היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתח ביקורת היום (ראשון) על הסעיף בחוק הגיוס שקובע סנקציות כלכליות אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס - כך נודע לוואלה! NEWS. מנדלבליט העביר היום לממשלה את חוות דעתו המפורטת על נוסח חוק הגיוס החדש, ולפיו "יש קושי בכך שמנגנון זה (סנקציות כלכליות) ייכנס לתוקפו רק לאחר תקופת הסתגלות נוספת, בשנת 2020". הוא גם מעלה חשש מכך שהכסף שיקוצץ מתקציב הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים "עשוי להיות מועבר באפיקי מימון אחרים". עם זאת, החוק אושר היום בממשלה.
מנדלבליט הציע "לשקול מנגנונים שונים להטלת סנקציות באופן ממוקד, מדויק ויעיל יותר". כפי שנחשף בוואלה! NEWS מנדלבליט קבע כי הצעת החוק מעוררת "קשיים משפטיים משמעותיים" אך לטענתו יהיה ניתן להציב להצעת החוק "הגנה ראויה. אם תבחר הממשלה לאשרו ולקדמו בחקיקה". בחוות הדעת המלאה הוא פירט בהרחבה את היתרונות והחסרונות בנוסח החוק.
סעיף הסנקציות הכלכליות, שלפיו יופחת תקציב הישיבות אם המדינה לא תעמוד ביעדי הגיוס, נחשב לאחד מהבעייתיים בחוק מצד החרדים. הוא זה שעורר את ההתנגדות של חלק מהרבנים החרדים לנוסח החוק. לפי סעיף זה, רק החל משנת 2020, אם לא יעמדו ב-95% לפחות מיעדי הגיוס השנתי, תקציב הישיבות הכללי יופחת בשיעור הפער מיעד הגיוס. ככל שאי העמידה ביעדי הגיוס תימשך ברציפות כמה שנים, כך תוכפל ההפחתה מתקציב הישיבות.
מנדלבליט כתב כי תזכיר החוק הנוכחי "אינו מזכיר את תכלית התעסוקה ומדגיש במקומו את 'ההכרה בחשיבות לימוד התורה'". היועץ המשפטי לממשלה אף ציין לחיוב את קביעת יעדי הגיוס בחוק. "הקביעה נותנת מנה לאחת הבעיות עליה הצביעה הפסיקה ויש בה כדי לקדם את התכלית של צמצום אי השוויון ובכך לתרום לעמידתו של ההסדר באמות המידה החוקתיות". הוא מתח ביקורת משפטית על כך שההגדרה בחוק 'מיהו חרדי' מרחיבה מדי.
היועץ מנדלבליט אף ציין כי החידוש בחוק לפיו לאחר תקופת ההתסגלות, אם במשך שלוש שנים רצופות לא יוגשמו 85% מיעדי הגיוס, יפקע החוק כעבור שנה נוספת הוא "מספק" ונותן מענה "לאחד מהקשיים המרכזיים בהסדר הקודם אשר עלו בפסיקות בג"ץ שפסלה את ההסדר". לדברי מנדלבליט, "מסלול השירות הלאומי-אזחרי "זכה להתייחסות מצומצמת ביותר בתזכיר אשר אינו משנה דבר אל מול ההסדר שנפסל".
מנדלבליט סיכם כי ההסדר החדש "מבקש להתמודד עם הכשלים שהביאו לפסילתו של ההסדר הקודם, באמצעות שורה של שינויים ביחס לאותו הסדר, אשר יאפשרו להגשים את תכליותיו: צמצום אי השוויון, קידום השירות הצבאי והלאומי-אזרחי, שימור ערך לימוד התורה ושילוב המגזר החרדי בתעסוקה". לכן, הוא קובע כי אין "מניעה חוקתית לחוקק את ההסדר". עם זאת, הוא אמר כי בהסדר יש "קשיים משפטיים משמעותיים".
בפגישה שקיימו הנציגים החרדים - ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), סגן שר החינוך מאיר פרוש וגורמים נוספים ביום חמישי אצל עו"ד יצחק מירון, נציגם המשפטי בחוק הגיוס, דנו גם בהסתייגויות של מנדלבליט מהחוק, ובקרב הנוכחים בפגישה עלתה המסקנה כי "זו לא בעיה", בעקבות טענתו כי החוק עומד במבחן החוקתי.
הממשלה אישרה בצהריים את חוק הגיוס והסמיכה את ועדת שרים לחקיקה לאשר את ההצעה לקריאה ראשונה מחר במליאת הכנסת. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על האישור, ואמר כי "זה החוק של מערכת הביטחון, למען הביטחון ולמען מדינת ישראל". ראש הממשלה אמר היום בישיבת שרי הליכוד כי הוא מעונין להעביר את החוק בשלוש קריאות לפני יציאת הכנסת לפגרה אך הכיר בכך שייתכן ויהיה צורך בבקשת דחיית מבג"צ להמשך העבודה על החוק.
לאחר ההצבעה מחר בוועדת השרים לחקיקה, יעלה החוק בשעות הערב להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הסיעות החרדיות ש"ס ויהדות התורה צפויות להתנגד בהצבעה חרף היותה הצבעת אי-אמון בממשלה. הסיעות הערביות ייעדרו מההצבעה וסיעת 'יש עתיד' תצביע בעד. ההצבעה של לפיד ושאר חברי הכנסת במפלגה עוררה עימות חריף בתוך האופוזיציה. המחנה הציוני ומרצ טענו בתגובה כי "לפיד מציל פעם נוספת את ממשלת נתניהו".