צמרת חמאס, המקדמת את תהליך הפיוס הפלסטיני, החלה הבוקר (רביעי) בהעברת האחריות על המעברים בגבול רצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית. בתוך כך, החלו מנגנוני הבטחון הפלסטיניים לפנות כוחות ממעברי הגבול, ולפי דיווחים, את מקומותיהם יתפסו גורמים ממשרדי הממשלה של הרשות ונציגי הביטחון הכללי והביטחון המסכל. עוד עולה מדיווחים פלסטיניים כי נוכחות חמאס במעברים הידלדלה משעות הבוקר המוקדמות, וכי נציגי הרשות שיופקדו על המעברים לא אמורים לשאת נשק.
האירועים מתרחשים ברקע פיצוץ המנהרה בגבול הרצועה שלשום על ידי צה"ל, שהייתה בשלבי בנייה. בפיצוץ נהרגו שמונה מחבלים, מתוכם שניים שהשתייכו לחמאס. מדובר בדרמה לא פשוטה מבחינת הארגון, וכל אירוע חריג במרחב עשוי לסכל את המהלך. צה"ל יישאר דרוך, לפחות בימים הקרובים.
אפקט פיצוץ המנהרה מלמד רבות על התנהלות חמאס בעידן יחיא סינואר. בניגוד להתלהמות במערכת המדינית והביטחונית על רקע עלייתו של סינואר, והחשש שיקדם מהלכים קיצוניים חריגים נגד ישראל, פועל הארגון בשיקול דעת על בסיס תהליך החלטות סדור וברור. בשונה משאר ארגוני הטרור בעזה, מלבד סינואר ומוחמד דף הקיצוניים, בצמרת הארגון ישנם גם מהנדסים, דוקטורים ואנשי דת. אלה מושכים את ההחלטות לצד פרגמטי שיודע להכיל אירועים מסוג זה, למרות היקף ההרוגים, הפצועים והנעדרים, שטרם חולצו מהמנהרה לפי טענות הפלסטינים.
לקריאה נוספת:
צה"ל: "הפיצוץ כוון למנהרה, לא הייתה כוונה לפגוע בבכירים"
בנט תקף את דובר צה"ל: "לא מתנצלים על חיסול מחבלים"
בין הפטיש האיראני לסדן המצרי: חמאס צריך לבחור איך להגיב
התגובות כרגע הן מתונות ויש היגיון מאחורי ההתבטאויות של איסמעיל הנייה וחאלד משעל. השניים מנסים להרגיע את השטח, ומכוונים לעבר מהלכים גדולים יותר שיבואו אחרי התקדמות תהליך הפיוס, שלא בהכרח יטיבו עם ישראל.
זו שעת מבחן עבור חמאס שנמצא באחד מהרגעים הקשים והמורכבים מאז עלה לשלטון. מדינות כמו קטאר ואיראן כבר לא מזרימות תקציבים גדולים כמו פעם, אבו מאזן הטיל סנקציות כלכליות כבדות משקל, מצרים חונקת אותם ומפוצצת מנהרות הברחה בציר פילדלפי וללא קשר, קיימת מצוקת חשמל, מים ואבטלה שיושבת על צוואר השלטון כאבן ריחיים.
לכן, נראה כי חמאס מקדם את תהליך הפיוס כדי למנוע פגיעה ברחוב הפלסטיני בטווח הנראה לעין, ובראיה האסטרטגית אולי להעביר את האחריות האזרחית לידי הרשות הפלסטינית ולחזור להיות ארגון טרור כמו פעם שפועל לפי מדיניות שהשיקול האזרחי הוא לא פקטור משמעותי. כשלא יהיה לו מה להפסיד, אולי יחליט להגיב בטרור נגד פעולות כמו זו של פיצוץ המנהרה.
בשלב הזה חמאס שולט ברצועה ביד רמה. כוחותיו השונים הצליחו למנוע פעולות טרור כתגובה לפיצוץ. משלחת מצרית של אנשי מודיעין נמצאת ברצועת עזה, סוג של הפוגה. כל עוד הם נמצאים שם קיים סיכוי נמוך שתתרחש פעולה קיצונית כתגובה, אך תמיד יגיע היום שאחרי. השאלה היא מתי הקערה יכולה להתהפך וכיצד תראה תגובה נגד ישראל?
התרחיש הלא סביר וקיצוני הוא שהזרוע הצבאית של חמאס תחליט לשבור את הכלים, להמרות את פי ההנהגה, לשגר רקטות או לנקוט פעולה צבאית מהקרקע נגד חיילי צה"ל. אירוע מסוכן ביותר. תרחיש הביניים הוא שחמאס יאשר לג'יהאד האסלאמי להגיב תגובה שישראל תדע להכיל, שלא תוביל להסלמה. שיגור כמה רקטות שיגרור את ישראל לתקוף כמה מבנים ריקים. אך קיימות גם אפשרויות נוספות וקיצוניות. הבולטת ביניהן היא שהג'יהאד האסלאמי, בלחץ איראני, יגיב בהתקפת טרור שעשויה להביא את האזור לסוג של התגוששות ואף הסלמה.
לרשות הג'יהאד האסלאמי יש מערך רקטות איכותי שיודע לאתגר את ישראל. תהליך קבלת ההחלטות בארגון הקיצוני שמתוקצב על ידי משמרות המהפכה האיראניים הוא הרבה יותר אמוציונלי ופחות סדור, בניגוד לחמאס. ההצהרה של ראשי ארגון הג'יהאד האסלאמי אמש כי המנהרה נבנתה כדי לחטוף חיילים לשם שחרור אסירים הכלואים בישראל, נועדה לרכז תמיכה רחבה סביב תגובה אפשרית בעתיד הנראה לעין.
חמאס עדיין מתעקש לבלוע רוק ולבחור עיתוי ואופן תגובה אחר מהמצופה ממנו ברחוב. ביקור שני בתוך יממה של הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, בפיקוד הדרום אומר כמעט הכול על המשקל שהצבא מייחס לאירוע ולהשלכותיו. המצב הביטחוני נותר רגיש מאוד, במיוחד כשהפלסטינים מעריכים שחופרי המנהרה הנעדרים קבורים בצד הישראלי.