פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הודעות אלימות ואיומים על הילדות: מנכ"לית בנק לאומי מעידה

      רקפת רוסק עמינח נכנסה לדיון במשפט "באים לבנקאים" מכניסה לצדדית לאחר שביקשה להגביל את הכניסה לאולם מחשש לביטחונה. בעדותה סיפרה כי פעילים "ניסו להתחקות אחר הבנות שלי בחושך, קיבלתי הודעות אלימות עד כדי איומים על חיי"

      הודעות אלימות ואיומים על הילדות: מנכ"לית בנק לאומי מעידה
      עריכה: טל רזניק

      מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח הגיעה היום (ראשון) לדיון במשפט "באים לבנקאים" בבית משפט השלום בתל אביב. הדיון מתקיים אחרי שבית המשפט קבע כי היא תעיד בדלתיים פתוחות, אך באופן חריג לא תותר כניסה חופשית לאולם בזמן הדיון. בהתאם להחלטה, היא נכנסה לאולם מכניסה צדית ולא דרך המסדרון הכללי.

      כתב האישום נגד שישה חברי "באים לבנקאים" הוגש בדצמבר 2016. חברי הקבוצה נאשמים במקרים רבים של הטרדה ופגיעה בפרטיותם של בכירים בבנקים, בהם רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן, וזאת בשל שורת פעולות מחאה שביצעו. בין היתר, הם הפגינו מול בתיהם של בכירי הבנקים, וטלפנו לבני משפחותיהם במקום עבודתם. במקרה אחד אף הגיעו לבית הספר בו למדה בתה של רקפת רוסק עמינוח, ד', ופיזרו כרזות עליהן נכתב "ד' לא אשמה שאמא פושעת".

      בתחילת עדותה נחקרה רוסק עמינח על ידי התובעת ששאלה לגבי עדותה הראשונה במשטרה. "האירועים התחילו לפני 4 שנים, ב-2014, ומלווים אותנו מאז", סיפרה. היא אמרה גם כי "נתקלנו כבר באירועים של אנשים שמוחים. לא שאני מבינה על מה הם מוחים - מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר, על מה הוא מוחה? אבל יש קווים אדומים שנחצים".

      עוד בוואלה! NEWS:
      "אל תחרטט", "שמענו את האולטימטומים שלך": עימות חריף בממשלה
      חיילים ניסו לשחרר חשודים שיידו אבנים לעבר פלסטינים - ונענשו
      נחשפה ומולכדה: צה"ל איתר מנהרה רביעית שחצתה משטח לבנון לישראל

      רקפת רוסק עמינח מעידה בתיק "באים לבנקאים", בית משפט השלום תל אביב (הארץ , מוטי מילרוד)
      "חולקו כרוזים שלא נעים לי לחזור אליהם". רוסק עמינח, היום (צילום: מוטי מילרוד)

      התובעת, עו"ד דפנה יבין, שאלה את רוסק עמינח מה היא ידעה על החוב של הנאשם עו"ד ברק כהן בבנק. מנכ"לית הבנק השיבה: "אז לא ידעתי כלום. היום אני יודעת שיש חוב של בערך 100 אלף שקל בגין רכישת ב.מ.וו. אז לא היה לי מושג. פגשתי אותו פעם ראשונה כשהוא הטריד אותי ב-2015 בכניסה לכנס של הבנק".

      רוסק עמינח פירטה כי "היו לא מעט אירועים שקשורים לבנות שלי, ששתיהן היו אז קטינות. הגדולה הייתה אז בתיכון והקטנה לדעתי בסוף החטיבה. והיא ורעים היו כל מיני ניסיונות התחקות אחריהן, להגיע בחושך בערב כשרק הקטנה נמצאת, להגיע לבית הספר לחלק כרוזים שכתוב עליהם 'ד' לא אשמה שאמא גנבת', 'הבת של רקפת הגנבת', ועוד כל מיני דברים שלא נעים לי לחזור עליהם".

      עוד אמרה על חלוקת הכרוזים בבית הספר של בתה כי "זה היה אירוע מאוד קשה, אבל מזל שהבת שלי ד' חזקה. היא אמרה לי 'אימא תירגעי, החברים שלי לא חושבים שאת גנבת'. אחרי זה הם העלו פוסט עם הזמנה למסיבת סיום השמינית של בתי וקראו להגיע ולהרוס את המסיבה. אז הגעתי לפה לבקש צו הרחקה של ברק מבנותיי".

      רקפת רוסק עמינח מעידה בתיק "באים לבנקאים", בית משפט השלום תל אביב (הארץ , מוטי מילרוד)
      הנאשם, ברק כהן (צילום: מוטי מילרוד)

      היא סיפרה גם על אירוע שבו פעילים קראו במגאפון לעבר ביתה בזמן שרק בתה הקטנה הייתה שם: "נקראו קריאות במגאפון בצורה מאוד מאוד חזקה ממש מחוץ לבית. התחושה הייתה איומה. פעם אחרת ברק הלך אחריה ואחרי חברה, וזה היה מאיים ולא נעים".

      במקרה אחר, לדבריה, כהן התקשר כביכול לאמה בת ה-82 וביקש ממנה לאשר אותו בפייסבוק. "היא לא הבינה במה מדובר, ואז הוא העלה פוסט שזה לא בסדר שאני נוסעת לכנס כשאימא שלי מרגישה לא טוב". כהן העיר כי "זו עדות מפי השמועה", אך רוסק עמינח המשיכה: "קשה להסביר את התחושה שיש מישהו שעוקב אחריך וכל הזמן מתקשר לאמא שלך המבוגרת והלא בריאה, לאחיות שלי, לבעלי, לגיסי, לאקס של גיסי - ומטריד את מנוחתם בחוסר סבירות ומחוסר סיבה".

      התובעת שאלה את רוסק עמינח גם לגבי שיחות טלפון מהפעילים וזו השיבה: "ברק ניסה להתקשר אליי עד ששמתי קוד לטלפון שלי, עד שהוא גילה אותו והחלפתי לקוד אחר. הוא גם פרסם אותו באתר שלו. בעקבות הפרסום הגיעו אליי המון המון הודעות ווטסאפ ו-SMS, שאופיין היה מאוד אלים עד כדי איומים על חיי, גידופים, קללות. כולם היו מהסוג של 'יימח שמך' וקללות שלא נוח לי לחזור עליהן". התביעה הציגה את אחד המסרונים ורוסק עמינח הקריאה אותו: "רציתי להשתתף במחאה ורציתי להגיד שאת חתיכת חלאה, בת זונה והלוואי שתישרפי בגיהנום".

      רקפת רוסק עמינח מעידה בתיק "באים לבנקאים", בית משפט השלום תל אביב (הארץ , מוטי מילרוד)
      הנאשם, ברק כהן (צילום: מוטי מילרוד)

      התובעת שאלה את רוסק עמינח מה התרחש לאחר שיצאה מהדיון בבקשת צו ההרחקה נגד הפעילים. "זה היה יותר אלים", השיבה. "והיו פה יותר מאנשים מאשר בפעם הראשונה. היו גידופים, קללות, רצו אחרינו, נגעו בי. הייתה תחושה מאוד קשה שבגללה ביקתשי לא להגיע היום מהדרך הזו".

      היא סיפרה כי "כשהגענו לאוטו כל החבורה הקיפה את האוטו, התחילו לדפוק עליו באלימות. התקשרנו למשטרה. הם גם שכבו על הכביש אז הנהג לא יכול היה להמשיך. פחדנו שישברו את החלון של האוטו. בחיים לא ראיתי אנשים שנשכבים מתחת לגלגלים. זה היה מצמרר. זה היה נורא".

      לדבריה, "ביטלתי את כל הפגישות באותו יום אחרי זה. לא הייתי מסוגלת לעבוד. חשתי שיצאתי מבית המשפט מול אדם שקיבלת צו הרחקה, ודקה אחרי זה הוא היה עליי. הרגשתי שאין דין, אין דיין".

      רקפת רוסק עמינח מעידה בתיק "באים לבנקאים", בית משפט השלום תל אביב (הארץ , מוטי מילרוד)
      רקפת רוסק עמינח בדיון בבית המשפט, היום (צילום: מוטי מילרוד)

      כהן, הנאשם הראשי שחקר אותה בעצמו, פתח את החקירה הנגדית בשאלה על שכרה של רוסק עמינח בשנת 2014 והרווח המדווח של הבנק באותה השנה. רוסק עמינח השיבה כי השכר מופיע בדו"ח הכספי של הבנק מדי שנה, וכי היא לא זוכרת כרגע. לאחר מכן שאל כהן על סביבת העבודה שלה, ועל האנשים שנמצאים בה, בין היתר שואל על נוחי דנקנר. היא השיבה. "לא אענה על שום שאלה שנוגעת ללקוחות הבנק, אין לי שום כוונה לעבור עבירה". כהן המשיך ושאל לגבי אליעזר פישמן, אך רוסק עמינח סירבה להשיב, והתובעת התנגדה לשאלה בטענה שיש לבנק חובת סודיות כלפי לקוחותיו.

      כהן טען כי מדובר בנושא ציבורי וכי רקפת עמינח היא דמות ציבורית, מה שרלוונטי לאחריות הפלילית בנוגע לעבירה של פגיעה בפרטיות. השופט מלמד אמר: "אם זה פורסם, למה אתה צריך שהיא תאשר לך את זה? תגיש את הכתבות".

      כהן המשיך בחקירתו ושאל האם במצב שבו אדם חייב סכומי עתק, ובמצב שאדם חייב סכומים קטנים, אמצעי הגבייה זהים. הוא שואל לגבי נוחי דנקנר, אף השופט מתיר למנכ"לית להשיב מבלי להתייחס לאדם ספציפי כזה או אחר. "גבייה נעשית בכל האמצעים שעומדים לרשות הבנק", אומרת רוסק עמינח. "יש פה בלבול בין אנשים שחייבים באופן אישי ובין חברות".

      בית משפט השלום תל אביב. מאי 2016 (ראובן קסטרו)
      בית משפט השלום בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      ען"ד כהן כהן מקריא עדות מתיק אחר של ילדה המספרת כיצד בשל חוב לבנק עיקלו לה ולאחיה כלי נגינה, לפני רסיטל שהיתה אמורה להשתתף בו. "מתהפכת לי הבטן בדיוק כמוך כשאני שומעת את זה", השיבה רוסק עמינח. "בדיוק כמו שאף אחד פה לא יקבל את זה שאתה תגיע לילדים שלו אם הוא יכתוב כתבה בעיתון, או יתבע, או יפסוק וזה לא ימצא חן בעיניך".

      כהן עימת את רוסק עמינח עם דוח חקירה ראשונה שהבנק הפיק לדבריו עליו: "עכשיו תראי מה עשו אלה שלא ראית ולא שמעת ולא ידעת. 'נמצא בפרופיל הפייסבוק של ברק שהוא חבר בקבוצות מחאה רבות וארגונים שמאלניים קיצוניים'. מגיל 12 גדל בכפר נוער, אביו היה אחד מהפנתרים השחורים..." האם זה מקובל שאתם עושים חקירות על חייבים?". רוסק עמינח השיבה כי היא לא מכירה את כל הליכי הגבייה.

      בגלל "קהל עוין": הכניסה לאולם הוגבלה

      רוסק עמינח ביקשה כי עדותה במשפט של קבוצת המחאה תישמע בדלתיים סגורות, או לחילופין תיערך באמצעות שידור וידאו, וזאת לטענתה בשל חשש לביטחונה, לצד החשש כי כהן ינצל את העדות כדי להשפילה באמצעות שאלות לא רלוונטיות, לטענתה. מוקדם יותר השבוע דחה השופט שמואל מלמד את הבקשה, אך רוסק עמינח ערערה לבית המשפט המחוזי באמצעות פרקליטיה, עורכי הדין אייל כהן ואופיר סטרשנוב, ממשרד כהן סטרשנוב לונדון.

      לבסוף קיבלו הצדדים את הצעתה של שופטת המחוזי מיכל אגמון גונן לפיה העדות תתנהל בדלתיים פתוחות, והפרוטוקול יפורסם במלואו - כרגיל. עם זאת נקבע כי הכניסה לאולם תותר רק לעיתונאים, לנאשמים ובני משפחתם מדרגה ראשונה, לצוותים המשפטיים ולמלווה אחד לרוסק עמינח עצמה. עוד נקבע כי מנכ"לית הבנק תוכל להגיע ישירות לאולם מכניסה צדדית, כך שלא תיתקל במפגינים שצפויים לחכות לה במסדרונות בית המשפט.

      בערעור שהגישה רוסק עמינח נכתב כי בשני אירועים שונים כאשר הגיעה לבית המשפט, הותקפה על ידי תומכי "באים לבנקאים". "מי לכפנו יתקע שמי מן ההמון או יחידים ממנו לא יושפעו מההסתה ויפגעו במתלוננת", נכתב. "נוכח כל האמור, חוששת המערערת ממתן עדות פומבית בבית המשפט, בנוכחות קהל עוין ומטיל אימה אשר צפוי להגיע, להשמיע כלפיה איומים פיזיים חמורים, ולסכן את שלמות גופה בצורה ממשית, כפי שכבר קרה בעבר".