יו"ר מטה המאבק של תושבי המאחז עמונה, אביחי בוארון, התייחס היום (שני) בכנס חירום להחלטת בג"ץ, שסירב לקבל את בקשת המדינה לדחיית פינוי המאחז עמונה. "לא תלינו בבג"ץ תקוות, ולכן גם אין לנו מה לבוא אליו בטענות", קרא.
הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "בידך להציל את עמונה מהחרבה. אתה תכריע את גורל עמונה. אנחנו לא מחפשים סימפטיה, ולא מחפשים הקשבה, אלא דורשים מעשים". לדבריו, אם מעמד המאחז לא יוסדר, "אנחנו נעמוד כחומה בצורה יחד עם עוד אלפים רבים, שיגיעו לכאן ביום הפינוי. נקים כבר בימים הקרובים עיר אוהלים לאלפי התומכים".
גם תמר ניזרי, תושבת עמונה, פנתה לנתניהו. "פעם אמרת שאתה רב החובל של המדינה שלנו ואנו מאמינים בך ואנו צריכים שתשאיר אותנו פה עם הילדים שלנו כדי להמשיך לגדל את הילדים שלנו", אמרה. "הבת שלי התחתנה וגרה פה עם בעלה ואנו רוצים לראות את הנכדים שלנו גדלים פה. ובידך הדבר, כי אנו לא רוצים לזוז לשום מקום אחר". היא הוסיפה: "אנחנו יודעים שאתה יכול לעמוד איתן גם בשבילנו ואנחנו צריכים אותך כדי להשאיר אותנו ביישוב שלנו".
עוד בוואלה! NEWS:
החגיגה מוקדמת: חוק ההסדרה עלול לגרום יותר נזק מתועלת להתנחלויות
הקרב שהסתיים בצעד היסטורי: הניצחון של בנט בחוק ההסדרה
יוזמי חוק ההסדרה מברכים על אישורו בוועדת השרים: "תיקון עוול"
רב עמונה, יאיר פרנק, אמר כי "אתמול בערב אושר חוק ההסדרה והיום דחה בג"ץ את בקשת הדחייה, דבר ששם אותנו במצב לא פשוט. אבל אנחנו חזקים ונחושים ונתמודד עם המצב המורכב הזה. שרי הבית היהודי הוכיחו שאפשר להחזיר את השכל הישר. אנו דורשים מהכנסת להמשיך בתהליך החקירה בזריזות כדי להציל את עמונה מהרס. בשום מקום בארץ לא היו חושבים לגרש תושבים אחרי 20 שנה. לממשלה יש זכות להפקיע אדמה, הסיבה שזה נשכח היא רק כי מדובר ביהודים".
פרנק הוסיף כי "הגיע הזמן להתייחס אלינו כתושבי קבע, אם לא יותר אז לפחות כמו לערבים. אין דבר יותר פוגע בשלטון החוק מפסק דין לא צודק ודווקא חוק ההסדרה יתקן את המצב. אני רוצה לפנות לא רק לסיעות הקואליציה אלא לכלל חברי הכנסת, אל רוב חברי הכנסת, גם אנחנו בני אדם, גם לנו יש זכויות, רגשות וילדים. אין שום היגיון בגירוש הזה. אני קורא להצביע בעד חוק ההסדרה. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טען הערב במסגרת יום עיון באוניברסיטה העברית כי "כשבית המשפט העליון פוסק שהמדינה נדרשת להרוס בנייה בלתי חוקית, על המדינה לפעול לקיום פסק הדין ככתבו וכלשונו". לדבריו, "קל לקבל פסק דין שמקבל את העמדה שלנו אבל צריך לקבל גם פסק דין שלא מקבל את העמדה שלנו". מנדלבליט ציין שורה של פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון התומכים בעמדתו לפיה הממשלה חייבת לכבד את עמדת היועמ"ש.
"מעמדו של בית המשפט העליון והתוקף של פסיקותיו מהווים אבן יסוד במשטר הדמוקרטי ובהגנה על זכויות אדם", הוסיף היועץ המשפטי. :העולם מכיר ומעריך את בית המשפט שלנו, שגם מגן מתהליכים משפטיים בזירה הבינלאומית".
מנדלבליט התייחס בדבריו גם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, שאישרה אתמול את חוק ההסדרה בניגוד לחוות דעתו, וטען: "אני שותף לתפיסה שמדינה הנאבקת בטרור נדרשת לפעול במסגרת החוק. הדבר נכון גם בנוגע לסוגיות משפטיות נוספות כמו הניסיון להסדיר בנייה בהתיישבות".
לדבריו, "אני משתדל לסייע לממשלה במימוש המדיניות שלה ולמצוא פתרונות משפטיים לבעיות סבוכות, ולעתים קרובות למנוע פינוי בתים שהוקמה במעורבות הרשויות, שנמצאת שנים רבות על הקרקע. לעולם הפתרונות הללו יהיו בתוך גדרי החוק. אין לקבל פתרונות, גם לא בדרך של חקיקה שאינם בגדרי הדין. אין גם לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון".
"אני לא מתכוון לפגוע במשילות אלא רוצה לעזור לה. ההיפך הגמור הוא הנכון. הדברים הללו מהווים חלק אינטגרלי מהרעיון של משילות", הבהיר מנדלבליט. "מהותה של המשילות הוא להשיג את התוצאות הרצויות לממשלה. חזקה על הממשלה כי חפצה היא להשיג תוצאות אלה רק במסגרת פעילות חוקית. לפיכך, דווקא כיבוד חוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה היא חלק מהמשילות. מי שסובר אחרת לא מבין מה זה משילות".
בשעות הצהריים דחה בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את בקשת המדינה לדחות את פינוי עמונה, וקבע כי הוא יתבצע כמתכונן עד 25 בדצמבר. "עלינו להישמר ממצב שבו בקשות להארכת מועד לביצוע של פסק דין בסוגיות מסוימות יהפכו למעין ריטואל", כתבו השופטים בפסק הדין. "כמו בעניין מגרון, גם במקרה הנוכחי הרצון להתחשב בתושבי עמונה אינו יכול לגבור על הצורך באכיפת החוק ובהגנה על הקניין הפרטי".
"אסור להתעלם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין", נמסר. "המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעמו אין להשלים במדינת חוק. על המשיבים מוטלת חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותם כדי למנוע אלימות, ולא למהר לאמץ פתרון חריג בדמות דחיית ביצועו של פסק-דין סופי".
זמן קצר לפני כן, התפתח עימות בישיבת סיעת הליכוד בנוגע לחוק ההסדרה, שנועד למנוע את פינוי המאחז. ח"כ בני בגין פנה לחברי סיעתו, והביע מחאה על כך ששרים וחברי כנסת תמכו בחוק, חרף עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בגין הודיע כי הוא מתכוון להצביע נגד החוק, וינסה אף לשכנע נוספים להתנגד לו.
בפתח ישיבת הסיעה התייחס נתניהו לפסיקת בג"ץ, ואמר כי "אנחנו מודעים למצוקת התושבים ופועלים בדרכים שונות לפתרון הבעיה". הוא הוסיף ויצא נגד יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג: "הוא השתמש במונח 'וירוס' בהקשר למתנחלים ולמתיישבים, שהם בשר מבשרנו. רק אתמול האשמת אותנו בפלגנות ובהסתה, זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו. אני קורא לך לחזור בך מהדברים האלה".
הרצוג התייחס היום בריאיון לאולפן וואלה! NEWS לחוק ההסדרה, ולהתבטאותו כי החוק הוא "וירוס חמור בתוך מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית". יו"ר המחנה הציוני הבהיר כי "הווירוס הוא חוק ההסדרה, לא המתנחלים ולא ההתנחלויות. חוק ההסדרה הוא כמו כל וירוס שתוקע מערכת הפעלה, תוקע את מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית, משום שזה חוק מנוגד לחוק".
מארגון יש דין, שמייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים, נמסר בתגובה לפסיקת בית המשפט: "שופטי בג"ץ הבהירו היטב שגם הפעם, כמו במקרים קודמים, המדינה מנסה למצוא תירוצים בדקה ה-90 כדי להתחמק מביצוע פסק דין של בג"ץ. טוב עשה בית המשפט כאשר דחה את הבקשה, שלא עמד מאחוריה דבר מלבד כניעה של הפרקליטות ללחצים פוליטיים.
"החלטת השופטים כי יש לקיים את פסק הדין ולהשיב את האדמות שעליהן נבנה המאחז עמונה לבעליהן הפלסטינים מדגישה את האבסורד שבהחלטת ועדת השרים אתמול, אשר אישרה חוק שנועד להכשיר גזל ועושק", נמסר. לטענת הארגון, "טוב תעשה המדינה אם תשנן את מה שנכתב בפסק הדין בנוגע למגרון ואשר מצוטט גם בהחלטה היום, 'החובה לקיים פסק דין אינה עניין של בחירה. מדובר במרכיב הכרחי של שלטון החוק'".
(עדכון ראשון: 18:48)