בעקבות עתירת הפלסטינים: המדינה תכשיר מאחז בבנימין

פרקליטות המדינה הודיעה אמש (שלישי) לבג"ץ כי בכוונתה להכשיר את מאחז עדי עד שבבנימין, זאת בתגובה לעתירת ארגון "יש דין" שקראה לפינוי המאחז הבלתי חוקי. העתירה הוגשה בסוף השנה שעברה בשמם של עשרות מתושבי הכפרים הפלסטינים תורמוס עיא, אל-מועייר, קריות וג'אלוד.

על-פי תגובת המדינה, בשלהי 1998 נחתם הסכם הרשאה לתכנון המאחז - ואף החלה עבודה על תכנית מתאר – אך זו לא קודמה וההסכם כבר לא בתוקף. עוד עולה מתגובת המדינה כי במהלך השנים, אף שהתכנית לא קודמה, הבנייה במקום התרחבה באופן משמעותי – כאשר רובה נעשתה על אדמות מדינה וחלקה על אדמות פלסטיניות פרטיות. לדברי המדינה לבג"ץ, בכוונתה לבחון את הכשרת המקום תוך בדיקה מחודשת לגבי אדמות המדינה שבשטח המאחז.

עוד בוואלה! NEWS:
"תפר מכרזים ומינה מקורבים": המועמד למפקד מצ"ח נחקר
לבקשת פוטין: הפרלמנט הרוסי אישר לתקוף בסוריה
תיעוד מיוחד: המל"ט הישראלי החדשני שמסוגל להגיע עד איראן

מתשובת המדינה לעתירה עולה כי מתוך 65 מבנים בלתי חוקיים הקיימים בעדי עד – שלכולם הוצאו צווי הריסה – 11 נבנו על אדמות פלסטיניות פרטיות. בפירוט פעולות האכיפה שנעשו במקום במהלך השנים, מציינת המדינה כי נהרסו מבנים והוחרמו מבנים בלתי חוקיים שהוקמו בשטח המאחז. לדברי המדינה, נפתחו כ-150 תיקים נגד בנייה בלתי חוקית במאחז, 93 תיקים נגד מבני מגורים, תשעה תיקים נגד מבנים חקלאיים ו-27 תיקים נפתחו כנגד פעולות שונות לפיתוח הקרקע במקום.

עם זאת, נכון להיום, ישנם 97 תיקים פעילים נגד בנייה בלתי חוקית ל-65 מבנים, 14 פעולות פיתוח קרקע, ארבע קטעי דרך ו-14 תיקי בינוי כלליים. כמו כן, לדברי המדינה, מתוך כלל התיקים – רק 16 מתוכם מתייחסים לקרקע של אדמות פרטיות של פלסטינים.

בנוגע לטענת "יש דין", לפיה האזור מועד לחיכוכים בין המתנחלים לפלסטינים על רקע לאומני, מודה המדינה כי בשנים האחרונות ידע האזור כמה חיכוכים – אך מציינת כי אירועים אלו מתקיימים בכלל המאחזים הקיימים בגוש שילה ולא מדובר במשהו שהוא ייחודי רק לעדי עד. על-פי הנתונים שהתפרסמו בתגובת המדינה, עולה כי בשנתיים האחרונות אירעו 21 אירועים אלימים, שכללו בין היתר פגיעה ברכוש, בכלל המרחב ומשני הצדדים. המדינה גם טענה שמערכת הביטחון עושה רבות כדי למנוע חיכוכים שכאלו ולהעמיד את האשמים לדין. פיגוע ההצתה שאירע בכפר דומא, בו נהרגו שלושת בני משפחת דוואבשה, לא נלקח בחשבון בספירת האירועים – זאת למרות שעל פי החשד, גורמים ביטחוניים סבורים כי מתנחלים אחראיים לדבר.

כמו כן, על-פי נתוני המשטרה עולה כי בתשעת יישובי גוש שילה - שבות רחל, גאולת ציון, אחיה, קידה, יישוב הדעת, עדי עד, אש קודש, גל יוסף ושילה - נפתחו בשנת 2014 נחקרו 36 עבירות על רקע לאומני נגד פלסטינים באזור – כאשר 11 מתוכם הבשילו לכתבי אישום נגד 19 נאשמים. עוד עולה מנתוני המשטרה כי השנה נחקרו 16 מקרים – מהם הוגשו עד כה שני כתבי אישום נגד שבעה נאשמים. מתוך כלל התיקים, שלושה היו נגד תושבי עדי עד.

לא אחת הנחה הדרג המדיני להריסת מבנים שנבנו על אדמות פלסטיניות פרטיות, בעוד שבמבנים שנבנו על אדמות מדינה נבדקת הסדרה חוקית – על הנחייה זו מסתמכת המדינה בתשובתה ומסבירה שרוב אדמות עדי עד הן על אדמות מדינה ולכן אין עילה משפטית לפינוי המאחז. עוד טוענת המדינה כי מבדיקה מחודשת של "צוות כחול" – האחראי לבחינה מחודשת של הקרקעות – בחודשים האחרונים ייתכן ויתגלו שינויים בהיקף חלוקת האדמות הקיימת היום באזור המאחז.

עוד הוסיפה המדינה כי יש להפריד בין סוגי עבירות הבנייה, כאשר מבנים שנבנו על קרקע פרטית יהיו בראש סדרי העדיפויות, בעוד שאלו שנבנו על אדמות מדינה ייבחנו לאחר בחינה מחודשת של אדמות המדינה – כמקובל לפי הנחיית הדרג המדיני. עוד טוענת המדינה כי במהלך השנים נערכו ניסיונות נוספים להקמה של מבנים בלתי חוקיים בשטח הסמוך לעדי עד שבגוש שילה, כדוגמת המאחזים חרבת קול ציון, נוף ירדן וגל יוסף, אך לטענתם פעולות האכיפה של המנהל האזרחי מנעו זאת.

לאור כוונת המדינה להכשרת המאחז, בארגון "יש דין" מותחים ביקורת על הקו בו נוקטת המדינה ומצרים על כך שזוהי עמדת המדינה, חודשיים בלבד לאחר הפיגוע שאירע בכפר דומא הסמוך וערב נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם. בנוסף, בארגון לא מקבלים את נתוני המשטרה בנוגע למספר האירועים שנחקרו באזור ואף טוענים כי לאחר מעקב שערכו באופן עצמאי בשנים האחרונות, "מתוך 146 תיקים מגוש שילה שנחקרו במחוז ש"י, הוגשו שישה כתבי אישום בלבד".

לטענתם, "תיעדנו עבירות נוספות, בהן הקורבנות העדיפו שלא להגיש תלונה במשטרה – זאת בשל אזלת ידם של החוקרים לאיתור חשודים והעמדתם לדין". עוד הוסיפו בארגון כי "רק מדינה שבזה לשלטון החוק פועלת להכשרת מאחז – בעוד שהיא מודה שהוא מצוי בלבו של אזור אלים ועברייני".

עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של הארגון אמר לוואלה! NEWS: "רק מדינה שבוחרת להתעלם מהחוק ולסייע להפרתו, מתהדרת בכך שבמקום לאכוף את החוק - היא מעניקה פרס לעבריינים". לדבריו, "זו התנהלות בלתי חוקית ובלתי מוסרית, שמעידה על התהומות אליהן מידרדר שלטון החוק בישראל".

תושבי עדי עד שמחו על ההחלטה ומסרו: "היישוב הוקם על אדמות מדינה לפני קרוב לעשרים שנה. אנו מחזקים את שר הביטחון משה יעלון בהחלטתו הציונית והצודקת. אנו מקווים שבעקבות ההחלטה, היישוב – שמונה היום כחמישים משפחות – יוכל להתרחב". בנוסף, ראש מועצת בנימין אבי רואה בירך על ההחלטה והוסיף כי "אנחנו מקווים שכל היישובים שנבנו על אדמות מדינה יוכשרו בהקדם".

גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) הגיבה לתגובת המדינה ומסרה היום: "היום משרד המשפטים הראה לנו בדיוק מה תגובתו לרצח הנוראי שאירע בכפר דומא, זאת כאשר הפרקליטות הודיעה שהיא עתידה 'להכשיר את השרץ'". לדבריה, "כנופיות הטרור היהודי שצמחו בהתנחלויות הן תוצאה בלתי נמנעת של הכיבוש, והממשלה שאשמה בצמיחתם עכשיו גם בוחרת לחלק להם פרסים".

מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר בתגובה להחלטת המדינה כי היא "חשובה ודרמטית יותר מכל נאום של נתניהו באו"ם על רצונו בשלום. מי שמכשיר ומרחיב התנחלויות לא יכול להודיע שהוא רוצה להגיע להסדר עם הפלסטינים על בסיס חזון שתי המדינות".