את מירב תשומת הלב הציבורית תפס במשך היום (חמישי) כתב החשדות החמור ששיגר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לראש הממשלה בנימין נתניהו. השורה התחתונה: ראש הממשלה יואשם, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. אלא שלצד כתבי החשדות, פרסם היועמ"ש מסמך נוסף - שמספק הצצה מרתקת לדיונים ולמחלוקות בצמרת משרד המשפטים.
החקירות בתיקי 1000 ו-2000 הסתיימו לפני כשנה, ובתיק 4000 לפני חודשים אחדים. המשטרה סברה כי בכל שלושת התיקים התגבשה תשתית ראייתית מספיקה כדי להגיש נגד נתניהו כתב אישום בעבירות שוחד, וכך גם פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), שליוותה את החקירות.
לקריאה נוספת בנושא
היועמ"ש החליט: נתניהו יואשם בשוחד בכפוף לשימוע
נתניהו הגיב להחלטת היועמ"ש: "רדיפה פוליטית שנועדה להתיש אותי"
הליכוד: "מסע ציד נגד רה"מ". באופוזיציה תקפו: "נתניהו מבייש את המדינה"
מלבד היועמ"ש, פרקליט המדינה שי ניצן ועוזריהם, השתתפו בדיונים גם פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן ארי, המשנים ליועמ"ש רז נזרי ועמית מררי, המשנים לפרקליט המדינה מומי למברגר ונורית ליטמן, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד ג'ואי אש וגורמים נוספים. לא כולם השתתפו בכלל הדיונים. למשל, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, יהודית תירוש, וסגנה אמיר טבנקין, השתתפו רק בדיונים שנגעו לתיק 4000.
בסך הכול מנתה קבוצת הצמרת שהכריעה בגורל התיקים כ-30 אנשים. מאז דצמבר הם קיימו עשרות ישיבות, חלקן לתוך הלילה, כמה פעמים בשבוע, בהן ליבנו וחידדו סוגיות שונות הקשורות לתיקים. באותן ישיבות החלו להתגלות גם הפערים והעמדות השונות.
תיק 1000: כיצד הואשם נתניהו "רק" במרמה ובהפרת אמונים?
כאשר קוראים את כתב החשדות שנשלח לנתניהו, קשה שלא לתהות כיצד בתיק 1000 הואשם ראש הממשלה "רק" במרמה והפרת אמונים, ולא בשוחד, וכיצד הוחלט לסגור את תיק החקירה נגד ארנון מילצ'ן. מתברר שגם בדיוני הצמרת הייתה מחלוקת דומה.
פרקליטת המחוז בן ארי סברה כי הראיות מבססות סיכוי סביר להרשעת נתניהו ומילצ'ן בשוחד, והמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ליטמן, הסכימה איתה. מנגד, שני המשנים ליועמ"ש - נזרי ומררי - סברו כי החומר לא מספיק כדי להגיש כתב אישום בגין שוחד נגד נתניהו, ויש להסתפק בעבירת מרמה והפרת אמונים. לדעתם הצטרפו כמה גורמים נוספים שהתמחותם בתחום הפלילי: המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, פרקליט מחוז חיפה (פלילי) ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות.
פרקליט המדינה המליץ למנדלבליט לקבל את עמדתה המחמירה של בן ארי. "עמדתו היא שיש די ראיות להוכיח כי טובות ההנאה בהיקף הנרחב בו ניתנו, ובדרכים החריגות בהן ניתנו, נלקחו בעד פעולות במילוי תפקידו של נתניהו", כתב מנדלבליט. "לפיכך, המליץ בפניי פרקליט המדינה לשקול להעמיד את נתניהו ומילצ'ן לדין בעבירה של לקיחת ומתן שוחד".
אלא שמנדלבליט, לבסוף, החליט לקבל דווקא את עמדתם של המשנים שלו, נזרי ומררי, ולשקול את העמדתו לדין של נתניהו בעבירת מרמה והפרת אמונים. במצב כזה, הסכימו כלל הגורמים כי יהיה נכון לסגור כליל את התיק נגד מילצ'ן.
תיק 2000: בן ארי ונזרי שוב בשני הקצוות של החדר
בתיק 2000 המחלוקת הייתה דומה, ושוב מצאו עצמם בן ארי ונזרי בשני הקצוות של החדר: היא בזה המחמיר, והוא בזה המקל. בן ארי סברה כי הראיות, ובמרכזן הקלטות שיחות נתניהו-מוזס שנמצאו על הטלפון הנייד של ארי הרו, מבססות סיכוי סביר להרשיע את ראש הממשלה ואת מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס בשוחד. נזרי, מנגד, סבר כי אין די ראיות כדי להעמיד לדין את נתניהו או את מוזס.
הייתה גם עמדת ביניים: פרקליט מחוז חיפה עמית אייסמן, שבעברו היה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, סבר שניתן להעמיד לדין את נתניהו בעבירת מרמה והפרת אמונים, אך לא בבקשת שוחד, וזאת אף שלגרסתו יש סיכוי סביר להרשעתו של מוזס בגין הצעת השוחד.
פרקליט המדינה ניצן המליץ שוב לאמץ את עמדתה של בן ארי - ולהאשים גם את נתניהו וגם את מוזס בשוחד. "לעמדת פרקליט המדינה, מחומר הראיות בתיק זה, הכולל בראש ובראשונה את השיחות שהוקלטו - בהן משוחחים נתניהו ומוזס - וכן ראיות נוספות, עולה התמונה הבאה: מוזס הציע לנתניהו שוחד בדמות הטיית סיקורו בקבוצת ידיעות אחרונות בתמורה לכך שנתניהו יפעל לקידום חוק שיגביל את ישראל היום בצורה שתיטיב באופן משמעותי מאד עם מוזס וידיעות אחרונות".
"נתניהו מצידו ביקש ממוזס את הטיית הסיקור בקבוצת ידיעות אחרונות לטובתו ולטובת בני משפחתו ולרעת יריביו הפוליטיים, והכל באופן שיסייע להצלחתו בבחירות הקרבות לכנסת, וזאת בתמורה לקידום החוק על ידו". גם בתיק 2000 העדיף מנדלבליט לא להכריע כדעתם של ניצן ובן ארי, והפעם העדיף את דרך הביניים שהציע אייסן - הפרת אמונים לנתניהו והצעת שוחד למוזס.
תיק 4000: תמימות דעים
"בתום הדיונים", כתב מנדלבליט, "דעת כל המשתתפים הייתה שממצאי חקירת התיק מלמדים כי מערכת היחסים בין נתניהו לאלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ', מגבשת עבירת שוחד. הכול סברו כי יש די ראיות להוכיח כי טובות ההנאה ניתנו לנתניהו על ידי אלוביץ' ורעייתו איריס ונלקחו על ידי נתניהו בעד פעולות במילוי תפקידו, ולפיכך יש לשקול להעמיד את שניהם לדין בגין עבירה זו, בכפוף לשימוע".
כל המשתתפים גם סברו כי אין די ראיות להעמדתו לדין של יאיר נתניהו, אף שנחקר כחשוד בפרשה. הפעם צצה המחלוקת בעניינה של שרה נתניהו. "מוסכם על הכול כי גברת נתניהו הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור שהופנו לוואלה! NEWS", נכתב. "עם זאת, לא הייתה הסכמה באשר למידת מודעותה לפעולות השלטוניות שביצע נתניהו בתמורה לסיקור, ולמידת מודעותה לעילה שבגינה ניתנו ונלקחו טובות ההנאה שפורטו לעיל. ממילא עלתה שאלה אם ניתן לראות בנסיבות העניין את בני הזוג נתניהו כמי שאכן פעלו בצוותא ללקיחת שוחד".
הפעם גם בן ארי, גם נזרי וגם ניצן היו בדעה אחת - וסברו כי יש להגיש כתב אישום גם נגד אשת ראש הממשלה, כמי שלקחה שוחד יחד איתו. "קיימות ראיות רבות המלמדות כי אשת ראש הממשלה הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור שהופנו לוואלה! NEWS, אם באופן ישיר ואם באמצעות מתווכים", טען ניצן. עוד הוסיף כי "שניהם פעלו למען מטרה משותפת, תוך מודעותה לכך שנתניהו מבצע במילוי תפקידו, בתמורה, פעולות שנועדו להיטיב עם בני הזוג אלוביץ'".
מי שסברו כי אין מקום להעמיד את רעיית ראש הממשלה לדין היו המשנים של יועמ"ש ושל פרקליט המדינה לעניינים פליליים, וכן פרקליט מחוז חיפה. מנדלבליט החליט לאמץ דווקא את עמדתם - ולסגור את התיק נגד שרה נתניהו.
במסמך שמסכם את העמדות השונות, כלל מנדלבליט ציטוט של בית המשפט העליון: "בהיות ניתוח הראיות לצורך העמדה לדין פרי הערכה של היגיון וחושים גם יחד, ייתכן שוני בהערכות אנשי המקצוע, מעולים ומיומנים ככל שיהיו, לגבי אותה תשתית ראייתית עצמה. לא בהכרח ניתן לומר כי האחד שוגה והאחר צודק".
בסוף כל המחלוקות והדיונים, רק אדם אחד היה מוסמך לקבל את ההחלטה - מנדלבליט עצמו. בעוד כשנה, לפי ההערכות, לאחר שייערכו השימועים ויישמעו הטיעונים, תעמוד בפניו ההחלטה הסופית: אם להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום שיישא את הכותרת "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו".
לקריאת כתב החשדות המלא
