לקראת בג"ץ חוק ההסדרה: כשהיועץ המשפטי התייצב נגד המדינה

מעטים המקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה התייצב נגד המדינה בבג"ץ - ועוד פחות המקרים שבהם אישר למדינה ייצוג פרטי. כיצד צעד כזה נומק בעבר, ומה הסיכוי שבית המשפט יקבל את הטענה הפעם?

10/02/2017
צילום באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: שמרית גולדשטיין

(בווידאו: חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, השבוע)

בכל חמישי

הטבות ואטרקציות ב-10 ₪ בלבד - רק באפליקציית וואלה!

בשיתוף Poalim Wonder

חוק ההסדרה שאושר השבוע בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת צפוי להביא לדיון יוצא דופן בבג"ץ. עתירה ראשונה כבר הוגשה נגד החוק שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כבר אמר שלא יגן עליו בבית המשפט. בממשלה מתכוונים להופיע לדיון עם עורך דין עצמאי ומולם, ככל הנראה, יתייצב מנדלבליט שיצטרף לצד העותרים ויטען נגד הממשלה. קרוב לוודאי שמנדלבליט לא התנדב למעמד המשונה מיוזמתו אלא הבין שבג"ץ צפוי לבקש בכל מקרה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כמו בעתירות רבות אחרות, כממונה המקצועי על שמירת אינטרס הציבור.

מדובר באירוע נדיר באמת, ושונה מכל המקרים שלפניו בהם הופיעו עורכי דין פרטיים לייצג את המדינה, או שהיועץ המשפטי צידד בעותרים. אין מדובר בהליך פורמלי, היועץ המשפטי צריך להסמיך עורך דין פרטי לייצג במקומו את הממשלה ולנמק את שיקוליו. בקשה רשמית אמנם טרם הוגשה, אולם מנדלבליט כבר התבטא בנושא ואמר כי יאפשר ייצוג פרטי. גם החלטה זו יכולה להגיע לכדי עתירה בבג"ץ שתטען שאינה סבירה נוכח הנסיבות והתקדימים בנושא.

עוד בנושא:
עתירה ראשונה נגד חוק ההסדרה: "מפר את זכויות הפלסטינים בגדה"
התנגדות בימין לחוק ההסדרה: "קריצה לתחרות של ביבי ובנט על הקולות"
האיחוד האירופי נגד חוק ההסדרה: "ישראל חצתה קו מסוכן"

יאפשר ייצוג של עו"ד פרטי. מנדלבליט(צילום: פול צלמים, עמית שאבי)

בעבר היו כמה אירועים בולטים בהם סירב היועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בבג"ץ. אחת העתירות המפורסמות מסוג זה היא זו שהוגשה בשנת 1993 נגד החלטתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין לא לפטר את שר הפנים, אריה דרעי, וסגנו רפאל פנחסי, שעמדו בפני הגשת כתב אישום. העתירה הוגשה ברקע ההכנות לחתימה על הסכמי אוסלו ורבין הזדקק לתמיכת ש"ס בהצבעה על ההסכמים.

שלושה חודשים לפני סוף כהונתו סירב היועמ"ש דאז, יוסף חריש, להגן על החלטתו של רבין ואף סירב לאשר לראש הממשלה לקבל ייצוג פרטי בבג"ץ. חריש אף שלח את פרקליטת המדינה, דורית בייניש, לטעון עבור שני הצדדים המנוגדים – ראש הממשלה והמדינה. בג"ץ קיבל את שתי העתירות וקבע כי על רבין לפטר את דרעי ואת פנחסי. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, אף הוסיף: "בכל מקרה שבו היועץ המשפטי אינו מסכים עם הממשלה או עם ראש הממשלה, דעתו של היועץ המשפטי היא הקובעת תמיד, והיא נעשית עמדתה הרשמית של הממשלה".

בפרשת פיטורי השרים לא היה מדובר בהליך חקיקה ובייניש אכן ייצגה את שני הצדדים בדיון. אולם, שני מקרים אחרים שעסקו בחקיקה כן הגיעו לבג"ץ, חרף סירוב היועמ"ש להגן על עמדת המדינה.

מליאת הכנסת מצביעה על חוק ההסדרה, השבוע(צילום: רויטרס)

בשנת 1999 הוגשה לבג"ץ עתירה נגד "חוק ערוץ 7" שנתפר למידותיה של תחנת הרדיו הפיראטית במסווה של הסדרת תנאים למתן זיכיונות לתחנות רדיו ארציות, באמצעות תיקון שהוגש לחוק הבזק. היועמ"ש דאז, אליקים רובינשטיין, הודיע לממשלה כי אינו יכול להגן על התיקון לחוק בשל פגיעתו בחוקי יסוד ומי שהגן עליו בפני שופטי בג"ץ היה חבר הכנסת דאז צבי הנדל, מהאיחוד הלאומי, שהגיש את התיקון. הנדל טען בפני בית המשפט כי החוק תקין וכי אם נפל פגם בהליך החקיקה הרי שאין מדובר בכזה המצדיק את התערבות בג"ץ. בפסק דין שניתן ב-2002 נקבע כי התיקון לחוק פוגע בחופש העיסוק ברמה העולה על הנדרש ולכן דינו להתבטל.

הפעם השנייה בה דן בג"ץ בעתירה נגד חוק שעליו סירב היועמ"ש להגן הייתה בשנת 2014 בעניין תיקון לפקודת מס ההכנסה שיצר רשימת יישובים בפריפריה ובקווי העימות הזכאים להטבות מס. במהלך העבודה על החוק הפכה הוספת יישובים לרשימה לצעד פוליטי. בפועל נוצר מצב של חוסר איזון בו יישוב יהודי זכה להטבה, אך יישוב ערבי הצמוד לו לא קיבל אותה. בעתירה בבג"ץ נגד התיקון טענה נציגת משרד היועץ המשפטי לממשלה כי אכן מתחייב במקרה זה תיקון חקיקה הקובע קריטריונים שוויוניים לעניין הטבות מס הניתנות ליישובים שונים, אולם היא לא קראה לבטל את החקיקה והעדיפה למצוא דרך ביניים.

אישור החוק בכנסת יוביל לדיון נדיר בבג"ץ. נתניהו(צילום: פול צלמים, אמיל סלמן, הארץ)

"בשני התיקים לא היה תהליך חקיקה מסוים של הליכה במפורש נגד דעת היועץ המשפטי אלא מצב של מחטף כזה", הסבירה עו"ד טליה שטיינר, המנהלת במכון הישראלי לדמוקרטיה את תכנית המחקר "מידתיות במדיניות ציבורית" וחוקרת את תפקיד היועצים המשפטיים בתהליכי מדיניות. לדבריה, "חוק ההסדרה הוא חריג - הצעת חוק שעברה עם חוות דעת מסודרות ומפורשות ועדיין בניגוד לדעת היועץ המשפטי לממשלה". עוד אמרה שטיינר כי עבור יועצים משפטיים לממשלה "מדובר בפצצה שהם יכולים להטיל ולא עושים בה שימוש תדיר. ברוב המקרים בית המשפט מתחשב באמירה כזו".

בכל העתירות שצוינו עד כה נשאר היועץ המשפטי לממשלה מייצגה הרשמי של עמדת המדינה, גם אם התנגד לעמדתה וצידד בעותרים. אולם, עתירה שהוגשה לבג"ץ בשנת 1986 ועסקה במחזה "אפרים חוזר לצבא", של המחזאי יצחק לאור, הייתה שונה. לאור עתר נגד החלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות - גוף ציבורי-ממשלתי - לאסור על הצגת המחזה בתיאטרון חיפה. היועץ המשפטי דאז, פרופ' צבי זמיר, סירב לייצג את המועצה בעתירה. אולם, בנימוקיו התווה ברמה מסוימת את המדיניות בנושא הסמכת עורך דין פרטי שייצג את עמדת המדינה.

"כיוון שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות אינה גוף ממשלתי רגיל, אלא גוף המורכב בעיקרו מנציגי ציבור, סברתי שלא יהיה זה ראוי למנוע בעד המועצה להציג את שיקוליה ולהסביר את החלטתה במקרה מיוחד זה בפני בית המשפט הגבוה לצדק", כתב זמיר, שהחליט להסמיך עורך דין פרטי לטעון במקרה מול בג"ץ. על אף הסבריו של זמיר, במקרה של חוק ההסדרה, המהווה חקיקה כה משמעותית ללא נסיבות מקלות, עולה השאלה אם יצליח מנדלבליט לנמק את החלטתו להעביר את הייצוג לידיים פרטיות והאם יוגשו עתירות נגד החלטה זו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully