פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי ההצתות והגניבות - החקלאים מוחים: אין חודש בלי פגיעה בנו

      הצתת הטפטפות בקיבוץ מזרע, וגניבת 28 כוורות במשמר העמק בערב החג עוררו שוב את זעם תושבי הצפון על תופעת הפשיעה החקלאית. הביטוח החקלאי, בבעלות הקיבוצים, מתקשה לעמוד בעומס התביעות בעקבות הנזקים הנאמדים במיליונים. ח"כ כבל: אכנס דיון בנושא לאחר הפגרה

      אחרי ההצתות והגניבות - החקלאים מוחים: אין חודש בלי פגיעה בנו
      צילום: החברה לפיתוח הגליל

      הצתת הטפטפות וצינורות ההשקייה בקיבוץ מזרע אתמול היא מקרה שלישי בחודשים האחרונים של פגיעה בציוד חקלאי ביישובי הצפון. שני מקרים זהים לחלוטין אירעו בחודשיים האחרונים בשדות הקיבוצים יפעת וכנרת. מקרה זהה נוסף היה לפני כשנה בשדות קיבוץ דן שבגליל העליון. בשיחה עם וואלה! NEWS אמר מורי כנעני מהביטוח החקלאי כי הצתת צינורות השקייה היא "פגיעה מהירה הגורמת לנזק עצום".

      לדבריו, "מדובר בצינורות פוליתילן שנדלקים בקלות ומהר מאוד זיהינו שיטה ומגמה". הביטוח החקלאי הוא גוף ששייך לקיבוצים ולכן אינו יכול לדחות תביעות המוגשות אליו, גם במקרה של קיבוצים החשופים לפגיעות רבות. אולם עלויות הביטוח נופלות על החקלאים. "חברות ביטוח רבות כלל לא מעוניינות לבטח חקלאים, או שהתנאים שהן דורשות, הם תנאים בלתי אפשריים", אומרים גורמים בקרב החקלאים. "אנחנו חשים חשופים, לפחות שמישהו יראה שאכפת לו מאתנו".

      פשיעה חקלאית | סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
      שיירת המחאה של חקלאי הגליל: "להילחם בטרור החקלאי"
      "הטרור החקלאי לא עוצר": הצתת ענק בצפון גרמה לנזק של מיליונים
      החקלאים לא מאמינים לירידה בפשיעה החקלאית: "אין אמון במג"ב"

      כוורת עין חרוד (מערכת וואלה! NEWS , אורי וול)
      "גל של פגיעות בחקלאים". כוורות של מכוורת עין חרוד (צילום: אורי וול)

      בעקבות ההצתה אתמול בקיבוץ מזרע והצתת המקצרות לפני שבועיים בעמק הירדן הביע כנעני חשש מ"גל של פגיעות בחקלאים". לדבריו, "זה הופך להיות אינטנסיבי. לא עובר חודש בלי נזק גדול ומשמעותי שנגרם לחקלאים". מגוון הפגיעות הוא רחב, לדבריו - מהצתות, דרך גניבות בקר ופרי, חיתוך גדרות של שטחי מרעה, גניבת כוורות דבורים ומקרי פשיעה נוספים.

      28 כוורות נגנבו ערב פסח: "נזק של 120 אלף שקל בכל שנה"

      מקרה דומה אירע בערב חג הפסח, כש-28 כוורות דבורים נגנבו ממכוורת עין חרוד, ביערות משמר העמק. לדברי אורי סורקין, מנהל המכוורת, הנזק הישיר נאמד בכאלף שקלים לכל כוורת, אך נגרם נזק שיורגש לטווח ארוך - משום שכל כוורת היא אמצעי ייצור שעליו סומכים גם לשנים הבאות. הוא ציין כי גניבת כוורות היא תופעה שנמשכת בשנים האחרונות. "לנו נגרם מדי שנה נזק של 120 אלף שקל, בממוצע", הוסיף.

      לדברי סורקין, ערבי החג בראש השנה ובפסח מועדים לפורענות, משום שהגנבים יודעים שאין כמעט נוכחות בשטח. הוא הוסיף כי "בכל מקרה לא אוכל לשמור על כל 3,500 הכוורות שלי שפזורות ברחבי הארץ. גם אמצעי המעקב וההגנה שאנחנו שמים לא יכולים לעצור את הגניבות. הגנבים לומדים ומשתכללים, ובכל מקרה, המרחק שלי מהכוורות הוא שעה נסיעה בממוצע".

      כוורת עין חרוד (מערכת וואלה! NEWS , אורי וול)
      החגים מועדים לפורענות. סורקין (צילום: אורי וול)

      עוד הוסיף סורקין כי "גניבת כוורות היא דבר קל יחסית ועם זאת דורש מיומנות. אני מניח שמעגל גנבי הכוורות לא גדול וצריך לאסוף מודיעין על אותם עבריינים". לדבריו, ישנן כמה מטרות אפשריות לגניבת הכוורות. "כשמדובר בגניבה של כוורות בודדות, המטרה היא גידול עצמי, לרוב", הסביר.

      "מטרה אחרת היא 'שחיטת' הכוורת, כלומר, הגנבים מגרדים את הדבש ומשליכים את הכוורת השבורה. הגניבות הגדולות הן לרוב גניבות מוזמנות. יש 'לקוח' שמזמין מהגנב מספר מסוים של כוורות ובאותו יום הוא מקבל לידיו את ההזמנה. חלק גדול מזה מגיע לשטחים". על פי נתוני מועצת הדבש, שפורסמו בינואר השנה, בשנת 2016 נגנבו 1,067 כוורות ברחבי ישראל והנזק הכלכלי בענף בשנה זו נע בין מיליון וחצי לשני מיליון שקלים.

      מנכ"ל מועצת הדבש זאב מידן כינה את תופעת הגניבות בענף "רחבה וקשה מאוד". לדבריו, "הדבוראים משקיעים את כל מרצם בעבודה קשה, בהשקעה רבה של זמן וכסף, ובלילה אחד הורסים את מפעל חייהם ופרנסת משפחותיהם. מדובר בהיקף גניבות של קרוב לאלף כוורות בשנה, נזק של כשני מיליון שקלים". מידן הוסיף כי "הגניבות מתבצעות לאורך כל השנה ומתגברות בעיקר בעונות פריחה, שבהן הכוורת נחשבת כלכלית ביותר".

      כוורת עין חרוד (מערכת וואלה! NEWS , אורי וול)
      עלויות הביטוח מכבידות על החקלאים. כוורות במשמר העמק (צילום: אורי וול)

      מנהל מכוורת עין חרוד סורקין הוסיף כי הגניבות יכולות לפגוע ברווחיות של המכוורות וקרא "להילחם בתופעה הזאת". איש הביטוח החקלאי כנעני חיזק את דבריהם והוסיף כי פגיעתה של תופעת הפשיעה החקלאית קשה מאוד ו"יכולה לחסל עסקים, משפחות ואפילו ישובים". לדבריו, "חייבים טיפול שורש. שמירה לא תספיק, ובכל מקרה אי אפשר לשמור על כל תוף של טפטפות. זה מצריך שילוב מערכתי".

      בעיה נוספת שעליה מצביעים החקלאים שנפגעו היא עלויות הביטוח המאמירות, נוכח הפשיעה החקלאית. כך לדוגמה, הנזק שנגרם לחברה לפיתוח הגליל בעקבות הצתת המקצרות לפני שבועיים בעמק הירדן מגיע לכשני מיליון שקל. נוכח הפגיעה והאיום כי זו תחזור על עצמה, עלויות הביטוח המוטלות על החקלאים מאמירות.

      עופר גרשוביץ, מנכ"ל האגודה החקלאית גליל-גולן של החברה לפיתוח הגליל, הוסיף כי "הממשלה לא מגנה על החקלאים מפני נזקים בזדון, כתוצאה מטרור חקלאי". לדבריו, "הממונה על הביטוח ומשרד האוצר והחקלאות אינם פועלים למציאת פתרון לנזקים הכבדים הנופלים על גב החקלאים. על הממשלה להעביר תקציבים לפיצוי הנזקים למס רכוש והקרן לנזקי טבע, כך שיוכלו לסייע".

      ראש המועצה האזורית גלבוע: "איום על ריבונות המדינה"

      עובד נור, ראש המועצה האזורית גלבוע, כינה את תופעת הפשיעה החקלאית "איום על ריבונות המדינה במרחב הכפרי, ולא בעיה של גניבת רכוש פרטי". לדבריו, "את התובנה הפשוטה הזו לא מצליחים להבין קברניטי המדינה. מעבר לעוגמת נפש לחקלאי ולנזק כספי". הוא השווה את הפגיעה לזו של הטרור החבלני והוסיף כי האחראים לה מנצלים את חולשת המדינה וחוסר האכיפה בתחום.

      לדברי נור, "גניבת הכוורות הינה ביטוי נוסף לנטישת המדינה את המרחב הכפרי, ולהעדר כתובת שלטונית להתיישבות בפריפריה. החקלאים לא רק שנאבקים על פרנסתם, נגד מדיניות אנטי-חקלאית, אלא תוך שמירה על המרחב הכפרי נאלצים להתמודד עם מכת גניבות, חבלות, והשחתה של ציוד ותוצרת חקלאית. זהו מצב חמור, בלתי נסבל ובלתי נסלח, ואנו נעמוד לצדו של כל מי שיגן על ביתו, פרנסתו ומדינתו".

      ח"כ שרן השכל (הליכוד) שלחה היום מכתב ליו"ר ועדת הפנים, יואב קיש, בדרישה לקיים דיון דחוף, בזמן פגרת הכנסת, בבעיית הפשיעה החקלאית. לדבריה, "לא ייתכן כי מדינת ישראל תתפאר ואף תייצא טכנולוגיות חקלאיות מחד, ומאידך תפקיר את חקלאי המדינה לחסדיהם של כנופיות שודדים".

      "חקלאי ישראל הם הקרקע שעליה קיימת ומתקיימת מדינת ישראל, אסור לנו להפקיר אותם", אמר ח"כ השכל. "אין הלימה בין חומרת תופעת הפשיעה החקלאית לאופן מתן המענה על ידי המשטרה, והטיפול בסוגייה בכותלי בית המשפט לוקה בחסר".

      ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) מסר כי בכוונתו לכנס את ועדת הכלכלה בראשותו מיד בתום פגרת הכנסת ולזמן לדיון את נציגי החקלאים, על מנת לקבל את תמונת המצב של הנעשה בשטח ממקור ראשון. לדבריו, "האירועים האחרונים בצפון פוגעים פגיעה חמורה בחקלאות ובחקלאים, לעתים עד כדי סיכון חיי אדם. לכן בכוונתי לכנס את כל הגורמים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק והמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים לדיון בוועדה ולתבוע מהם לנקוט בצעדים שישימו סוף לטרור החקלאי המשתולל. הפשיעה החקלאית היא טרור לכל דבר ועניין הדבר פוגע דרמטית בפרנסתם של החקלאים שגם ככה נמצאים במשבר כלכלי מתמשך. אי אפשר לעבור לסדר היום כשבכל שבוע אנו מדווחים על עוד פגיעה במשק חקלאי או גניבת ציוד וסחורה. חייבים לשים לכך סוף".

      (עדכון ראשון: 18:21)