היום (שלישי) בשעה 21:00 בערב שעון ישראל צפוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להודיע על החלטתו, אם הוא נשאר בהסכם הגרעין עם איראן או יוצא ממנו. כל החלטה כזו היא בעלת משמעויות והשלכות שונות, שלל תרחישים ובשעת כתיבת הדברים כל צד מהצדדים הרבים מאוד העוסקים בכך, מריאד ועד ירושלים, מטהראן ועד וושינגטון וכמובן בבייג'ינג, מוסקבה, בריסל, ברלין לונדון ופריס מנסה להפעיל את השפעתו, את יכולת השכנוע שלו והמידע וההערכות שלו כדי להשפיע על ההחלטה של טראמפ - וההחלטות שינבעו ממנה.
קשה מאוד להתנבא, במיוחד כלפי העתיד, אמר וינסטון צ'רצ'יל ובכל זאת ננסה להביא כמה תרחישים, היותר סבירים שבהם. שני תרחישים נראה שאפשר מידית לסלק מעל השולחן - בראשון טראמפ מודיע כי הוא השתכנע על ידי איראן בטוהר כוונותיה, על ידי האירופים, הסינים, הרוסים וכל השאר והוא החליט להשאיר את הסכם הגרעין ככתבו וכלשונו בעינו - ולא להפעיל על טהראן שום לחץ בשום נושא.
עוד בוואלה! NEWS:
"אין מקלטים, אין פתרון": איום הנקמה האיראנית עורר דאגה בצפון
מקרון: אם טראמפ יפרוש מהסכם הגרעין עם איראן - עלולה לפרוץ מלחמה
לקראת הכרעת טראמפ על הסכם הגרעין: קרי וזריף נפגשו בניו יורק
בתרחיש השני, הבלתי סביר אף יותר, טראמפ מצליח לשכנע את כל המעצמות החתומות על ההסכם - ולהסכם עם איראן כידוע יש שבעה צדדים פרט לאיראן - ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון), גרמניה והאיחוד האירופי - שההסכם הוא אכן נורא, ההסכם הגרוע בתולדות הדיפלומטיה ועל כולן לקרוע אותו לגזרים ולהשיב את הסנקציות על טהראן.
ועכשיו, נשארנו עם שתי אופציות בסיסיות - טראמפ נשאר בהסכם הגרעין, וטראמפ יוצא מההסכם - ועל פי כל ההערכות הוא, ויועציו הבכירים מייק פומפאו שר החוץ וג'ון בולטון היועץ לביטחון לאומי, נוטים לאפשרות השנייה.
אם טראמפ יישאר בהסכם נראה ברור שהוא לא יישאר בהסכם הנוכחי, וגם אם כן לתקופת ביניים בלבד. תמורת הישארות ארצות הברית בהסכם הגרעין טראמפ ידרוש, לפחות מהאירופים, שינויים מהותיים בהסכם הגרעין - בראש ובראשונה ב"סעיף שקיעת השמש" המאפשר לאיראן להעשיר אורניום החל משנת 2025, והגברת הפיקוח על האתרים הצבאיים.
עד כמה זה ריאלי? לא מאוד. בעדינות: רוסיה וסין הודיעו שהן מסרבות לכל שינוי בהסכם הגרעין, אירופה מזכירה לטראמפ שעד כה איראן עומדת בכל התחייבויותיה לפי ההסכם. מה כן ייתכן? שהאירופים ינסו לתווך בין איראן לארצות הברית, שאיראן תסכים לקבל עליה עוד מגבלות בתמורה להישארות ארצות הברית בהסכם, דבר שימנע מאיראן סנקציות אמריקניות ובעיקר, הסנקציות האמריקניות ירתיעו חברות אירופיות מהשקעות באיראן. לא סביר שאיראן, שבה הנהגה מפולגת בין תומכי ההסכם למתנגדיו תסכים. משמרות המהפכה וחמינאי התנגדו להסכם המקורי, רוחאני וזריף לא יכולים להיראות כמי שמוותרים עוד על הכבוד הלאומי.
האירופים מוכנים לעבוד עם ארצות הברית על הסכם חדש בתחומים שבהם הסכם הגרעין לא נגע: תכנית הטילים האיראנית ובעיקר מעורבותה במדינות השכנות והלא שכנות, מלבנון ועד תימן. השילוב הזה יכול לבוא בחשבון - מבחינת טראמפ: הוא עומד בהבטחת הבחירות שלו - לשפר את הסכם הגרעין ומתמודד מול האיומים המשמעותיים של איראן כעת: המעורבות בסוריה, תימן ועיראק ותכנית הטילים.
מוסקבה ובייג'ינג יוותרו בזירה האיראנית תמורת הישג במקום אחר?
מבחינת איראן, כל סנקציה מערבית בכל תחום שהוא מהווה את הפרת הסכם הגרעין - כך לפחות מצהירה טהראן. אבל לא כל הצהרת פתיחה במשא ומתן היא גם הסיום. וייתכן אף שרוסיה וסין יהיו קשובות להסכם חדש עם איראן - או סנקציות - בתחומים שאינם כלולים בהסכם הגרעין. שהרי העולם לא מתחיל ונגמר בין נתנז לפורדו - לרוסיה, ארצות הברית וסין שלל אינטרסים מורכבים, נוגדים ומשתלבים בעולם כולו - מקוריאה הצפונית דרך אוקראינה ועד מלחמת הסחר. הרבה דברים נמצאים על הפרק, ומוסקבה ובייג'ינג יהיו מוכנות לוותר קמעה בזירה האיראנית תמורת הישגים במקום אחר. כאמור זה התרחיש הסביר פחות.
האיתותים מוושינגטון רומזים שטראמפ יודיע הערב שהוא אינו מאריך את תוקפו של הסכם הגרעין. מה אז? מצהלות שמחה בריאד וירושלים, כמובן. מעבר לכך, איראן מודיעה שבמקרה כזה הסכם הגרעין מבחינתה מבוטל והיא מתחילה להעשיר אורניום מידית.
אבל שוב, זו ההצהרה לפני האירוע, איום שלא בהכרח ימומש. מה שנראה עם ההודעה האמריקנית הוא מאמץ בינלאומי, במיוחד מצד האירופים אבל גם מרוסיה וסין להשאיר את ההסכם על כנו. ויש לזכור - כל עוד איראן לא מבטלת אותו ההסכם נשאר בפועל, טכנית לפחות. שאלה גדולה אם ההסכם יישאר במקרה כזה או יתמוטט, במיוחד אם ארצות הברית תטיל סנקציות כבדות על איראן ותנסה לפגוע בחברות מערביות הסוחרות עם איראן.
ואם איראן אכן תתחיל להעשיר אורניום? ערב הסעודית הודיעה שבמקרה כזה היא מצטרפת למירוץ החימוש הגרעיני באזור. בכל מקרה, די ברור שמשטר הסנקציות הבינלאומי על איראן לא יקום שוב לתחייה, והקרע בין מדינות האיחוד האירופי לבין ארצות הברית - אלה נזכיר גם שני היסודות החשובים של ברית נאט"ו - יעמיק.
בכל זאת מתבונן בענין רב קים ג'ונג און, מנהיג קוריאה הצפונית. הוא אמור להיפגש עם טראמפ החודש, כשעל הפרק הסכם פיוס היסטורי בחצי האי הקוריאני. הדרישה האמריקנית בתמורה להכרה, לפיוס, אולי הבטחה חגיגית לשימור משטר קים היא התפרקות פיונגיאנג מנשקה הגרעיני, פיקוח, אכיפה ובתמורה סיוע כלכלי.
אחת השאלות שקים ישאל את עצמו היא - אם הממשל של טראמפ מפר הסכם גרעין שלוש שנים אחרי השגתו בידי הממשל הקודם, ומבלי שיש הוכחה אחת שהצד השני הפר אותו - מה ימנע מממשל אמריקני עתידי להפר את ההסכם של ממשל טראמפ איתי?
ישראל, וכנראה גם ארצות הברית מעדיפות את העימות עם איראן כעת ולא בעוד עשור. שאר העולם נותן סיכוי למשטר האכיפה. העולם כולו למעשה אינו רוצה איראן גרעינית. עד כה הדרך הייתה הסנקציות שהובילו להסכם, כנראה שמעתה תנסה ארצות הברית דרך אחרת. שלל מקרים אפשריים נובעים מהחלטת נשיא ארצות הברית, החלטה שכרגע לוטה בערפל.