פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התנגדות בימין לחוק ההסדרה: "קריצה לתחרות של ביבי ובנט על הקולות"

      חוק ההסדרה אושר בכנסת, אבל המחאה נגדו לא מגיעה רק משמאל. גם בקרב המתנחלים יש מי שחושב שהוא אינו ראוי, ונובע מעיוורון. "גם אם נמחק את הפלסטינים מהתודעה, הם עדיין יישארו כאן", אומרים תושבים בכפר עציון, "ארץ ישראל נקנית בייסורים, לא באיסורים"

      התנגדות בימין לחוק ההסדרה: "קריצה לתחרות של ביבי ובנט על הקולות"
      צילום באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: שמרית גולדשטיין

      (בווידאו: אישור חוק ההסדרה במליאת הכנסת)

      אישור חוק ההסדרה בכנסת התקבל בשמחה בימין: ראשי המועצות ביהודה ושומרון שיגרו תגובות שמחה על מה שנתפס אצלם כצעד הראשון לקראת החלת הריבונות הישראלית גם בגדה המערבית. אך לצד האווירה המעודדת, קיימת התנגדות לחוק גם בקרב חלק מן המתנחלים, הסבורים כי החוק אינו ראוי.

      שאול יודלמן, תושב גוש עציון, מסביר כי "הדיון העקרוני יוצא מהשאלה האם אנחנו נמצאים במצב של מלחמה, או במצב שיש התכנות להגיע להסדר כזה או אחר עם הפלסטינים. בזמן אינתיפאדה ופיגועים, מקובלת עליי הגישה שהקמת יישובים היא תגובת הנגד, אבל זה מעשה שמתאים לשעת מלחמה. צריך לפרסם את מעשינו ולבחון לאן הם מובילים. הסיכוי להגיע לשלום קטן, אבל אנחנו לא חיים פה לבד. גם אם נמחק את הפלסטינים מהתודעה שלנו, הם עדיין יישארו כאן.

      "חסרה לנו תחושת הקשר לאדמה שנמצאת אצל הפלסטינים. אני מסתובב בין הכפרים והחקלאים ואצלם אין דבר כזה למכור את האדמה או לעבור לכפר אחר. אנחנו לא תופסים את המשמעות של האדמה: יש לנו מבט מאוד שונה מה זה 'אדמה פרטית', מבחינתם אצלנו זה סוג של נדל"ן". לכן, אומר יודלמן, "אנחנו לא יכולים לקחת אדמה מבעליה בלי דיבור, בלי הסכמה. אנחנו לא מסתכלים מספיק על המציאות, וזו הבעיה של הציבור שלנו. אנחנו מכחישים את התודעה של הפלסטינים. קל לנו להתנהל ולפעול כך, אבל זה לא עובד וגורם לפספוס".

      עוד בוואלה! NEWS:

      החזון של טראמפ מעורר את השדים שהיהודים ניסו לשכוח
      18 פצועים, בהם שלושה קשה, בתאונה סמוך לבית גוברין
      המועמד המוביל בצרפת מכחיש: לא קיימתי רומן עם גבר

      תושבי עפרה ועמונה מפגינים לקראת העברת חוק ההסדרה, מול משרד רוה"מ. נובמבר 2016 (תצפית TPS , הלל מאיר)
      הפגנה מול קרית הממשלה (צילום: הלל מאיר)

      יודלמן מתריע מפני פגיעה בסיכויים להגעה להסדר: "זה מה שהוביל לחקיקה, והציבור שלנו ממשיך להתנהל באותו עיוורון כלפי הצד הפלסטיני וזה חבל. יש שם תפיסות וגם שינויים בתפיסות, ובגלל העיוורון הזה למה שקורה אצלם, מפספסים הזדמנויות למצוא שותפים למציאת פתרון וזה חבל".

      גם אליעז כהן, תושב כפר עציון, מתנגד לחוק ומרבה להתבטא בנושא: "מקובל אצלנו שארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל לא באיסורים. אני מתנגד לעקירת אנשים באשר הם מבתיהם, וסבור שמוסרית אין לתקן עוול אחד ביצירת עוול חדש. אם ניתן להתאמץ בכל דרך שהיא להגיע להסדר פיצויים עם הבעלים המקוריים, זה טוב ונכון יותר. 'הסדר' שכזה לא ניתן לכפות. הוא תלוי ברצון טוב, בהכרה ובאמון הדדיים".

      החוק גזעני, מוסיף כהן: "'חוק ההסדרה', מעבר לעובדה שהוא כופה על הבעלים המקוריים הסדר פיצויים, הוא חד-צדדי וחד-לאומי, שלא לומר גזעני. הוא 'טריקי' בכל מה שנוגע להנחת 'תום הלב' בחלק גדול מהמקרים, והגרוע מכל: הוא איננו נתון בקונטקסט שמאפשר את קבלתו, את מוסריותו ואת חוקיותו, ולכן סביר ביותר שלא יעמוד במבחן בג"ץ, ויישאר סוג של תעמולה וקריצה נוספת לתחרות על אלקטורט הימין שבין בנט לביבי. בצר לנו, כמו בארצות הברית ידידתנו, שאופייה ורוחה מאוימים בידי נשיאה הנוכחי, נישא עינינו לבית המשפט העליון שיסיר את החרפה הזו מספר החוקים של מדינת ישראל".

      עמונה: 4 ימים לאחר פינוי התושבים מהמאחז החל משהב"ט לפנות את המבנים מהמקום (מערכת וואלה! NEWS)
      "הריסה לשם הריסה היא עוול חמור". הריסות עמונה

      את החוק ניתן יהיה לקבל, לדברי כהן, רק במצב שבו ההסדרה תהיה לשני הצדדים. "החוק איננו 'הישג וצדק היסטורי' כדברי השרים בנט ורגב מימין, וגם לא 'אסון' ו'בכייה לדורות' כדברי הרצוג ומתנגדי החוק משמאל. הוא פשוט חוק רע, ברמה המוסרית, ברמה הפוליטית, ברמה הבינלאומית. זהו חוק רע, לא מוסרי ולא יהודי, ואפילו גזעני. לא היו לי ציפיות מהקואליציה ומהממשלה הביזארית הזו, שאינן עושות דבר לקידום החיים בארץ ולהבטחת עתידם, ושמביטות לא על טובת הדורות הבאים כי אם על הניסיון להרחיב את האלקטורט בבחירות הבאות". לדבריו, התקווה היחידה שבג"ץ יבטל את החוק.

      הרב יואל בן נון מביע אף הוא הסתייגות מהחוק, ומחיל אותה על שני הצדדים: "אני נגד מצבים שבהם הבעלים לא יוכל לממש את זכותו על הקרקע, אך גם להריסה של בתים כדי להרוס ולחנך את המתנחלים. בעיני הריסה לשם הריסה בלי מימוש הקרקע זה עוול חמור. אני מקבל את החלטות בג"ץ, גם אלו שאני מתנגד להן, כמו שאני מקבל החלטות ממשלה - גם כאלו שבעיני הן טעות גמורה.

      "על פניו זה עוול ברור להרוס בתים מבלי שהבעלים יוכלו לממש את זכויותיהם. חוק ההסדרה מאפשר להם פיצוי וקרקע חלופית, אז ברור שהוא יותר מוסרי ונכון במקרים כאלו. כך צריך לפעול במקרה שמדובר על הריסת בתים שנבנו על קרקע פרטית בתוך יישוב יהודי , כשברור שהבעלים מסיבות ביטחוניות לא יוכלו לממש ולחזור לאדמה שלהם. במקרים כמו עמונה, שלכאורה יש לבעלים אפשרות לממש את זכותם על הקרקע, חוק ההסדרה לא נכון". לדבריו, המדד המוסרי הוא האם הבעלים יוכלו לממש את זכותם על הקרקע. "אם הם לא יקבלו פיצוי, ההתנגדות לחוק לא מוסרית, ואילו במקומות בהם הבעלים יוכלו לחזור לאדמה שלהם החוק המדובר לא מוסרי ולא צודק".