פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין שתי ערים: מהפכה בירוחם - ו"ניצנים של תקווה" בערד

      במשך שנים רבות נחשבה ירוחם למקום שתושביו הצעירים ברחו ממנו, וכך גם היזמים, אולם בעשור האחרון היא שינתה את פניה. 40 דקות נסיעה משם, בערד הסמוכה, משבר רודף משבר. "צריך את הדחיפה הממשלתית, לבד זה ייקח שנים"

      בין שתי ערים: מהפכה בירוחם - ו"ניצנים של תקווה" בערד
      צילום: בני בן סימון. עריכת וידאו: ניר חן. עריכת תוכן: סיגל סיריוס ולירן מוסלי. תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט הפקה: תום רוכלין

      (בווידאו: ראש מועצת ירוחם יצא ל"צעדת השיוויון" לירושלים, חודש יוני)

      במשך שנים רבות, נחשבה המועצה המקומית ירוחם למקום שתושביו הצעירים בורחים ממנו, שהמשקעים והיזמים דילגו עליו ושהממשלות התעלמו ממנו, אך בעשור האחרון מהפכת ירוחם בעיצומה: ההשקעות זורמות, הצעירים חוזרים ומערכת החינוך זוכה בפרסים על הצטיינות. כ-40 דקות נסיעה משם נמצאת ערד, העיר שבעבר נחשבה לפנינת הדרום, אך בשני העשורים האחרונים חווה משברים עצומים. העיר שפעם הייתה מקור גאווה לתושביה נותרה מאחור, ולמרות ניצני התקווה שנראים בשנה האחרונה, ייקח עוד שנים רבות לשקם את העיר.

      בארבע השנים האחרונות עברו לירוחם כאלף תושבים חדשים, ורק בקיץ האחרון נקלטו בה 50 משפחות חדשות. עם זאת, הנתון שמלמד יותר מכול על היקפה של מהפכת ירוחם הוא קצב הבנייה במגרשי "בנה ביתך" בעיר. משנת 1990 עד ל-2010, על פי נתוני המועצה המקומית, נבנו בירוחם כ-30 בתים חדשים, אולם משנת 2010 עד היום הוקמו בעיר לא פחות מ-2,000 בתים חדשים. כ-30% מהם הם של תושבי ירוחם ששיפרו דיור, כ-30% נוספים נבנו על ידי משקיעים ששמו את מבטחם בעיר, וכ-40% הנותרים הוקמו על ידי צעירים ששבו לירוחם או על ידי תושבים חדשים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      העובדים המפוטרים בירוחם נגד ההנהלה: "רוצים שנוותר על שכר מינימום"
      עשרות עובדי רשת סופרים בדרום בסכנת פיטורים: "איך נעבור את החגים?"
      ראשי מועצות צעדו למען שוויון: "גורל ילד לא ייקבע לפי עיר לידתו"

      בנייה בירוחם, אוקטובר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , לירון מולדובן)
      "לשמור שהצעירים לא יעזבו". בנייה בירוחם (צילום: לירון מולדובן)

      למרות הדירוג הסוציו-אקונומי של ירוחם, 4 מתוך 10 – נתון נמוך בכל קנה מידה – היא מתעוררת לחיים. "הבעיה הראשונה בירוחם הייתה יציבות מוניציפלית, העיר הייתה בקריסה כלכלית עם גירעונות ענק", הסביר ראש המועצה מיכאל ביטון, "הידקנו את החגורה, בנינו מערכת אמון עם הממשלה וצמצמנו את הפערים, אך עדיין נותרה דרך ארוכה".

      ביטון, שנכנס לתפקידו לפני כשבע שנים, החליף ועדה קרואה בראשותו של עמרם מצנע, שמונה על ידי משרד הפנים כדי לייצב את העיר לאחר הדחתו של ראש המועצה ברוך אלמקייס. לדברי ביטון, "היו לי מספר מטרות ברורות עם כניסתי לתפקיד. הראשונה שבהם הייתה למנוע את ההגירה השלילית מהעיר".

      "החלטנו במועצת העיר על תכנית לקידום מערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, ויחד עם זאת בנינו תכנית אסטרטגית, כדי שההון האנושי לא יצא מירוחם, וכדי לשמור שהצעירים לא יעזבו את ירוחם", הוסיף. כשביטון מדבר על חינוך ניכר ניצוץ בעיניו. "תרשום את הנתונים, זה הדברים החשובים ביותר. זאת הצלחה", הבהיר ראש המועצה. בין היתר, הוא ציין את ההישג חסר התקדים, לדבריו, של כ-80% זכאות לבגרות בממוצע בעשור האחרון בקרב התלמידים שלומדים בירוחם.

      "עדיין יש לאן להתקדם, אבל יש פה מסר ברור - אפשר להצליח בירוחם"

      עד לשנת 2020, ביטון רואה בחזונו את ירוחם מכפילה את מספר תושביה. "ירוחם היא העתיד של מדינת ישראל, אם תישמר בה יציבות פוליטית ומקצועית", קובע ביטון. בשנים האחרונות יצאו מכרזים לכ-700 מגרשים בשכונות החדשות בירוחם, ועל כל מגרש היו כשבע הצעות בממוצע. ביטון הצליח לשדרג את ירוחם בכל הבחינות, מהדיור ועד לחינוך", הסביר גורם פוליטי בירוחם, "הוא הפך אותנו לעיר מבוקשת. ירידת צה"ל דרומה גם עזרה, אבל צריך להבין שהוא הצליח לעשות זאת מכספים שהצליח לגייס בעצמו, ולא מהתקציב של העירייה".

      ביטון החליט להשקיע לא רק בשכונות החדשות בעיר, אלא פועל גם לצמצום הפערים ולמניעת ההזנחה של השכונות הוותיקות. את הכסף שמגיע לעירייה מהתושבים החדשים הוא משקיע בחלקו בשכונות הוותיקות. לדבריו, "אדם שגר בווילה לא רוצה שבנייני המגורים הסמוכים אליו יהיו מלוכלכים והרחובות לא נקיים".

      משרדי חברת "קמביום", ירוחם, אוקטובר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , לירון מולדובן)
      "החלטנו שאפשר לפתוח בירוחם חברת היי-טק ולהצליח". מרכז ליזמות טכנולוגית בירוחם (צילום: לירון מולדובן)

      בשנים האחרונות החליטה מועצת ירוחם לשים דגש על יזמות, וכמה חברות היי-טק נרתמו לקידום הבשורה הטכנולוגית. דוד זלצר, בן ירוחם ויזם היי-טק, החליט למקם את מטה החברה שלו, "קמביום", בעיר. "היו פה צעירים שהיו נוסעים לשדרות ולבאר שבע כדי לעבוד בהיי-טק, ואנחנו החלטנו שאפשר לפתוח בירוחם חברת היי-טק ולהצליח", הסביר, "ההון האנושי פה מעולה, החינוך מצוין ונמצא תמיד בעלייה מתמדת, שירותי הרפואה השתפרו".

      "עדיין יש לאן להתקדם, אבל יש פה מסר ברור - אפשר להצליח בירוחם", סיכם זלצר. דודו זרח, יזם היי-טק נוסף, מתכוון לפתוח אף הוא חברה חדשה בירוחם. "אני רואה בחזון שלי 300 עובדים בהיי-טק בירוחם, וזה עוד יקרה", הבהיר, "יש הרבה עובדים במרכז, שירוחם תהיה בשבילם חוויה אחרת".

      ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון, אוקטובר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , לירון מולדובן)
      יניח את המפתחות בסוף הקדנציה. ביטון (צילום: לירון מולדובן)

      לאחר מערכת הבחירות המקומיות הקרובה, בשנת 2018, ביטון יניח את המפתחות, אחרי כמעט תשע שנים בתפקיד. הוא הבטיח שתי קדנציות בראשות המועצה, ולדבריו כך יעשה. למרות הפופולריות שלו בקרב התושבים, הוא מעדיף להעביר את הלפיד לצעירי המקום. עם זאת, דרכו הפוליטית ככל הנראה לא תסתיים בירוחם.

      בערד, אסון רדף אסון

      במזרח הנגב, ראש עיריית ערד ניסן בן חמו, שסוגר כעת שנה בתפקיד, קיבל לידיו עיר עם תדמית קשה, כשאמון הציבור בשפל חסר תקדים. המשקיעים הדירו את רגליהם מהעיר, מפעלים נסגרו ופיטרו עובדים רבים, אולם גרוע מכל המשברים שפקדו העיר, ההון האנושי התרחק מהעיר, שבשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 נחשבה למבוקשת ביותר בנגב.

      התושבים הוותיקים בעיר מתגעגעים לתקופה שבה עמד בראשות העירייה שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, והביא לשגשוג בכל תחומי החיים. תיירים הציפו את העיר, בתי המלון היו בתפוסה מלאה, הפסטיבל המיתולוגי משך צעירים אל העיר והדירוג הסוציו-אקונומי של העיר היה 8 מתוך 10. ערד פרחה, אבל משהו בעיר נשבר, והיא עברה טלטלה פוליטית וכלכלית, שקשה היה לקום ממנה.

      ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד (צילום מסך , פייסבוק)
      "הנהגה מקומית חסרת מעוף וחזון". בן חמו (צילום מסך מתוך פייסבוק)

      ב-25 השנים האחרונות חוותה ערד כמה משברים גדולים, שהראשון בהם היה האסון בפסטיבל ערד, שגרם לנזק תדמיתי קשה מאוד. לאחר מכן, הודח ראש העיר מוטי בריל על ידי שר הפנים דאז מאיר שטרית. משבר נוסף פקד את העיר בדמות הגעתם של מאות או אף אלפי מבקשי מקלט ומהגרים לערד, שלא הצליחה להתמודד עם הגעתם. אם לא די בכך, נפתח מאבק על זהות העיר בין חסידי גור, שהחליטו להקים בה קהילה, לבין התושבים הוותיקים. מפעל "מגבות ערד" נסגר ועשרות מהתושבים איבדו את מקום עבודתם ומפעלים נוספים שהיוו עוגן תעסוקתי נקלעו לקשיים ונאלצו אף הם לפטר עובדים.

      "מבחינתי, היו שני דברים שגרמו לנסיגה של העיר בעשורים האחרונים", הסביר ראש העירייה, "הנהגה מקומית חסרת מעוף וחזון, עם שילוב קטלני של החלטת השלטון המרכזי להסיט תקציבים מאזור הפריפריה והנגב המזרחי למקומות אחרים". לדברי בן חמו, "בשנות ה-80 היו בערד כ-8,000 תושבים והעיר הייתה חזקה כלכלית ומבוקשת, אבל מאז נכנסו לקומה תרדמת ורק עכשיו התעוררנו. אנחנו מוצאים עצמנו הרחק מאחור, ומתחילים להציב מטרות ויעדים".

      סיור מתעניינים בשכונת נופים החדשה בערד. 4 באוגוסט 2016 (צילום מסך , עמוד הפייסבוק של ראש עיריית ערד ניסן בן חמו)
      הוגשו הצעות רק ל-13 מגרשים. סיור מתעניינים בשכונת נופים (צילום: עמוד הפייסבוק של ראש עיריית ערד)

      העובדה כי רק כ-5% מהמגרשים שהוצעו לאחרונה למכירה למשקיעים זכו להצעות רכישה ממחישה את המשבר המתמשך שחווה ערד. לאחר שהושקעו כחצי מיליון שקלים בקמפיין לשיווק שכונת "נופים" החדשה ולרכישת מגרשי "בנה ביתך" עם אישורים לצימרים, הוגשו הצעות רק ל-13 מתוך 240 המגרשים.

      כיום יש בעיר כ-28 אלף תושבים, 20% מהם מחסידות גור ו-20% נוספים עולים ממדינות חבר העמים לשעבר שהגיעו לעיר בשנות ה-90. לאחר תקופה ארוכה של הגירה שלילית חמורה, רק השנה הצליחה הנהלת העיר לייצב את המצב. 63 משפחות עזבו את העיר בשנה האחרונה, אולם 63 משפחות חדשות נקלטו במקומן.

      "החלטנו בשנה האחרונה להחזיר את ערד למסלול הצמיחה", הבהיר ראש העירייה. "ערד היא עיר ייחודית. יש לנו פה אתרים תיירותיים, כמו מצדה ותל ערד, שאיתם אפשר להחזיר את התיירות לעיר. אנחנו פותחים בקרוב פארק מוטורי ומסלולי אופניים ומחזקים את התיירות". לדבריו, "הגיע הזמן, ערד. אנחנו עכשיו בשלב שצריך את הדחיפה הממשלתית בעלייה. אפשר לעשות זאת לבד, זה ייקח המון שנים, אבל אם הממשלה תצטרף זה יקצר את התהליך".

      (עדכון ראשון: 17:15)