וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בג"ץ נגד היועמ"ש: נוהל בדיקה לפני חקירה עלול להזיק לחקירות

23.3.2018 / 11:41

בדיון בעתירה שהגיש ח"כ מיקי רוזנטל מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על הנחייתו של היועמ"ש מנדלבליט שטרם התפרסמה בעניין בדיקה מקדימה לאישי ציבור בטרם חקירה פלילית. השופטים מתחו ביקורת גם על התנהלות המדינה בעתירה: "נצטרך להתייחס בהתאם כדי שלא יתייחסו אלינו בזלזול"

צילום: אוניברסיטת תל אביב, עריכה: תום זואילי

שופטי בג"ץ מתחו אתמול (חמישי) ביקורת על הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנושא "בדיקות מקדימות" - ההליך שבו בוחנת המשטרה האם יש די ראיות לפני שהיא פותחת בחקירה פלילית, ונעשה בו שימוש בעיקר בתיקים של אישי ציבור. השופטים ביקרו את התנהלותה של המדינה בעתירה הנוגעת להנחיה, וגם קבעו כי ההנחיה עצמה אינה מספקת. עם זאת, הם לא הוציאו צו שימנע את פרסום ההנחיה החדשה.

עורכי הדין יובל מן ואלעד יועז, שמנהלים את העתירה שהוגשה לפני כשנתיים מטעמו של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), מסרו כי "התיקון שעשה היועמ"ש בנוסח ההנחיה בעניין בדיקה מקדימה הוא מעט מדי ומאוחר מדי - וזאת, מתברר, גם לדעת בית המשפט. נראה כי אין מנוס מביטול ההנחיה, הפוגעת באופן חמור בעקרון השוויון בפני החוק, והמקבעת בכתובים את העדפתם של נבחרי ציבור ומיוחסים אחרים שיש נגדם חשדות פליליים". אל שני הפרקליטים הצטרף גם עו"ד אביגדור פלדמן, כדי לסייע בהיבטים הפליליים של העתירה.

לקריאה נוספת:
רק הראיות ידברו: כשהיועמ"ש סימן את הקו האדום בתיקי נתניהו
גורם בכיר במערכת האכיפה: "נתניהו ניסה להעביר מסר בוטה ליועמ"ש"
פרישה בלי העמדה לדין: חקירת בזק מקרבת את נתניהו ל"עסקת 10,000"

אביחי מנדלבליט בכנס לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אוניברסיטת ת"א, 26 בדצמבר 2017 1. ראובן קסטרו
ההנחיה המקורית גובשה בעקבות עתירה קודמת. מנדלבליט/ראובן קסטרו

ההנחיה גובשה על ידי היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, בסוף 2015, בעקבות בג"ץ קודם שהגיש ח"כ רוזנטל, שבו דרש לקבוע קריטריונים ברורים ושקופים לשאלה מתי תיפתח בדיקה, ומתי חקירה. אז, בעקבות לחץ השופטים פרסם וינשטיין הנחיה בנושא. נגד הנחיה זו, ונגד נוסחים מאוחרים יותר שלה שאותם גיבש מנדלבליט, הוגשה העתירה הנוכחית.

בעתירה טוענים עוה"ד מן ויועז כי ההנחיה היא "מס שפתיים שנועד אך לגרום למחיקת העתירה (הקודמת, ד"ד) או מיצויה, ואינה מקדמת כלל עקרונות חשובים כמו שוויון בפני החוק, אחידות פרוצדורלית ושקיפות". עוד נטען כי נוסח ההנחיה "מעגן מציאות פגומה", שבה אישי ציבור זוכים לבדיקה, בנסיבות שבהן נגד אנשים מן היישוב הייתה נפתחת חקירה לכל דבר.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

המדינה הגישה טיוטת הנחיה חדשה - השופטים זעמו

במהלך הדיונים בעתירה העירו שופטי בג"ץ כבר לפני יותר משנה כי ההנחיה לא ברורה מספיק, וחסרה בה התייחסות לשאלות רבות. בין היתר תהו השופטים מתי בדיוק הופכת הבדיקה לחקירה, האם הליך הבדיקה אכן מוחל בפועל גם על אנשים שאינם אנשי ציבור, מה מעמדה של זכות השתיקה במהלך בדיקה ועוד. בדיון שלשום הגישו נציגי פרקליטות המדינה טיוטת הנחיה מתוקנת שגיבשו מנדלבליט ואנשיו. אולם, השופטים ניל הנדל, דפנה ברק ארז וג'ורג' קרא לא התרצו.

תחילה מתחו שלושת השופטים ביקורת על כך שטיוטת ההנחיה החדשה נמסרה להם ולעותרים רק זמן קצר לפני הדיון. נציג המדינה טען כי רק ביום שלישי אישר מנדלבליט את הנוסח החדש. לכך השיבה השופטת ברק-ארז: "צירוף מקרים מעניין", ואילו הנדל הוסיף: "יש לי תחושה שאם התיק היה נקבע ליום חמישי היינו מקבלים ביום רביעי".

הנדל המשיך וביקר בחריפות את התנהלות המדינה וטען: "איני מבין מדוע זה הוגש רק אתמול, למה זה תקין. אנחנו מבזבזים דיון, אנחנו רוצים לקרוא את החומר ולבוא מוכנים. אפשר באותה מידה להגיש אתמול בשעה 16:00. אם הדבר יימשך, נצטרך להתייחס בהתאם כדי שלא יתייחסו אלינו בזלזול. אין למדינה פריווילגיה במקרה זה. זה לא בסדר! לא יתכן".

איילת שקד טקס פרישת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בית המשפט העליון, ירושלים. נועם מושקוביץ, מערכת וואלה! NEWS
השופטים הביעו חוסר שביעות רצון מההנחיה החדשה. דיון בבית המשפט העליון/מערכת וואלה! NEWS, נועם מושקוביץ

לאחר מכן דנו השופטים בהנחיה החדשה לגופה, אך גם שם לא היו שבעי רצון, כאשר גילו כי גם הנוסח החדש לא כולל התייחסות לחלק מהסוגיות שהעלו. למשל, השאלה מה קורה אם אדם שמבוצעת לגביו בדיקה מזומן להעיד ושומר על זכות השתיקה. "הרבה שאלות שאני לא מרגישה שיש אליהן התייחסות בנוסח המתוקן", אמרה ברק ארז.

אחת הנקודות שעוררו מחלוקת היא האם הליך הבדיקה חל גם על אנשים מן השורה. לפי נוסח ההנחיה המקורי, בדיקה תיפתח בין היתר ב"מקום שיש חשש על פני הדברים לניצול לרעה של הליכי התלונה, על ידי מי שיתכן שהם מונעים משיקולים זרים, וישנם ספקות לגבי אמינות התלונה (כגון יריבים פוליטיים במקרה של נבחרי ציבור, במקרים של סכסוכי שכנים, יריבויות על רקע אחר כגון עסקי או משפחתי, ד"ד)".

לאור הערותיהם של השופטים נוספה בסעיף זה בנוסח החדש ההערה: "מובן כי הדברים חלים גם ביחס לאדם מן היישוב, ואינם מתייחסים רק לאנשי ציבור". השופטים בלשון המעטה, הביעו ספקנות.

השופט הנדל: "פתחתם תיבת פנדורה שאיני יודע אם היא טובה לכל אחד"

"הכנסתם דבר שקשה לי להאמין שאתם מתכוונים לעשות לגבי אדם מן היישוב", אמר השופט הנדל. "נראה לי שאתם ממציאים מלאכותית קטגוריה חדשה, שמישהו בא למשטרה לבדיקה... סכסוך שכנים או סכסוך אחים, זה מנותק מהמציאות מה שאתה אומר... מה שאדוני אומר, אני מסופק אם זה מתואר מדויק, זה לא עובד כך בשטח".

באותו הקשר הוסיף הנדל שלדבריו עשויות להיות להנחיה השלכות רחבות על תחום החקירות כולו וציין כי העתירה עוסקת בפריבילגיה כביכול שלה זוכים נבחרי ציבור. "עכשיו יש לי הרושם שעל מנת לא לדון בעניין ולהצדיק אותו, אתם עשויים לגרום נזק לתחומים רבים של החקירה, כדי להראות, כן, גם אנחנו עושים את זה... פתחתם תיבת פנדורה שאיני יודע אם היא טובה לכל אחד. יש הגנה חדשה, סכסוך משפחתי או סכסוך שכנים, אל תמהר, אני רוצה להיות נבדק ולא חשוד. מה עשינו בזה".

השופט הנדל הוסיף כי "הנוהל כמות שהוא לא נראה לנו מספק". לבסוף קבעו השופטים כי לעותרים יינתנו 30 יום כדי להגיב על הנוסח החדש, לפני שימשיכו בדיון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, מרץ 2018. רויטרס
פריבילגיה לנבחרי ציבור. נתניהו/רויטרס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully