בשבועות האחרונים, מאז שהחלו השמועות לקשור בין "הפרשה החדשה" לבין יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, נפער פער עצום בין ההתבטאויות של עורכי דין בשיחות סגורות, להתבטאויותיהם בפומבי. בחדרי חדרים, רבים מהם הזדעזעו מהחשדות החמורים נגד נוה, והביעו תקווה שיפרוש, אך כלפי חוץ הם שמרו על דממה.
אחד הבודדים שהעז לקרוא תיגר על נוה מתוך הלשכה הוא אחד מסגניו, חוסאם מועד, שלאחר התפוצצות פרשת ההברחה בנתב"ג קרא ליו"ר להתפטר וטען כי הוא גורם נזק בלתי הפיך ללשכה בכל יום שבו הוא נשאר בתפקידו. חבר נוסף במועצה הארצית שיצא נגדו הוא עו"ד אבי שינדלר מירושלים, ושלשום הצטרפו אליהם שלושה בעלי תפקידים בכירים בלשכה שהתפטרו במחאה על החשדות נגד נוה. עם זאת רוב עורכי הדין, בוודאי אלו הפועלים במוסדות הלשכה, עדיין חששו לצאת נגד יושב הראש בפומבי.
לקריאה נוספת בנושא
יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה שוחרר למעצר בית
ברקע הפרשה המשפטית: אפי נוה צפוי לפרוש זמנית מראשות הלשכה
הפרשה המשפטית החמורה: חשד לשוחד מיני בתמורה למינוי למשרת שופט
גם כשכבר הוגש נגד נוה כתב אישום בפרשת ההברחה, ובמקביל הוא התמודד עם גל של שמועות וחשדות חמורים מאין כמוהם, עדיין קשה היה למצוא גורמים בלשכה שיתבטאו על כך. מקורביו היו שם כדי לתמוך בעוד שהרוב העדיפו לשתוק. אין עדות טובה מכך לכוחו ולשליטתו של נוה הן במועצה הארצית, הגוף המחוקק של לשכת עורכי הדין, ועל אחת כמה וכמה בוועד המרכזי, המקביל לממשלה. הכוח הזה, שלא פעם התרגם לכוחנות, הוא גם זה שמגדיר בצורה הטובה ביותר את כהונתו של נוה בראשות הלשכה.
נוה, בן 50, הוא אחד השותפים המייסדים של משרד "אטיאס נוה" התל אביבי, שנחשב משרד מוביל בתחום דיני הביטוח והנזיקין. ביוני 2011 נבחר נוה ליו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה - היום מדובר במחוזות נפרדים, ועד מהרה התבלט גם מעבר לכותרות של מדורי הברנז'ה המשפטיים.
הוא הוביל את המאבק שניהלו ראשי המחוזות של הלשכה בשופטת המחוזית ורדה אלשיך, במסגרת פרשת "הפרוטוקול המשופץ". באותה פרשה, בשנת 2012, התברר כי אלשיך ביצעה שינויים בפרוטוקול, שבו השתמשה כדי להגיש תלונה לוועדת האתיקה של הלשכה נגד עורך דין שהופיע בפניה. לאחר שהתגלו השינויים, דרשו נוה ושאר ראשי המחוזות כי תופסק כהונתה של אלשיך, בעוד נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, טען כי ניתן להסתפק בנזיפה חמורה. שר המשפטים דאז, יעקב נאמן, קיבל לבסוף את המלצתו של גרוניס. עבור נוה זה לא היה המאבק האחרון.
ביוני 2015 הוא הצליח לצעוד צעד נוסף קדימה, כשנבחר לעמוד בראש הלשכה, והסתער מיד על מה שזיהה כמוקד הכוח וההשפעה העיקרי של הלשכה: הוועדה לבחירת שופטים. תחילה יצר קואליציה רחבה במיוחד מבין 48 חברי המועצה הארצית. אם עד אז היה נהוג כי מבין שני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים יש נציג לאופוזיציה ונציג לקואליציה, הרוב המוחלט של נוה אפשר לו למנות לתפקיד שני נציגי קואליציה, שנחשבו מקורבים אליו מאוד: עורכי הדין אילנה סקר וחאלד זועבי.
משמעות הקול הכפול של נוה מתבררת כשמבינים איך מורכבת הוועדה. יו"ר הוועדה הוא שר או שרת המשפטים. חברים בה שר נוסף, שלושה שופטים מבית המשפט העליון, שני חברי כנסת - שעד השנים האחרונות אחד מהם היה מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה - ושני חברי לשכת עורכי הדין. בהצבעות קריטיות, ובפרט כשעל הפרק מינויים לבית המשפט העליון, שלושת שופטי העליון שבוועדה יכלו בדרך כלל לצרף אליהם את אחד מחברי הלשכה ואת אחד חברי הכנסת, ובכך להשיג רוב.
ברית סביב שולחן הוועדה
כדי לשבור את היתרון הזה של השופטים, שונה ב-2008 החוק כך שבמינויים לערכאה הגבוהה ביותר נדרש רוב של שבעה שופטים, מה שהותיר לשופטים - כל עוד הם מאוחדים - זכות וטו, אך לא שליטה במתמנים. בנוסף לכך, מאז 2015 יושבים בוועדה שני ח"כים מהימין, נורית קורן (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). אף שבחלק מהזמן אחד מהם היה באופוזיציה, מהותית הם תומכים בהגבלת כוחה של מערכת המשפט, ומהווים משקל נגד לשופטי העליון.
עם מינויו של נוה, וכניסתה של איילת שקד ללשכת שרת המשפטים, נוצרה ביניהם ברית שבאה לידי ביטוי, יותר מכל, סביב שולחן הוועדה. שקד יכלה להתגאות במינוי עשרות שופטים שמרנים, שלדבריה שינו את פניה של מערכת המשפט. נוה, מלבד היכולת למנות שופטים, קיבל שותפה פוליטית חזקה ודריסת רגל לגבי מהלכים פוליטיים שנוגעים לציבור עורכי הדין.
"כשאני באתי לתפקיד אמרתי לעצמי דבר אחד - באתי להיות שותף, לא להיות נושא כלים", אמר נוה בראיון לתוכנית, שבה חשף את מאחורי הקלעים של הוועדה (גילוי נאות: הח"מ היה חלק מצוות התוכנית שעבד על התחקיר).
לצד הברית עם שקד, נוה הקים גם יחידת "קשרי ממשל" שחבריה מתפקדים כמעין לוביסטים הפועלים בכנסת. המאבק העיקרי והמתוקשר ביותר שניהלה הלשכה של נוה בתחום החקיקה נוגע להקשחת שערי הכניסה למקצוע עריכת הדין. בישראל יש זה כעשור את השיעור הגבוה ביותר בעולם של עורכי דין לנפש - אחד מכל 128 בני אדם, נכון ל-2018. עבור עורכי הדין שכבר עוסקים במקצוע, המשמעות היא תחרות קשה יותר על הלקוחות ועל הפרנסה. נוה, שהבין את הרוח הזו, הפך את צמצום מספר עורכי הדין החדשים לאחד הדגלים שלו.
באמצעות שינויי חקיקה, הוארכה תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי, ובחינות הלשכה הוקשחו משמעותית. התוצאה: בתוך חמש שנים צנחו שיעורי המעבר בבחינה בעשרות אחוזים, ואלפי מתמחים שסיימו את לימודיהם ואת תקופת ההתמחות נותרו בלי אפשרות לעסוק במקצוע.
בקומה 16 כבר לא שומעים את המתמחים
נוה מציג את הקשחת בחינות הכניסה כמהלך שמטרתו לשמור על רמה מקצועית גבוהה של עורכי הדין. מנגד, המתמחים טוענים כי מדובר במהלך שכל מטרתו להגן על חברי "הגילדה" הסגורה, וכי הבחינות הפכו לא רק קשות - אלא לא הוגנות. במהלך חודשי המאבק הציבורי נגד הבחינות החדשות, הגיעו המתמחים להפגין כמה פעמים מול ביתו של נוה. הוא תועד מתייחס לכך בזלזול כשאמר: "אני בקומה 16, כבר לא שומע אותם". הלשכה טענה כי הדברים נאמרו בהומור, אך המתמחים לא צחקו. הם ראו בכך עדות נוספת לגסות ולכוחניות של יו"ר הלשכה.
המתמחים לא היו היחידים שחשו כך. באפריל האחרון, בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת, תקף נוה בחריפות את המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, שאותה כינה מעל במת הכנס "המפקחת על הביטוח הכי גרועה אי פעם".
"הרפורמות שהרשות הוציאה ותמשיך להוציא, באות להגן על כל מבוטח או חוסך שקולם אינו נשמע", הגיבה סלינגר למתקפה. "בניגוד לבעלי העניין, כדוגמת נוה, הפועלים מאינטרסים כלכליים ופוליטיים גרידא. לא טובת הציבור עומדת לנגד עיניו אלא טובתו האישית בלבד".
סלינגר ככל הנראה רמזה לכך שמשרדו של נוה מתמחה בדיני ביטוח ומייצג כמה מהחברות המובילות בתחום. בצורה ישירה יותר, הרקע למתקפה החריגה היה תמיכתה של סלינגר בהקמת מוסד בוררות חובה בתביעות ביטוח, שמגיעות כיום לבתי המשפט ומספקות תעסוקה רבה לעורכי דין. בנוסף לכך, בתחילת אותה שנה קנסה סלינגר את חברות הביטוח מנורה מבטחים ואיילון, ששיווקו לעורכי דין כיסוי ביטוחי למקרים של הטרדה מינית.
עיתונאים שכתבו נגד נוה מצאו עצמם לא פעם בבית המשפט, נאלצים להתגונן מתביעות דיבה. בימים אלו מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב תביעת דיבה בסך מיליון שקלים שהגישו נוה והלשכה נגד העיתונאית שרון שפורר, בשל סדרת תחקירים שפרסמה באתר "המקום הכי חם בגיהנום". שפורר טענה בכתב ההגנה שלה כי מדובר ב"תביעת השתקה". כמו כן, בעבר תבעו נוה והלשכה גם את עיתון "גלובס" על 240 אלף שקלים בשל פרסומים הקשורים לנוה. בסופו של דבר הסתיימה התביעה בפרסום הודעת הבהרה משותפת של העיתון וללשכת עורכי הדין.
בחודשים האחרונים מוצא עצמו נוה פתאום בצד השני של מאזני הכוח, מול המערכת החזקה והדורסנית ביותר - רשויות החוק. עם התפוצצות פרשת ההברחה בנתב"ג נאלץ לפרוש מהוועדה לבחירת שופטים, וכעת ככל הנראה גם יצא לנבצרות מראשות הלשכה כשהחשדות שעולים במסגרת הפרשה החדשה גורמים לכתב האישום שכבר הוגש נגדו להיראות בטל בשישים. אם יתברר כי יש בהם אפילו שבריר של אמת, כל הכוח שנוה השקיע שנים בטיפוחו לא יעזור לו.