114 חקירות מצ"ח נפתחו בשבע השנים האחרונות לאחר פעילות מבצעית שהסתיימה במותו של פלסטיני - כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול (שלישי) בתיק פלילי העוסק במותו של צעיר פלסטיני לפני יותר מחמש שנים. רק ארבעה כתבי אישום הוגשו נגד חיילי צה"ל בעקבות אותן חקירות, והם נוגעים לשלוש תקריות שונות, ובהן עבירת ההריגה שבה הורשע אלאור אזריה.
הדיון שבמהלכו נחשפו הנתונים מלמד על בלבול בכל הנוגע להוראות הפתיחה באש בצה"ל, ועל כמות המקרים המועטה שבהם מוגשים כתבי אישום. כמות המקרים הקטנה שימשה את סניגורו של אחד החיילים, עו"ד שלמה רכבי כדי לטעון כי מדובר במקרה "קל" יחסית וכי אין מקום להשוותו למקרים האחרים החמורים יותר שבהם הוגשו כתבי אישום. שלושה מאותם תיקים הסתיימו בהרשעה, שניים מתוך השלושה בעקבות הסדר טיעון. אזריה הורשע לאחר ניהול הוכחות ותיק נוסף הסתיים בזיכוי. לפי נהלי צה"ל בשנים האחרונות, יש לפתוח בחקירת מצ"ח בכל מקרה מוות של פלסטיני שאינו במהלך פעילות קרבית מובהקת.
עוד בוואלה! NEWS:
רוסיה על האולטימטום של מיי: דורשים לקבל דגימות של גז העצבים
לראשונה: הכנסת מנעה מח"כים לטוס לחו"ל במימון ארגוני BDS
טילרסון נפרד בלי לדבר על הפיטורים: "חוזר לחיי כאזרח פרטי"
האירוע שבגינו נאשמים ד' וה', שני החיילים שהתקיים דיון בעניינם, התרחש בשנת 2013 בשעת בוקר מוקדמת, בגזרת הכפר בודרוס, הממוקם צפונית לחשמונאים וסמוך לגדר ההפרדה. חוליה של שישה חיילים, ובה שניים מהנאשמים, התמקמה במארב בסמוך לגדר, במטרה ללכוד פלסטינים שמנסים לפגוע בה.
בקטע שבו התמקמו החיילים יש פתח בגדר שעליו שמו כוחות הביטחון כמה אמצעים כדי למנוע מעבר, כשהם פרושים ממערב (הצד הישראלי) למזרח (הצד הפלסטיני: גדר תלתלית נמוכה, כביש גישה סלול שהוצב בסמוך למכשול מעכב בצד המזרחי, גדר מתריעה חשמלית ממזרח לכביש, שביל גישה מעפר ממזרח לאותה גדר, שאינה מתריעה שממוקמת ממזרח לשביל הגישה, וגדר תלתלית הסמוכה אליה. הכוח התמקם בסמוך למכשול המעכב. הדיון במשפטם של שני החיילים עסק בין היתר בשאלה אם הירי בוצע בתור האזור המוגדר "מתחם הגדר" או מחוצה לו.
בשלב מסויים התקרבו למקום כמה קבוצות של צעירים פלסטינים והחלו ליידות אבנים לעבר הגדר. אחד מהם, צעיר פלסטיני בשם סמיר עווד, התקרב לפרצה עצמה ונכנס למתחם הגדר. אחד החיילים הנאשמים וחייל נוסף שהיה במקום חשפו את עצמם וקראו לו לעצור. משהבחין בהם, נמלט עווד מהמקום, כשצוות חיילים נוסף, שאחד מהם הואשם אף הוא בתיק, החלו לרדוף אחריו. שני החיילים שהואשמו בתיק ביצעו ירי באוויר במהלך המרדף אחר עווד.
בשלב מסויים, ביצע ד', המ"מ ומפקד הכוח, ירי לצידו של עווד ולעבר רגליו במטרה לעצור אותו, בעוד שה', נאשם נוסף בתיק, ירה לעברו במטרה להרתיע אותו, מבלי "שייכנס בין כוונות", כך לפי כתב האישום. עווד נפצע מהירי - כשלא ברור מי מהשניים פגע בו. בכתב האישום נטען כי הירי בוצע לאחר שעווד יצא מחוץ למתחם גדר ההפרדה ובניגוד להוראות הפתיחה באש, אולם סניגוריהם של שני החיילים, עורכי הדין שלמה רכבי ועידן פסח מהסניגוריה הצבאית, טענו כי שורה של עדים מפריכים קביעה זו.
בגין מעשים אלו הואשמו החיילים בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בבית משפט השלום ברמלה, ולא בבית משפט צבאי. הבחירה בערכאה שאינה צבאית התבצעה משום שכתב האישום נגד החיילים הוגש רק בשנת 2015, לאחר שסיימו את שירות החובה שלהם בצה"ל. בבית המשפט נשמעו עדויותיהם של שני הלוחמים, שטענו כי פעלו בהתאם לנוהל הפתיחה באש כפי שהוגדר להם.
"המפגע גדר רץ לכיווני, דרכתי את הנשק ויריתי כדור ב-60 מעלות. בשלב הזה הוא ביצע קפיצה וירטואוזית שהתגלגל על הגדר ונפל לתוך התלתלית שצמודה לגדר מהצד המזרחי. אני וחייל נוסף כיוונו עליו את הנשק וצעקנו לעברו 'עצור' בערבית. אחרי כמה שניות הוא הצליח להשתחרר מהתלתלית והמשיך בריצה לכיוון התלתלית הנוספת האחרונה בעצם, כשבשלב זה ביצעתי ירי נוסף של שלושה כדורים, הראשון היה לצד רגלו של המפגע, ושני כדורים נוספים לכיוון רגליו התחתונות, מהברכיים ומטה ולאחר מכן אני חדלתי את הירי שלי", כך העיד ד'.
"זה נראה לך בסדר לירות לעבר גבו של נער?"
"המטרה של המפגע הייתה לפגוע בגדר להזיק לה ולקחת חלקים ממנו, יש ניואנסים קטנים בסעיף (בנוהל הפתיחה באש), אז הוא חשוד בביצוע פשע מסוכן ולכן ניתן לפתוח לגביו בנוהל מעצר חשוד כמו שציינתי קודם נגמר בירי בברכיים ומטה". ד' העיד כי אחר האירוע המשיך בשירותו הצבאי ואף קודם, כי כתב האישום שהוגש נגדו "הפתיע אותו". החיילים העידו כי ירו לעבר עווד כשניסה להימלט מהמקום, אך טוענים כי ירו לעבר פלג גופו התחתון, וכי פעל לפי הוראות הפתיחה באש.
התובע שאל את ד' אם "זה נראה לך בסדר לירות לעבר גבו של מישהו שהוא נער על פי מה שאתה חושב, שמגיע לפגע בגדר וברח משם ובשיקול דעת - זה היה נראה בסדר באותו רגע? כשכל המטרה הייתה לתפוס אותו בכלל מבלי לבצע ירי. האם זה היה נראה לך שיקול דעת נכון באותו רגע?
ד' הכחיש כי ירה בגבו של עוואד. "שיקול הדעת הוא לא לפי מה שאני מרגיש כלפיו או מה אני חושב, זה לפי ההוראות שצה"ל קובע. כשהוא בין גדרות במטרה לפגע בגדר הוא מחבל שחשוד בביצוע פשע מסוכן ולכן התייחסתי אליו באותה צורה", אמר.
החשוד נשאל שוב לגבי הרציונל שבהפעלת האש בתקרית. "עלה הרבה פעמים בדיונים נושא התפיסה, מדובר במארב שמטרתו בסופו של דבר לתפוס את המפגע. אם כל תוכנית המארב זה תפיסה פיזית, למה לצאת למבצע כזה עם נשקים ותחמושת חיה?", נשאל על ידי התובע. "אני מסכים שהמטרה היא תפיסה, ותפיסה היא פיזית, אני לא יכול לתפוס מישהו בצורה רוחנית", אמר ה'. "אבל הדרך לתפוס אותו יכולה היות על ידי מרדף בריצה, ויכול להיות בנוהל מעצר חשוד שבתקווה הוא יעבוד ובאחד השלבים החשוד יעצור אז נתפוס אותו. אחת הדרכים לתפוס חשוד היא על ידי נוהל מעצר חשוד".
התיק שנדון אתמול בבית המשפט והנתונים המתפרסמים כעת לראשונה מלמדים כי רק תקריות ספורות שהסתיימו במות פלסטינים ושעוררו חשש לפלילים הסתיימו בהגשת כתב אישום. העדויות מלמדות גם על המשך התופעה של חוסר בהירות לגבי הוראות הפתיחה באש ושל הגדרות המשימה של כוח צבאי.