על מה מצביעים ולמה החרדים מתנגדים: חוק הגיוס - המדריך המלא

הצעת החוק שתעניק לחרדים פטור מגיוס לצה"ל, המכונה "חוק הגיוס", תובא היום (שני) להצבעה במליאת הכנסת, וההערכה היא כי חרף התנגדותן של הסיעות החרדיות, הוא יעבור בקריאה ראשונה, זאת בשל התמיכה שהעניקה לו סיעת "יש עתיד". ההצבעה תתקיים לאחר משבר פוליטי ארוך בקואליציה, והוא עוד צפוי להעסיק את הקואליציה הנוכחית עד לאישורו הסופי של החוק.

הצעת החוק שירות הביטחון היא ההסדר החוקי שמעניק פטור מגיוס לצה"ל לרוב החרדים בישראל שלומדים תורה. נוסח החוק, שגובש בוועדה מקצועית במשרד הביטחון בתום משבר פוליטי עם הסיעות החרדיות, קובע יעדי גיוס לחרדים שהולכים וגדלים בכל שנה, סנקציות כלכליות על הישיבות אם לא יעמדו בגיוס וסעיף נוסף שקובע כי החוק יבוטל אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס שלוש שנים רצופות.

נציגי המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אומרים בשיחות סגורות כי מדובר ב"חוק טוב", אך בפועל הם יצביעו היום נגד הצעת החוק. הסיבה נובעת מכך שמועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל", הפלג החסידי ב"יהדות התורה", קיבלה החלטה שלפיה אין לקדם אותו ללא שינוי משמעותי. שאר הסיעות - "דגל התורה" וש"ס נאלצו ליישר קו עם העמדה הקיצונית מחשש שיספגו ביקורת עם האופוזיציה החרדית של כל אחד מהם.

דגל התורה מתמודדת עם ביקורת מתמשכת מצד אנשי "הפלג הירושלמי", שהתפצלו מהם לפני חמש שנים, וש"ס עם רבנים שבשבועות האחרונים מובילים קו מיליטנטי נגד החוק. הסיעות החרדיות, בניסיון להימנע ממבוכה פנים חרדית, תומכים בחוק באופן עקרוני, אך יצביעו נגדו.

סיעת "יש עתיד" הודיעה כי היא תתמוך בהצעת החוק. לדברי יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, "מדובר בעצם בחוק של יש עתיד. העקרונות הבסיסיים שלו לקוחים מהחוק שהעברנו בממשלה הקודמת". מלבד התמיכה שלה, הח"כים הערביים יימנעו בהצבעה על החוק זאת לאור "דיל" עם החרדים שהבטיחו כי לא יתמכו בחוק המואזין, בחוק הלאום ועוד. כך נוצר מצב שבו לפיד וחברי מפלגתו יצילו את ממשלת נתניהו פעם נוספת.

התומכים בחוק - הליכוד (30 חברי כנסת) כולנו (10 חברי כנסת) הבית היהודי (8 חברי כנסת) ישראל ביתנו (5 חברי כנסת) יש עתיד (11 חברי כנסת) - סך הכל 64 תומכים בחוק

המתנגדים לחוק - ש"ס ויהדות התורה (13 חברי כנסת), המחנה הציוני (24 חברי כנסת), מרצ (5 חברי כנסת) - סך הכל 42 מתנגדים לחוק

נמנעים - הערבים (13 חברי כנסת)

לא. החוק אינו דומה בכלל, כשההבדל העיקרי בין שני החוקים הוא שבחוק שקידם לפיד בממשלה הקודמת היו סנקציות פליליות ככל שהחרדים לא עומדים ביעדי הגיוס לצה"ל. מדובר באחד הסעיפים המרכזיים שבהם התפארו ב"יש עתיד" ושעוררו את זעמם של החרדים. סעיף זה אינו מופיע בחוק הנוכחי. התמיכה של לפיד בחוק הנוכחי הפכה, לשמחת החרדים, לעימות באופוזיציה, בעיקר בין אבי גבאי ללפיד. גבאי טוען כי לפיד מציל את ממשלת נתניהו ב"קומבינת הכאילו גיוס".

החרדים אמנם הצהירו כי אם החוק לא יעבור בשלוש קריאות במושב הנוכחי הם יפרשו מהקואליציה, אך סביר להניח שלא כך יקרה. ש"ס ויהדות התורה אינן מעוניינות בבחירות בשלב זה, ולטענת גורמים בשתי המפלגות "גיוס לצה"ל הוא לא נושא שמוסיף אהבה לחרדים ככל שיהיה נושא מרכזי במערכת בחירות".

ראש הממשלה נתניהו אמר שהוא אינו מעוניין בבחירות, אך לא חושש מהן, ולכן ההחלטה תהיה בידו. אם החוק לא יעבור, בתחילת חודש ספטמבר יתבטל באופן סופי החוק הקודם ותחול חובת שירות על החרדים בדומה לשאר אזרחי ישראל. במצב כזה, החרדים יפסיקו לקבל את תקציבי הישיבות מידי חודש - סכומים של מיליוני שקלים מידי חודש.

ועדת השרים לחקיקה תתכנס בצהריים לאישור מיוחד של הצעת החוק. מליאת הכנסת צפויה להצביע על החוק בקריאה ראשונה בשעות הלילה המאוחרות. ביום שלישי יחלו הדיונים בוועדה המיוחדת שהוקמה בשבוע שעבר בכנסת כדי להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

החרדים דורשים לערוך שינויים מהותיים בהצעה, ולכן יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם קבע דיונים אינטנסיביים לימים שלישי, רביעי וחמישי השבוע. זאת, לאור העובדה כי לכנסת יש שלושה שבועות בלבד לקדם את החוק לאישורו הסופי. בקואליציה קיימת ההערכה כי החוק לא יקודם בהכרח לקריאה שנייה ושלישית במושב הזה והמדינה תבקש מבג"ץ ארכה נוספת לקידום החוק במושב הבא.

יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ יואל חסון, אמר כי הגיע הזמן "לחשוף את פרצופם האמיתי של הסיעות החרדיות ויש עתיד". עם זאת, לכאורה אין שום שינוי מהותי לאופן ההצבעה, אף שבדרך כלל, בהצבעת אי אמון הקואליציה נאלצת לתמוך והאופוזיציה כולה להתנגד. בגלל המכשולים הפוליטיים בחוק הגיוס ולאור עמדת הרוב, המצב לא יהיה כך בהצבעה זו.

עם זאת, המכשול הוא סגני השרים החרדים יעקב ליצמן ומשולם נהרי. אלה על פי התקנון עומדים בסיכון פיטורים אם יצביעו נגד, אבל בממשלה מתכוונים להשתמש ב"תקדים סופה לנדבר", שבו השרה לנדבר מ"ישראל ביתנו" הצביעה נגד חוק המרכולים חרף עמדת הקואליציה - אבל לא פוטרה. כמעט חסר סיכוי שהשניים יימנעו או ייעדרו בעוד ששאר חבריהם יתנגדו.

כפי שנחשף בוואלה! NEWS, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט שאמור להגן על החוק אם יוגשו נגדו עתירות לבג"ץ, טען בחוות דעת מפורטת כי ההצעה "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים". עם זאת, אין מניעה לקדם אותו בממשלה ויהיה ניתן להציב להצעת החוק "הגנה ראויה, אם תבחר הממשלה לאשרו ולקדמו בחקיקה".

מנדלבליט התייחס בחוות דעתו לאחד הסעיפים השנויים במחלוקת - הסנקציות הכלכליות. לדבריו, "יש קושי בכך שמנגנון זה (סנקציות כלכליות) ייכנס לתוקפו רק לאחר תקופת הסתגלות נוספת, בשנת 2020". הוא גם העלה חשש מכך שהכסף שיקוצץ מתקציב הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים "עשוי להיות מועבר באפיקי מימון אחרים".