כתב החשדות החמור שנשלח אתמול (חמישי) לסנגוריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מלמד כמעט בוודאות מוחלטת כי יוגש נגדו בשנה הקרובה, עד 2020, כתב אישום. עם זאת, בדרך יש עוד תחנה אחת - השימוע - שעשויה לשנות את התמונה.
על פי הנוסח הפורמלי, אתמול הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסנגוריו של נתניהו, כי נשקלת העמדתו לדין של האחרון בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע. המשמעות היא כי מנדלבליט סיים לעבור על החומרים שאספה המשטרה, ועל סיכומי הפרקליטות, והחליט כי אלו העבירות שלגביהן יש להעמיד לדין את ראש הממשלה.
כעת, לפי החוק, יינתנו לנתניהו 30 ימים בהם יודיע אם הוא מעוניין בעריכת שימוע. בשימוע ינסו סנגוריו לשכנע את מנדלבליט מדוע בכל זאת לא נכון להעמידו לדין, ונתניהו בהחלט לא צפוי לוותר על הזכות הזו.
לקריאת כתב החשדות המלא
הכרעה בתיקי נתניהו - לקריאה נוספת בוואלה! NEWS
בדרך לתחנה האחרונה: עדי המדינה שהפכו את חקירות נתניהו לאישום
המחלוקות בדרך לשימוע של נתניהו: הצצה לדיונים בצמרת משרד המשפטים
היועמ"ש הכריע: נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים | כתב החשדות
ניסיון העבר מלמד כי לסנגורים יינתנו כמה חודשים להיערך לשימוע. בדרך כלל, עם ההחלטה לקיים שימוע, מועברים לסנגוריו של החשוד עיקר חומרי החקירה שנאספו, אולם בימים האחרונים ביקשו עורכי דינו של נתניהו לא להעביר את החומרים עד הבחירות. זאת, בשל ההבנה שמרגע שהחומרים יצאו מידי רשויות התביעה - גדל החשש שיודלפו לתקשורת. בלשונם של עורכי הדין, הם חוששים כי "גורמים בעלי אינטרס יעשו שימוש מסולף בחומרים כדי להשפיע על הליך בחירות דמוקרטי".
הרבה מהטענות שיכולות לעלות בשימוע הן בדיוק סוג הטענות שמשמיע נתניהו לאוזני הציבור זה חודשים. למשל, בתיק 4000 נטען כי נתניהו העניק לאיש העסקים שאול אלוביץ' הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, ובפרט קידם את אישור עזקת מיזוג בזק-יס, תמורת סיקור אוהד באתר וואלה! NEWS, שנשלט על ידו. נתניהו וסנגוריו טוענים מעל כל במה כי אין כמעט תקדים בישראל להעמדה לדין של איש ציבור בגין שוחד שניתן בצורת סיקור חיובי, ומכאן שמדובר באכיפה מפלה. טענה זו צפויה לעלות גם בשימוע.
השימוע עצמו הוא בדרך כלל פגישה אחת שנמשכת כמה שעות, אולם לעתים מזמן היועמ"ש את הסנגורים לפגישה נוספת, כמו שאירע במקרה של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן. לפעמים גם מאושר לסנגורים להגיש השלמות בכתב של טיעוניהם, כפי שנעשה בין היתר, בתיק מעונות ראש הממשלה.
לאחר השימוע ישנם כמה תרחישים אפשריים. האפשרות הראשונה היא כי טענות הסנגורים יתקבלו, ומנדלבליט יחליט לסגור את התיקים נגד ראש הממשלה - כמו שקרה ב"תיק חברות הקש" נגד ליברמן, או לאחרונה - במקרה של ראש עיריית רמת גן לשעבר, ישראל זינגר. עם זאת, לאור העובדה שמנדלבליט מכיר היטב את כלל חומר הראיות בתיק, ודן בו מאות שעות עם הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות, ובכל זאת החליט לזמנו לשימוע - האפשרות כי ישתכנע לסגור את כלל התיקים נראית קלושה ביותר.
אפשרות שנייה היא שגם אם יוחלט להגיש כתב אישום, חלק מהטענות שיעלו בשימוע יתקבלו, ויובילו לריכוך האישומים בחלק מהתיקים. למשל, מנדלבליט יוכל להמיר את אחד מאישומי השוחד באישום בהפרת אמונים. זו אינה אפשרות מופרכת. האפשרות האחרונה, כמובן, היא דחיית כלל הטענות שיעלו הסנגורים, והגשת כתב אישום על בסיס כתב החשדות החמור שנמסר אתמול לסנגורי ראש הממשלה.
