היועמ"ש הכריע: נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים | כתב החשדות

- תיק 4000: כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים
- תיקים 1000 ו-2000: כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים
- נתניהו: "כל מגדל הקלפים הזה יקרוס לחלוטין, אני בטוח בזה ב-4000%"
- הליכוד: "רדיפה פוליטית ומסע ציד"

לקריאת כתב החשדות המלא

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הכריע היום (חמישי) על כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין שוחד בתיק 4000 - פרשת בזק-וואלה - ובגין מרמה והפרת אמונים בתיק 2000 ובתיק 1000. מנדלבליט הודיע לראש הממשלה כי הוא שוקל להעמידו לדין פלילי בגין חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שבוצעו על ידו לכאורה במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת.

ממשרד המשפטים נמסר כי "יודגש, כי אין מדובר בהחלטה סופית על הגשת כתבי אישום. טרם קבלת החלטה סופית בעניין ייערך כנהוג וכמקובל, ככל שמר נתניהו יחפוץ בכך, שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה, אשר יבדוק בלב פתוח ובנפש חפצה את כל הטענות שיציגו באי כוחו של ראש הממשלה. מסגרת הזמן לקיום השימוע תיקבע בהקדם בתיאום עם באי-כוחו של מר נתניהו. רק לאחר השלמת הליך השימוע, ושקילת הטענות המועלות במסגרתו, תתקבל ההחלטה הסופית ביחס לתיקים השונים".

"יובהר כי בקשת באי כוחו של ראש הממשלה להשהות את העברת ליבת חומרי החקירה בתיקים השונים לרשות החשודים, לרבות ראש הממשלה עצמו, עד לאחר הבחירות, עודנה נשקלת על ידי היועץ המשפטי לממשלה", הדגישו במשרד. לדבריהם, "עד לקבלת החלטה בנושא, לא יועברו חומרים אלו".
 
לקריאה נוספת בנושא
הליכוד על החלטת היועמ"ש: "רדיפה פוליטית, מסע ציד" | עדכונים שוטפים
הליכוד על הכרעת היועמ"ש: "איש לא מופתע ממכבש הלחצים שהופעל"
הליכוד עתר נגד פרסום ההחלטה בתיקי נתניהו; העליון דחה את הבקשה

בהודעת משרד המשפטים נמסר כי:

תיק 1000 עוסק בקשרים שבין נתניהו לבין אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, אשר כללו על פי החשד קבלת טובות הנאה שונות, שעיקרן אספקת טובין באופן רציף, בהיקף ניכר ובשווי כספי גבוה, תוך נקיטת פעולות שונות מצד נתניהו, במילוי תפקידו, לטובת מילצ'ן, עימו היה בקשרי חברות.

תיק 2000 עוסק במפגשים שקיימו נתניהו ואיש העסקים ובעל השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות ארנון נוני מוזס, במסגרתם נדונו שינוי הסיקור לטובת נתניהו, וקידום הצעת חוק אשר תצמצם את פגיעת עיתון ישראל היום במוזס.

תיק 4000 עניינה עסקת "תן וקח" שנרקמה על פי החשד בין מר נתניהו לבין איש העסקים שאול אלוביץ', אשר היטה באופן חריג את הסיקור באתר וואלה! NEWS שבשליטתו לטובת נתניהו, וזה בתמורה היטיב עמו ועם עסקיו תוך ניצול כוחו השלטוני.

"מאז 1999 אתה מקיים עם מילצ'ן קשר בעל זיקות שונות, שהעמיד אותך בניגוד עניינים חריף ומתמשך", נכתב בכתב החשדות. "מחודש אוקטובר 2011 ועד לחודש דצמבר 2016 (להלן: התקופה הרלוונטית לחשד זה), לצד מערכת היחסים האישית שהתקיימה ביניכם, קיבלת טובות הנאה שונות, לעתים כמענה לבקשתך, שעיקרן אספקת טובין באופן רציף ובהיקף כספי ניכר. בתקופה הרלוונטית טובות ההנאה ניתנו לך בזיקה לתפקידיך הציבוריים למעמדך כראש ממשלת ישראל".

באשר לאיש העסקים ג'יימס פאקר נכתב כי בשנת 2013 הכיר מילצ'ן בינו לבין נתניהו. "בשנים 2014-2016", נכתב, "פאקר נתן לך טובות הנאה באופן רציף ובהיקף ניכר. טובות ההנאה ניתנו לך בזיקה לתפקידיך הציבוריים ולמעמדך כראש הממשלה".

על פי כתב החשדות, נתניהו פעל באותה תקופה בשלושה מקרים לטובת מילצ'ן, תוך שהוא "מצוי בניגוד עניינים חריף" בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור: הוא פעל מול גורמי ממשל בארה"ב כדי שיתנו למילצ'ן ויזה; הוא פנה לשר האוצר דאז יאיר לפיד כדי להאריך פטור מדיווח ותשלום מס ממנו נהנה מילצ'ן; והוא הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בענייני רגולציה הנוגעים למיזק בין רשת לקשת - בהקשר של השקעה שאותה בחן מילצ'ן באותו זמן".

כתב החשדות מתאר את מערכת היחסים הקרובה בין נתניהו למילצ'ן. עד כדי כך קרובה, שמילצ'ן פעל לתווך ב-2015 בין נתניהו ליו"ר העבודה דאז יצחק הרצוג, ואף העמיד לרשות השניים את ביתו. בנוסף, כך נטען, מילצ'ן פעל בשליחותו של נתניהו ב"משימות תיווך רגישות בתחום התקשורתי": בשנת 2009 הוא הגיע בשליחות ראש הממשלה נתניהו לנוני מוזס, כדי לנסות לקדם הסכמה להגבלת תפוצת מהדורת סוף השבוע של ישראל היום, ואילו מוזס יימנע מפרסומים שליליים בעניינו.

בנוגע לתיק 2000, מציין כתב החשדות של החשוד בנימין נתניהו כי "לאורך השנים שררה לבין מוזס יריבות עמוקה. לצד זאת, כל אחד מכם החזיק באינטרס שהיה בכוחו של האחר לקדם: אתה חפצת לשפר את הסיקור שלך ושל משפחתך בקבוצת ידיעות אחרונות, במיוחד בתקופה של מערכת הבחירות, וידעת שלמוזס השפעה מהותית על התכנים בידיעות אחרונות וב-ynet. מוזס רצה להביא להטלת מגבלות על ישראל היום על מנת להיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי".

נתניהו ומוזס קיימו שלוש סדרות של פגישות - אחת בשנת 2008 או 2009, אחת ב-2013, והשלישית ברבעון האחרון של 2014. "על פי החשד, בפגישה שהתקיימה ב-4.12.14, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, הציע לך מוזס שוחד בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלך בכלי התקשורת מקבוצת ידיעות אחרונות, בתמורה לכך שתפעל במסגרת תפקידך הציבורי לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על ישראל היום".

"עוד על פי החשד", נכתב, "בפגישה זו, למרות שלא ביקשת ולא התנית שוחד, הרי שלא סירבת להצעתו של מוזס, אלא המשכת לנהל עמו שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי הצעת השוחד שהביא בפניך... בסוף פגישה זו הצגת בפני מוזס כוונה לבחון את התיכנות העברת החוק בתקופת הבחירות".

החשד לא מסתיים באותה פגישה עם מוזס. לאחריה, נכתב, ערך נתניהו בירור עם יו"ר הקואליציה דאז זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת דאז יריב לוין, כדי לבחון את האפשרות לקדם את החקיקה שתגביל את ישראל היום בתקופת בחירות. לנתניהו התברר בפגישה עם השניים כי לא ניתן יהיה לקדם את ההצעה בתקופת הבחירות, והוא נפגש עם מוזס פעם נוספת כדי לעדכנו בכך.

"הגם שלא נענית להצעת השוחד", נכתב, "עשית את הפעולות המפורטות לעיל, על מנת לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורך בכלי התקשורת בקבוצת ידיעות אחרונות ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בך או במשפחתך, למצער כל עוד השיחות ביניכם נמשכות. עשית כאמור תוך ניצול מובהק של תפקידך הציבורי, אשר בגינו פנה אליך מוזס בהצעת השוחד, והצגת בפניו כוונה לבחון את האפשרות שתעשה שימוש בכוחך השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו, גם אם לא התכוונת לעשות כן".

תיק 4000 מתייחס לתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017. "במהלך התקופה הרלוונטית לחשד זה תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבורך ועבור רעייתך שרה נתניהו, וייחסתם לו חשיבות מכרעת", נכתב. "בתקופה הרלוונטית ניהלת את תחום התקשורת והדוברות באופן ריכוזי, נהגת לאשר ואף לנסח בעצמך חלק מההודעות שהופצו לכלי התקשורת... שיפור הסיקור התקשורתי ואיתור אמצעים להפת מסריך היו אינטרסים משמעותיים מאוד עבורך".

עד שנת 2012, נכתב, ההיכרות בין אלוביץ' לנתניהו היתה שטחית ורחוקה. אולם, לקראת סוף 2011 המליץ זאב רובינשטיין - מקורבם של בני הזוג נתניהו - כי הם יגיעו לביקור תנחומים אצל בני הזוג אלוביץ'. לאחר מכן הזמינו בני הזוג נתניהו את האלוביצ'ים לארוחת ערב משוצתפת במעון הרשמי. באותה ארוחה התלונן נתניהו על הסיקור לו זכה, בין היתר, באתר וואלה! NEWS שהיה בשליטת אלוביץ'. "בארוחת הערב סוכם ביניכם כי תוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ', בעצמכם ובאמצעות אנשיכם, דרישות הנוגעות לסיקור התקשורתי באתר 'וואלה'".

באותו הזמן, כפי שמתואר בכתב החשדות, "היו מונחים על הפרק אינטרסים עסקיים ורגולטורים משמעותיים ביותר עבור אלוביץ' כבעל השליטה בבזק... לאור זאת, בנקודת הזמן בה התקיים המפגש בינך ובין רעייתך לבין בני הזוג אלוביץ', החזיק כל אחד מכם באינטרס משמעותי שהצד השני היה בעל יכולת לקדמו".

על פי הודעת היועמ"ש, את דרישות הסיקור החריגות דרש נתניהו מבני הזוג אלוביץ' ביודעו כי היענותם לדרישותיו ניתנת לו בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים, וכי הוא מתבקש או עשוי להתבקש על ידי מר אלוביץ' לקדם את ענייניו השונים - כפי שאכן קרה. "הראיות שנאספו בחקירה", מסרו במשרד המשפטים. "מר אלוביץ' נתן למר נתניהו את טובות ההנאה האמורות מתוך ציפייה והבנה הדדית, כי בשים לב לכוחו, מעמדו וסמכויותיו, יוכל מר נתניהו לקדם נושאים שיניבו למר אלוביץ' תועלת עסקית וכלכלית עצומה".

הודעה דומה נמסרה היום על ידי פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) גם למעורבים נוספים שבעניינם נמצאה תשתית ראייתית לכאורית להעמדתם לדין, בגין מעורבותם בפרשות אלה, וכן נמסרה הודעה למעורבים שנחקרו באזהרה, שהוחלט לגנוז את התיק בעניינם.
 
באשר למעורבים האחרים - להלן פירוט ההחלטות:
בתיק 1000 - בעניינו של ארנון מילצ'ן הוחלט לסגור את התיק.
בתיק 2000 - בעניינו של ח"כ איתן כבל הוחלט לסגור את התיק.
בתיק 4000 -
-        בעניינם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הוחלט לשקול להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירת שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה כנגד שניהם. בנוסף, ביחס לשאול אלוביץ', הוחלט לשקול להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע גם בעבירת הלבנת הון ובעבירת דווח במטרה להטעות משקיע סביר.
-         בעניינו של זאב רובינשטיין הוחלט לשקול להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע בגין עבירה של סיוע למתן שוחד;
-         בעניינם של שרה ויאיר נתניהו הוחלט לסגור את התיק (בעניינה של הגב' נתניהו הוחלט גם לסגור את תיק החקירה בפרשה 4001).
-         נגד חשודים נוספים בתיק, טרם התקבלה החלטה.

כזכור, בחודש דצמבר 2016, הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחה בחקירה פלילית בעניינו של ראש הממשלה בפרשות 1000 ו-2000, בהמשך לבדיקה מקדימה סמויה שנמשכה מספר חודשים ואשר הפכה לגלויה בחודש יולי 2016. ראש הממשלה נחקר לראשונה על החשדות בפרשות 1000 ו-2000 בינואר 2017.
 
כזכור, באותו מועד נמסר על כך שהוחלט שאין בסיס להמשיך ולחקור טענות נוספות שנכללו בבדיקה המקדימה: טענה לקבלת מימון אסור בשנת 2009 לצורך הבחירות, טענה להטיית תוצאות הפריימריז של שנת 2009 במפלגת הליכוד, טענה לקבלת טובות הנאה בחו"ל ומימון טיסות על ידי בעלי הון, וטענות לגבי מימון כפול של טיסות לחו"ל.
 
בחודש יוני 2017 נפתחה חקירה גלויה של רשות ניירות ערך ב"תיק בזק", לאחר חקירה סמויה שקדמה לכך. חלק מהחשדות שנחקרו בתיק זה הפכו בהמשך ל"תיק 4000". בדצמבר 2017, היועץ המשפטי לממשלה אישר ביצוע השלמות חקירה ב"פרשת בזק", אשר נדרשו כדי לבדוק חשד לקשר אפשרי בין החשדות שעלו בתיק לבין ראש הממשלה. בין לבין, באוגוסט 2017 נכרת הסכם עד המדינה עם מר ארי הרו (תיקים 1000 ו-2000).
        
בינואר 2018, לאחר שהשלמות החקירה ב"תיק בזק" גיבשו חשדות למעשים פליליים מצד ראש הממשלה בתיק, עבר "תיק בזק" לטיפולו של צוות משולב של היחידה לאכיפה כלכלית במשטרה (יאל"כ) ורשות ניירות ערך ובפברואר 2018 נפתחה החקירה הגלויה בפרשה 4000, בגין חשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות שבוצעו לכאורה ע"י ראש הממשלה וע"י שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה". כן נחקרו בפרשה כחשודים רעיית ראש הממשלה, הגב' שרה נתניהו, בנו יאיר נתניהו, רעייתו של שאול אלוביץ', איריס אלוביץ', ומספר חשודים נוספים.

בחודשים פברואר ומרץ 2018, בהתאמה, נכרתו הסכמי עד המדינה עם שניים מהחשודים בפרשה "4000" - מר שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה מושא החקירה; ומר ניר חפץ, אשר שימש בתקופה האמורה בתפקיד דובר משפחת נתניהו. מר חפץ סיפק ראיות גם לפרשות 1000 ו-2000, וכן לפרשת המעונות, בה הוגש כתב אישום נגד הגב' נתניהו.
      
חקירת המשטרה בתיקים 1000 ו-2000 הסתיימה בחודש פברואר 2018, אז הועברו המלצות המשטרה בעניינם לפרקליטות. ואולם, בין היתר לנוכח הראיות החדשות שעלו בעדותו של חפץ, נדרשו השלמות חקירה בתיקים אלו, אשר הסתיימו בחודש נובמבר 2018. בתחילת חודש דצמבר 2018, הושלמה גם חקירת תיק 4000, והמלצת המשטרה בעניין התיק הועברה לפרקליטות.
     
החקירות מראשיתן, לוו מקרוב, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. חקירות 1000 ו-2000 לוו מלכתחילה ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), ובהמשך עברו לטיפול פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). חקירת תיק 4000 לוותה מראשיתה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).
 
 
החקירות נוהלו על ידי משטרת ישראל (יאל"כ ויאח"ה) ורשות ניירות ערך.