פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה: המדינה שוקלת להשתמש בחוק ההסדרה

      בתגובה תקדימית לבג"ץ בעקבות חוק ההסדרה, מבקשת המדינה שלא להורות על פינוי מבנים במאחז עדי עד שנמצאים על קרקע פלסטינית פרטית. ארגון "יש דין", שמייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים: "המדינה מחפשת כל דרך להימנע מהשבת האדמות"

      לראשונה: המדינה שוקלת להשתמש בחוק ההסדרה
      צילום באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: שמרית גולדשטיין

      פרקליטות המדינה ביקשה אתמול (שני) לראשונה מבג"ץ שלא להורות על הריסת בנייה לא חוקית על קרקע פלסטינית פרטית, בעקבות חקיקת "חוק ההסדרה" בכנסת. בתגובת המדינה לעתירה לפינוי המאחז הבלתי מורשה עדי עד, סמוך להתנחלות שילה, נכתב כי "המדינה נדרשת לבחון את שאלת השלכותיו של חוק זה" על מבנים שנבנו על קרקע פרטית, וכן על מבנים שהוקמו באופן חלקי על אדמות מדינה.

      זאת, במקביל לדיון בעתירה שכבר הוגשה נגד "חוק ההסדרה" על ידי ארגון זכויות האדם "עדאלה", ועתירה נוספת שצפויה להיות מוגשת בקרוב. כעת מבקשת הפרקליטות שבית המשפט יורה על מחיקת העתירה בכל הנוגע לבנייה על אדמות מדינה, כשם שעשה בשבוע שעבר בעתירה לפינוי המאחז הבלתי מורשה תפוח מערב. אולם, בניגוד להחלטה משבוע שעבר, הפרקליטות מבקשת שלא להורות על פינוי המבנים שנמצאים על קרקע פלסטינית פרטית.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ריבלין: "חשוב שלא נחוקק חוקים במקומות שבהם לא החלנו ריבונות"
      ברקע חוק ההסדרה: אבו מאזן מאיים לבחון מחדש את התיאום עם ישראל
      גרמניה מגנה בחריפות את חוק ההסדרה: מערער את האמון בממשלת ישראל

      תצלום אוויר של המאחז עדי עד, בצהוב מסומנת בנייה בלתי חוקית, 2017 (מערכת וואלה! NEWS , ארגון 'יש דין')
      הנקודות הצהובות מסמנות מבנים על קרקע פרטית. תצלום אווירי של עדי עד שהוגש לבג"ץ (צילום: יש דין)

      המאחז עדי עד הוקם בשנת 1998, ונבנה בחלקו על אדמות פרטיות של תושבי הכפרים הפלסטיניים תורמוס עיא, אל-מורייר, קריות וג'אלוד. ב-2014 עתרו ראשי מועצות הכפרים, בסיוע ארגון "יש דין", בדרישה מבג"ץ להורות על פינוי המאחז. העתירה דורשת את פינוי המאחז לא רק בשל העובדה שהוא בנוי בחלקו על אדמות פרטיות, אלא באופן תקדימי גם משום שהוא מהווה, על פי העתירה, מוקד לפעילות עבריינית, לאלימות קשה ולהפרה שיטתית של זכויות האדם של תושבי האזור, במטרה להרחיק אותם מאדמותיהם.

      כבר בחודש ספטמבר 2015 הודיעה המדינה לבית המשפט על כוונתה לנסות ולהסדיר את המאחז, שבו מתגוררות 60 משפחות, למרות שכל הבנייה במאחז אינה חוקית. בתגובה שהוגשה אתמול לבג"ץ נכתב כי צוות "קו כחול" סיים את עבודתו באזור, וממצאי פעילותו מעלים כי רק חמישה מבנים במאחז מוגדרים כעת כממוקמים על קרקע פלסטינית פרטית. זאת, כאשר בעת העתירה היו 11 מבנים שהוגדרו כך.

      הפגנה בכפר תורמוס עיא, הגדה המערבית, 10 בדצמבר 2014 (AP)
      "התנכלויות בלתי פוסקות והדרה מהאדמות". הפגנה בתורמוס עיא בסוף שנת 2014 (צילום: אי-פי)

      מארגון "יש דין" נמסר בתגובה: "בהודעה אחת מתרכזות כל הפרקטיקות הפסולות שמדינת ישראל נוקטת ביחס לבנייה הבלתי חוקית בגדה המערבית". על פי הארגון, "המאחז עדי עד הוקם כולו באופן בלתי חוקי, ומאז הקמתו סובלים הפלסטינים תושבי הסביבה מהתנכלויות בלתי פוסקות ומהדרה מאדמותיהם".

      "רק בשבועות האחרונים 'יש דין' תיעד שלושה מקרים של תקיפת חקלאים פלסטינים סמוך לעדי עד", עוד נמסר. "אולם במקום שהמדינה תאכוף את החוק ותפנה את המאחז, היא פועלת להכרזה על עוד ועוד אדמות כעל קרקעות מדינה, אותן היא מייעדת אך ורק למתנחלים, ובנוסף מחפשת כל דרך להימנע מהשבת אדמות פרטיות לבעליהן הפלסטינים".