שופטי בג"ץ מתחו אתמול (שני) ביקורת על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על הנחייתו לקיים "בדיקה מקדימה" לפני פתיחה בחקירה פלילית נגד אנשי ציבור. כפי שפורסם בוואלה!NEWS, עוד בחודש מרץ מתחו השופטים ביקורת על ההנחיה, וכן על התנהלות הפרקליטות בתיק.
ההנחיה גובשה במקור על ידי היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, בסוף 2015. היא פורסמה לאחר לחץ של שופטי בג"ץ בעתירה של ח"כ מיקי רוזנטל, שדרש לקבוע קריטריונים ברורים ושקופים לשאלה מתי תיפתח בדיקה ומתי חקירה, וזאת בצל פרשת "ביביטורס". אז, בעקבות לחץ השופטים, פרסם וינשטיין הנחיה בנושא. נגד הנחיה זו, ונגד נוסחים מאוחרים יותר שלה, שאותם גיבש היועמ"ש הנוכחי אביחי מנדלבליט, הגיש רוזנטל את העתירה הנוכחית.
רוזנטל טען, באמצעות עורכי הדין יובל יועז, אלעד מן ואביגדור פלדמן, כי ההנחיה היא "מס שפתיים שנועד אך לגרום למחיקת העתירה (הקודמת - ד"ד) או מיצויה, ואינה מקדמת כלל עקרונות חשובים כמו שוויון בפני החוק, אחידות פרוצדורלית ושקיפות". עוד נטען כי נוסח ההנחיה "מעגן מציאות פגומה", שבה אישי ציבור זוכים לבדיקה, בנסיבות שבהן הייתה נפתחת חקירה לכל דבר אם היה מדובר באנשים מן היישוב.
לקריאה נוספת:
התקציב קוצץ והחוק להגנתן תקוע: מחדל הטיפול ברצח נשים בישראל
רץ לטרמפיאדה שולף סכין ודוקר את החייל: תיעוד הפיגוע בשומרון
דיווח: סעודיה מתכננת להודות כי העיתונאי נהרג כתוצאה מחקירה שהשתבשה
בדיון הקודם בעתירה טען נציג המדינה כי הליך הבדיקה יכול להיות בנוגע לכל אדם, והוא לא פריבילגיה השמורה לאנשי ציבור. השופטים הביעו ספקנות, וראש ההרכב השופט ניל הנדל אף אמר "הכנסתם דבר שקשה לי להאמין שאתם מתכוונים לעשות לגבי אדם מן היישוב".
בדיון שנערך אתמול ביקשו השופטים מנציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן, להבהיר על מי בדיוק חלה ההנחיה. הוא השיב כי מדובר באנשי ציבור, וביתר פירוט - "אנשים שפתיחת חקירה בעניינם עלולה לפגוע במערכת שהם ממלאים תפקיד בה". השופטים ג'ורג' קרא, דוד מינץ וניל הנדל תהו האם מנכ"ל בנק גדול או מנהלי בית ספר או מוסד דתי נכללים גם הם תחת הגדרה זו, וביקשו הגדרה ברורה יותר - אך הפרקליטות התקשתה לספק תשובה חד משמעית.
השופט מינץ שאל את נציג המדינה מדוע נדרשת זהירות יתר כאשר מדובר באיש ציבור, והאם דמם של אנשי הציבור "אדום או כחול יותר" מזה של אדם רגיל. הוא ענה כי גם בתי המשפט הכירו לא פעם בצורך בזהירות רבה יותר, למשל כאשר מדובר בחקירה נגד ראש ממשלה או שופט, אך שוב נראה היה כי השופטים לא השתכנעו.
מונח שהושמע רבות במהלך הדיון היה "החשד הסביר". לפי החוק, כאשר ישנו חשד סביר לביצוע עבירה, על המשטרה לפתוח בחקירה. השופט הנדל אמר במהלך הדיון כי בפועל, המדינה "ממציאה" שלב חדש שלא קיים בחוק. "אתם מספרים את זה שלפעמים צריכים לבדוק האם יש חשד סביר או לא", אמר. "התשובה זה למה בודקים האם יש חשד סביר? אני לא מבין את כל המונחים המלאכותיים. אתם מכניסים עוד שלב שצריך להיות נכון לכל אדם. במקום זה אתם נאחזים בדברים שאני לא יודע מה המשמעות שלהם, מה אנו עושים פה? למה לעשות את זה תחת בדיקה".
העותרים ביקשו מהשופטים לבטל את הנחיית היועמ"ש, או לכל הפחות להוציא צו שמקפיא את יישומה, אולם השופטים החליטו לא לעשות זאת בשלב זה.