הבוקר עם בנו וגם עם כלתו ושניהם טוענים שאין ולא היה לו עובד זר. מדובר באותה לשכה שנמצאת תחת חקירה משטרתית. במשרד הפנים טוענים כי הם קיבלו מסמכים ושמות מזויפים."
עורכות הדין מיכל רוסו ומיטל טגר המייצגות את העוררים מטעם ארגון קו לעובד, הגיבו בדיון, "אנחנו עו"ד של ארגון שאמור לסייע לעובדים, אם העובדות שמציינים בא כוח המשיב נכונות אנחנו לא נמשיך בהליך." לצד זה הוסיפו עורכות הדין כי ," אנחנו לא חושבים שזהו מצב תקין שהוא אתיקה מקצועית להרים טלפון למטופלים, אנחנו לא מתחקרים. לפי המידע שהועבר אלינו המטופלת לא במצב של לדבר ודיברנו עם בעלה. אני הרבה שנים מטפלת ישירות עם המטופלים שנמצאים במצב קשה, אבל נושא שעומד במוקד הדיון שעוסק בזוגיות ובקשר זוגי אנחנו לא חושבים שזה עסקם של המטופלים והאם יש קשר האם זה חד פעמי, הנושא הוא רגיש". לבסוף החליטו עורכות הדין להתפטר מהתיק.