נפלנו בעריכה: חשבון הנפש על מה שדיווחנו - ולא קרה מעולם

בברית המועצות הייתה בדיחה ידועה: "מה נמצא על מפתן הדלת ומשקר בכל בוקר? האמת". אלה היו ימי השלטון הקומוניסטי, כש"פראבדה" היווה שופר רשמי של השלטון, אך החשדנות כלפי התקשורת הייתה בכל מקום, בכל תקופה, מסיבות שונות. לעתים זו חשדנות כלפי תקשורת מטעם השלטון, לעתים כלפי התקשורת הממוסדת שנתפסת ככזו שתעשה כל שביכולתה להפילו.

החשדנות מהסוג השני זכתה לגיבוי בשנה האחרונה מהאיש החזק בעולם, נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו. החשדנות אמנם עתיקה כמו הדיו, אך המונח "פייק ניוז" בא לעולם רק לפני כשנה - וזכה לשימוש בכל הזדמנות שבה מאן דהוא ביקש לחוות דעתו על פרסום שלא אהב בתקשורת הממוסדת.

כאשר חשבנו על חשבון שהנפש שעלינו לערוך השנה, חשבנו על אותן טענות "פייק ניוז". הסכמנו, פה אחד, שהביטוי נשחק והצליח להמאיס את עצמו די במהירות, אך ראוי להזכיר את הפעמים שבהן לא עמדנו בציפיות, שבהן טעינו, הגזמנו ובעיקר - לא מצאנו זמן לעצור, ולהודות בכך.

בפברואר השנה דיווחנו שחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו צפויות להסתיים כחודש ממועד הפרסום. אלא שמאז הפרשות הסתעפו, אחת או שתיים חדשות נפתחו, ראש סגל לשעבר חתם על הסכם עד מדינה, ההפגנות מול בית היועץ המשפטי לממשלה גדלו ונוגחו והורחקו - וחקירות נתניהו, נאמר בעדינות, עדיין מתקדמות לאיטן.

האם טעינו? מבחן התוצאה לא משאיר מקום לפרשנות, חקירות נתניהו טרם באו לסיומן. זו האמת הפשוטה; משתנים חדשים נכנסו למשוואה, עדויות חדשות התקבלו, ועוד שלל תירוצים על עצמנו ללמד ידענו. ואולם, עניין שראוי לדון בו, הוא האם דיווח שהיה אמת בשעת פרסומו, ופורסם בהגינות ובזהירות, בהכרח ייבלע בתהומות הפייק ניוז, רק כי התחזית קרסה? התשובה, למדו על בשרם הסוקרים בארה"ב, היא בהחלט כן.

הודעת פוש מאפליקציית וואלה! NEWS הייתה הראשונה לדווח על מקרה חמור של ילד בן 14 מחדרה, שלפי החשד הוחזק על ידי הוריו בבידוד מאז שנולד. בזה אחר זה, דווח בכל כלי התקשורת על אותה התעללות פושעת, לכאורה, כלפי אותו ילד שנשלף מהצחנה לאוויר העולם ולרשויות לא היה מושג על קיומו.

אלא שלא התעללות ולא יוזף פרצל בגרסת הלבנט, כי אם עולים ותיקים, שקשיי הקליטה ומצבם הקשה התבטאו גם בתנאי מגוריו של בנם. הילד אמנם גדל בתנאים לא ראויים ולא ניהל חיי חברה תקינים, אך דיווחנו על אלימות, התעללות ובידוד - וטעינו.

בשבוע אחד בחודש נובמבר התמודדו שירותי הכבאות עם יותר מ-1,700 שריפות. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, הכריז שמדינת ישראל נתונה תחת "טרור הצתות", וכלי תקשורת רבים - ובהם וואלה! NEWS, אימצו - מהר מדי, מתברר, ומבלי לבסס - את הנרטיב שבמהרה התגלה כפייק ניוז חלקי.

29 חשודים עצרו שב"כ והמשטרה, ואכן, חלקם נעצרו בדרך לפעולה או במהלכה, שניים מהם גם הודו בהצתות - אלא שברוב המקרים כלל לא היה מניע לאומני. נגד שלושה פלסטינים שעצר שב"כ הוגשו כתבי אישום בגין הצתה ליד אריאל, ואולם בכל הקשור למעצרי החשודים שהיו בידי המשטרה, אף לא אחד מהם הסתיים בכתב אישום בגין הצתה על רקע לאומני.

באחת השריפות, בבית מאיר, דיווחה המשטרה שקיים חשד להצתה מכוונת בטענה שנראו חשודים נמלטים מהמקום, והם אף נעצרו. שעות לאחר מכן כבר התברר שהשריפה נגרמה כתוצאה מירי פצצת תאורה של כוח מג"ב, על אף איסור השימוש בו בדיוק מהחשש לאותה שריפה שהשתוללה. אותם "חשודים", הסתבר, היו חוליית גנבים שלעברה נורתה פצצת התאורה. המשטרה, עד היום, לא הוציאה הודעה נוספת שמתייחסת לחקירת השריפה בבית מאיר.

אנחנו, מצדנו, היינו חלק פעיל ומשמעותי במסגור גל השריפות כטרור הצתות, ועל כך הסליחה.

הביקורת שמופנית כלפי סוקרים לא תמיד הוגנת, אבל בחירות 2015 לכל הפחות העבירו לכולנו שיעור בכל הקשור למשמעותם של סקרים בעת החדשה, שבה הרשתות החברתיות מכתיבות את הקצב והחשיפה לחומרי תעמולה נמשכת עד הרגע האחרון. ידענו את כל זה, כאן אצלנו, ואז ראינו את הברקזיט בבריטניה. בשלב הזה, כנראה שהיינו חייבים להבין שהתחזיות, גם אם הן נכונות לשעת פרסומן, אינן דבר להסתמך עליו מאחורי פרגוד.

ואז הגיע טראמפ, והבנו שלא הבנו דבר. פרסמנו סקרים בארה"ב שחוזים לקלינטון ניצחון - לעתים צמוד, אבל בהחלט ניצחון - ואין חטא להכות עליו בכך שהענקנו במה מרכזית לסקרים ארציים משמעותיים, שפורסמו בכל כלי תקשורת גדול ברחבי העולם. טעינו בכך שלא הטלנו ספק. נערכנו כמובן לשני התרחישים, אך התחושה הייתה שהיערכות לכך שדונלד טראמפ יהיה נשיאה ה-44 של ארצות הברית, היא מופרכת לחלוטין. אתם זוכרים, הייתם שם איתנו באותו עולם. וכשהסקרים מזינים תחזיות שמזינות כותרות, היה עלינו להרים את הראש מעל הסיקור הנחרץ - ולקחת בחשבון גם את הבלתי אפשרי, מהסיבה הפשוטה: הוא אפשרי.

היום זה קורה, השרב הזה - כזה עוד לא ראיתם, ובעקבותיו יישבר שיא צריכת החשמל במאה השנים האחרונות, מה שדי הגיוני בהתחשב בכך שמדובר בשבוע החם ביותר מאז ומתמיד ועד הפעם הבאה.

כותרות שמדווחות על שבירת שיא כזה או אחר, הן לעתים דרך נכונה לספר את הסיפור, תוך הצבת נתון משמעותי, שבולט לצד קנה המידה ההיסטורי. ואלה לא שקרים, אלא נתונים שמתבססים על תחזיות או נתונים מהימנים, אבל לעתים זו גם הדרך הקלה, השחוקה וכנראה הבומבסטית מכולן לדווח על אירוע. ועל בומבסטיות אנחנו תמיד נמצא את המקום להתנצל.

העבודות על הרכבת הקלה החלו לפני יותר משנתיים, הכותרות שהבהילו מפני מתקפת חולדות בתל אביב פורסמו עוד קודם לכן. אז למה להתנצל דווקא עכשיו? קודם כל, עד שתפסתם עיתונאים במוד התנצלות, אל תשאלו שאלות מיותרות ותיהנו מאירוע שמתקיים בתדירות של ליקוי חמה. וברצינות, הסיבה לכך פשוטה: אמנם הבטחנו לפני שנתיים, אבל השנה ניתן להבין עד כמה זה היה מוטעה.

תחילת העבודות על תוואי הקו האדום, זה שלמעשה חוצה את תל אביב, העלו חששות מקדימים - בעיקר מצדם של מדבירים מקומיים, מסיבותיהם הברורות - בדמות מאות אלפי חולדות שינצלו את הקדיחות בעומק האדמה, כדי לעלות לפני הקרקע.

עבודות הרכבת הקלה יצרו אמנם בעיות אחרות, אך מתקפת החולדות האפוקליפטית מעולם לא התרחשה. טעינו, הבהלנו, ההר לא הוליד את העכבר שעלינו דיווחנו.