אחרי שחרורו - אלאור אזריה משנה גרסה: "אין בי חרטה"

אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון לפני שנתיים, חזר בו בריאיון שהעניק לעיתון "ישראל היום" מאמירתו כי היה פועל אחרת - והצהיר כי אין בו "שום חרטה". על אף שבדיון בחודש מרץ בפני בית הדין הצבאי אמר אזריה כי "אם הייתי יודע מה שידעתי בדיעבד הייתי פועל אחרת", בריאיון שהתקיים שלושה חודשים לאחר שחרורו מהכלא הצבאי טען כי פעל נכון. "אני שלם עם עצמי לגמרי, פעלתי כמו שצריך. הלכתי עם האמת שלי", הוסיף. "אין בי שום ספק. תחזירי אותי עכשיו לאותן שניות באירוע בחברון - אני פועל בדיוק אותו דבר. ככה היה צריך לפעול".

בתקרית שאירעה בחג הפורים במרץ 2016 התקרבו שני מחבלים נושאי סכינים - רמזי עזיז א-קסראווי תמימי ועבד אל-פתאח יוסרי א-שריף - לעמדה שבה הוצבו שני חיילים מהגדוד של אזריה. אחד מהם הצליח לדקור את אחד החיילים בכתפו ולפצוע אותו באורח קל בלבד. החייל ומפקדו ירו בשניים, הרגו את א-קסראווי ופצעו את א-שריף באורח קשה.

זמן קצר לאחר מכן הגיע לזירת פיגוע הדקירה כוח נוסף של חיילי הגדוד, ובו אזריה ששימש כחובש. לאחר שהבחין לדבריו בתנועת ידו של א-שריף לעבר הסכין שהייתה בקרבתו ירה אזריה בראשו והרג אותו. בית דין צבאי מצא כי הוא פעל בניגוד לפקודות הצבא והרשיע אותו בהריגה.

לקריאה נוספת:

"אוהבים אותך בחברון": אלאור אזריה שב לזירת הירי והתקבל בשמחה
אלאור אזריה מבקש נשק: "מטילים אימה על בני משפחתי"

אזריה נידון ל-18 חודשי מאסר אולם עונשו קוצר בארבעה חודשים בהחלטת הרמטכ"ל גדי איזנקוט. הוא החל לשאת את עונשו באוגוסט 2017, אולם במרץ האחרון החליטה ועדת השחרורים הצבאית לנכות שליש ממאסרו - והוא יצא לחופשי ב-8 במאי.

בתקופת מאסרו פנה אזריה באמצעות פרקליטיו הן לאיזנקוט והן לנשיא המדינה ראובן ריבלין. אזריה חזר בפניותיו אל השניים על טענתו כי חשש שהמחבל שבו ירה נשא על גופו מטען חבלה וכי פעל מתוך תחושת סכנה. "ברצוני להבהיר כי לו ידעתי מראש את אשר התברר בדיעבד, כלומר, שעל גופו של המחבל לא היה מטען חבלה, לא הייתי יורה בו", כתב אזריה לאיזנקוט במכתב שבו ביקש להמתיק את עונשו. במכתב בקשת החנינה לריבלין כינה את פעולותיו "טעות מבצעית" וחזר על הטענה כי "אילו הייתי יודע בוודאות באותן שניות מתוחות בזירה שהמחבל לא ממולכד לא הייתי יורה".

אולם, בריאיון לכתבת ישראל היום נעמה לנסקי שחלקים ממנו התפרסמו היום שינה אזריה את גרסתו. "פעלתי בדיוק כמו שחינכו אותי מתחילת ההכשרה כלוחם", תיאר את מעשיו בזירת הפיגוע. "אני זוכר שדרכתי את הנשק, צעקתי למ"פ ולמ"מ 'זוזו, זוזו', יריתי לו לעבר הראש - ופה זה נגמר".

בהמשך הוסיף כי העובדה שלא נלקח לחקירה באופן מידי והמשיך לאבטח את אירועי העדלאידע בחברון ארבע שעות לאחר הירי - עם מחסנית בנשקו האישי - מעידה על כך כי הוא "זכאי" ו"פעל כמו שצריך". לדברי אזריה הוא חש כי אין לו דבר להתחרט עליו. "אף אחד לא יכול להיכנס לשיקול דעת של לוחם בזירה מבצעית בשטח עוין", הוסיף. "אני לא מודה ואני לא מביע חרטה, ואני יודע שפעלתי כמו שצריך".