מלבד החשוד המרכזי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשלחו אתמול (חמישי) מלשכת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בירושלים הודעות לשורה ארוכה של חשודים בכל אחד משלושת התיקים. עבור חלקם זו הייתה הודעה על סגירת התיק, בעוד אחרים, כמו נתניהו, יכולים להתחיל להתכונן לשימוע לפני הגשת כתב אישום.
בתיק 1000 הוחלט לסגור את התיק נגד איש העסקים ארנון מילצ'ן. על פי כתב החשדות שנמסר לנתניהו, המפיק ההוליוודי ניהל "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור. בהתחלה כמתנות שנתן לבני הזוג כשהיה מגיע לישראל, ולאחר מכן באופן תדיר ועל פי דרישתם. במקביל, ביצע נתניהו כמה פעולות שלטוניות לטובת מילצ'ן. בין היתר סייע לו לקבל ויזה לארצות הברית, ופעל כדי להאריך את הפטור ממס שממנו נהנה איש העסקים.
בדיונים על התיק בצמרת משרד המשפטים נחלקו הדעות, אולם לבסוף החליט מנדלבליט כי אין די ראיות להאשים את ראש הממשלה בקבלת שוחד ממילצ'ן, משום שיהיה קשה להוכיח הבנה ברורה של הצדדים כי המתנות ניתנו בתמורה לפעולות שלטוניות. בשל כך החליט היועץ המשפטי לממשלה כי נתניהו יואשם בכפוף לשימוע במרמה והפרת אמונים, ולא בקבלת שוחד. במצב כזה, הסכימו כלל משתתפי הדיון כי לא יהיה מוצדק להעמיד לדין את מילצ'ן - והתיק נגדו נסגר.
לקריאה נוספת בנושא
ריכוך האישומים או דחיית טענות רה"מ: מה צפוי בהליך השימוע?
בדרך לתחנה האחרונה: עדי המדינה שהפכו את חקירות נתניהו לאישום
נתניהו הגיב להחלטת היועמ"ש: "מסע ציד להפלת ממשלת הימין"
מי שלא נהנה מגורל דומה הוא מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, החשוד בתיק 2000. על פי ממצאי החקירה בתיק, בסוף 2014 התקיימה בין מוזס לנתניהו סדרת פגישות. ברקע עמד חוק שקידם ח"כ איתן כבל להגבלת תפוצת העיתון ישראל היום, המתחרה הגדול של ידיעות אחרונות. באותם חודשים הייתה אמורה ההצעה לעלות לקריאה טרומית.
במהלך הפגישות אמר ראש הממשלה למוזס כי יפעל לכך שוועדת השרים לענייני חקיקה תיתן חופש הצבעה לחברי הממשלה בקריאה הטרומית, על מנת לאפשר להצעה לעבור. נתניהו אכן פעל כך, אולם על פי כתב החשדות הוא "הסתיר ממוזס שדרך פעולתו זו נבעה מוכנית שחבר הכנסת זאב אלקין הציג לו עוד קודם לכן, לפיה ככל שההצעה תאושר בקריאה טרומית, היא תנותב לוועדת הכנסת, על מנת ש'תתקע' שם".
בדצמבר אותה שנה, לאחר שההצעה עברה בקריאה טרומית, ולקראת פגישותיו הבאות עם מוזס, התייעץ נתניהו עם בן דודו, עו"ד דוד שמרון. עורך הדין הזהיר אותו מפני מצב שבו בקשותיו מהמו"ל ייכרכו בבקשותיו של מוזס כלפיו, בבחינת "דבר תמורת דבר". זה בדיוק מה שקרה בפגישה שנערכה ב-4 בדצמבר. מוזס הציע לנתניהו הצעת שוחד של ממש: הטבת הסיקור בקבוצת ידיעות אחרונות, תמורת הטלת מגבלות על ישראל היום.
"בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my efforts, שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה", אמר המו"ל לראש הממשלה בפגישה. "אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה".
נתניהו לא התנה או ביקש את השוחד, אך גם לא סירב ולא קטע את השיחה. נהפוך הוא. הוא המשיך לדון איתו באפשרות לקידום הצעת החוק. מתברר ששני הצדדים אף ביצעו צעדים ראשוניים לקראת מימוש ההצעה: מוזס הצניע ידיעה שלילית על שרה נתניהו, ואילו ראש הממשלה נפגש עם אלקין ועם יריב לוין, ובירר אם ניתן יהיה לקדם את החוק בתקופת בחירות. הוא אף נפגש עם מו"ל ישראל היום, שלדון אדלסון וביקש ממנו להגביל את תפוצת העיתון.
למרות הצעדים הללו, מנדלבליט השתכנע כי לא ניתן יהיה להוכיח שנתניהו התכוון להיענות להצעת השוחד, בעוד מוזס הציע אותה ברצינות גמורה. לכן המו"ל עשוי להיות מואשם בהצעת שוחד, ודווקא נתניהו יעמוד מול עוד אישום בהפרת אמונים.
תיק 4000: קשר חריג בין בני הזוג נתניהו לאלוביץ'
תיק 4000, התיק החזק ביותר, שעוסק בהטיית הסיקור באתר וואלה! NEWS תמורת הטבות רגולטוריות שניתנו לכאורה לבעל השליטה שאול אלוביץ', הוא זה שהניב את המסקנות החמורות ביותר. כתב החשדות מתייחס לשני זוגות של חשודים: בני הזוג נתניהו ובני הזוג אלוביץ', שבין דצמבר 2012 לינואר 2017 התקיים ביניהם קשר חריג, במסגרתו "נהגו בני הזוג נתניהו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות ומגוונות שעניינן הסיקור לו זכו באתר 'וואלה' ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור של יריביו הפוליטיים של מר נתניהו". הדרישות הוצאו לפועל באמצעות מכבש לחצים שהפעילו בני הזוג אלוביץ' על מנכ"ל האתר אילן ישועה, שבתורו הוריד אותן למטה אל העורכים.
הדרישות הועברו בכמה ערוצים: קשר ישיר בין שרה נתניהו ואיריס אלוביץ', קשר ישיר בין ראש הממשלה נתניהו לשאול אלוביץ', ודרישות נוספות שהועברו באמצעות שני מקורבים של בני הזוג - זאב רובינשטיין וניר חפץ.
השאלה העיקרית שעמדה בפני מנדלבליט וצמרת הפרקליטות היא שאלת המודעות. מי מהדמויות המעורבות היה מודע לכל חלקי הקשר הפלילי, לכאורה. לעובדה שהטבת הסיקור נעשית תמורת הטבות רגולטוריות ספציפיות. באשר לראש הממשלה ובני הזוג אלוביץ' לא היה ספק. בדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה כל המשתתפים סברו כי יש להאשימם במתן ובקבלת שוחד. איריס אלוביץ', על פי כתב החשדות, ידעה על הקשר החריג ולקחה בו חלק פעיל החל מינואר 2015. בעלה שאול, בעל השליטה בבזק, כתב הודעות מפורשות שמהן עולה כי הדבר נעשים "זה תמורת זה".
כך, למשל, יום לפני הנפקת חברת "בי-קום" שנזקקה לאישורו של נתניהו כשר התקשורת, עלתה באתר וואלה! NEWS ידיעה שעסקה בבנו של ראש הממשלה, יאיר. בני הזוג נתניהו פנו לאלוביץ' באמצעות זאב רובינשטיין, ודרשו להסיר את הידיעה. אלוביץ' כתב לישועה: "אילן, תמנע זאת בכל מחיר... מחר הוא אמור לחתום על האישור להנפקה".
כך התקבלה ההחלטה לסגור את התיק נגד שרה נתניהו
ביולי 2015 הודיע נתניהו כי בעקבות פסיקת בג"ץ יהרוס בתים לא חוקיים בהתנחלות בית אל, ובמקביל הודיע כי החליט להרחיב את הבניה בירושלים ובבית אל. לדברי השר אורי אריאל, הדבר נבע מאולטימטום שהציב לראש הממשלה. נתניהו, על פי כתב החשדות, פנה ישירות לאלוביץ' וביקש ממנו לפרסם ידיעה על "האולטימטום המפוברק" של השר.
כאשר פרסום הידיעה התעכב, התקיימה שיחת ועידה בין אלוביץ', אשתו איריס והמנכ"ל ישועה. באותה שיחה הסביר אלוביץ' לישועה כי יש להיעתר לדרישותיו של נתניהו, לטובת האינטרסים הרגולטוריים של בזק.
הראיות ואחדות הדעים בדיונים שכנעו את מנדלבליט כי בתיק 4000 יש סיכוי סביר להרשיע את נתניהו ואת בני הזוג אלוביץ' בשוחד, ובהתאם לכך הם זומנו לשימוע. לרובינשטיין נמסר כי נשקלת העמדתו לדין בגין תיווך לשוחד. ואולם, הדעות נחלקו באשר לאשת ראש הממשלה.
בסופו של דבר החליט מנדלבליט, בניגוד לעמדת פרקליט המדינה ופרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן ארי, כי אין מספיק ראיות לכך ששרה נתניהו ידעה שהטיית הסיקור - משבה לקחה חלק פעיל ביותר - נעשית תמורת הטבות רגולטוריות לאלוביץ'. הוחלט לסגור נגדה את התיק. לגבי יאיר נתניהו, שהיה מעורב גם הוא במידה מסוימת בהטיית הסיקור, הוחלט גם כן שאין די ראיות להעמדתו לדין - וגם התיק בעניינו נסגר.
תגובות המעורבים
סנגורו של ארנון מילצ'ן עו"ד בן צור ויועץ התקשורת רונן צור מסרו בתגובה כי "החלטת היועץ המשפטי משקפת ומחזקת את עמדתו של מר מילצ'ן מתחילת הדרך, ולפיה לא נפל רבב בהתנהלותו. לאורך התהליך השיב מר מילצ'ן באופן מפורט לכל הסוגיות הרלוונטיות. אנו מברכים על כך שבתום הליך הבירור הארוך והיסודי אימצה הפרקליטות את עמדתו של מר מילצ'ן".
מטעם פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נועה פירר ותאיר בן שושן ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות' נמסר כי "קיבלנו את הודעת הזימון לשימוע, נלמד אותה ואת מלוא חומר החקירה ונשקול את המשך צעדינו. אנו משוכנעים שלא נפל פגם בהתנהלותם של שאול ואיריס אלוביץ'".
