שעות לאחר חתימת הסכם הסיוע הביטחוני לעשור הקרוב בין ישראל לממשל האמריקני, הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם כבר הציב מבחן ראשון. במסגרת ההסכם, שקובע כי וושינגטון תעביר לישראל סיוע ביטחוני חסר תקדים, ישראל התחייבה שלא לבקש יותר תוספות מימון מהקונגרס, ואף להחזיר כל סכום שהקונגרס יבחר להעביר לה באופן עצמאי. עם זאת, גרהאם הודיע כי אינו מקבל את ההגבלות הללו, ובשבוע הבא הוא מתכוון להציג חקיקה למימון תוספת של כמיליארד דולרים וחצי.
תוספת המימון שצפוי גרהאם להציג תשולב בחקיקה נרחבת יותר הנידונה בימים אלה בסנאט, להטלת סנקציות חדשות על איראן, בעקבות ניסויים אחרונים שביצעה בטילים בליסטיים. "אני רוצה שהאייתוללה ידע שהקונגרס לא שכח אותו", הבהיר גרהאם בריאיון לעיתון האמריקני "וושינגטון פוסט". לדבריו, "ככל שהוא יהיה יותר פרובוקטיבי - כך ניתן לישראל יותר כסף".
עוד בוואלה! NEWS:
ברק תוקף את נתניהו: "התערבותו בארצות הברית פגעה בהסכם הסיוע"
הישורת האחרונה: כך הושג הסיוע הביטחוני הגדול בהיסטוריה של ארה"ב
נתניהו ואובמה בהרמוניה נדירה - אך אקורד הסיום עלול להיות צורם
גרהאם, יו"ר ועדת המשנה לענייני תקציב החוץ בסנאט, נחשב לאחד מתומכיו הגדולים של הממשל הישראלי בוושינגטון. הוא עיכב בשבועות האחרונים את ההודעה על השלמת המשא ומתן על הסכם הסיוע, למרות שהפרטים בין ישראל לארצות הברית נסגרו כבר בתחילת החודש שעבר. כפי שפורסם השבוע, לראשונה בוואלה! NEWS, גרהאם סירב לקבל את הסעיף בהסכם הסיוע הקובע כי ישראל לא תוכל לבקש יותר תוספות מימון מהקונגרס, בטענה כפולה. ראשית, טען גרהאם, הקונגרס אינו צד בהסכם, והממשל אינו יכול לחייב אותו במגבלות מימון כלשהם. שנית, הסנאטור התעקש כי אפשר להגדיל את הסיוע לשנה הקרובה, ואף גרס כי לארצות הברית יש מחויבות כזו, על רקע הסיכון המוגבר שיצר לדבריו הסכם הגרעין עם איראן.
על רקע היחסים הרגישים בציר ירושלים-הבית הלבן-הקונגרס בעקבות חילוקי הדעות לגבי הסכם הגרעין, בממשל חשדו במשך חודשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, עומדים מאחורי המהלכים של גרהאם, שליווה את המשא ומתן על הסכם הסיוע בשורה של יוזמות בקונגרס. אחת מהיוזמות האלה, למשל, היא מכתב של 83 סנאטורים משתי המפלגות הגדולות שנשלח בחודש מרץ האחרון וקרא להגדלת הסיוע הביטחוני לישראל.
בסוף חודש יוני האחרון, אישרה ועדת המשנה בראשותו את תקציב סיוע החוץ לשנת התקציב 2017, עוד לפני כניסת הסכם הסיוע החדש לתוקף, בשנת 2018. חוק התקציב כולל סיוע לישראל בסכום של 3.4 מיליארד דולרים לשנה הקרובה 300 מיליון יותר ממה שהבית הלבן מעוניין להציע. הממשל סירב להודיע על השלמת הסכם הסיוע עד שהסנאטור הרפובליקני ניאות להוריד את החקיקה מסדר היום.
בישראל ניסו להסביר לגרהאם כי היא מכבדת את ההסכם עם הממשל ואינה מעוניינת בתוספות סיוע מהקונגרס. ביולי האחרון, הסנאטור ביקר בירושלים ונפגש עם ראש הממשלה, והבהיר לו כי הוא מתכוון בכל זאת להמשיך ולקדם חקיקה שתעביר תקציבים נוספים לישראל. כמה ימים לאחר מכן, פרסמה לשכת נתניהו הודעה על יציאתו לוושינגטון של ממלא מקום ראש המל"ל, יעקב נגל, במטרה להשלים את הסכם הסיוע. ההודעה כללה הבהרה רשמית כי פעולותיו של גרהאם אינן נעשות על דעתו של נתניהו. "אין לישראל אינטרס בשינויים בגובה הסיוע השנתי לשנה הקרובה, כפי שנקבע במזכר ההבנות הקיים, ללא הסכמתם של הממשל האמריקני וממשלת ישראל כאחד", נמסר בהודעה.
בבית הלבן חיכו שגרהאם יוריד את החקיקה שלו מסדר היום, אך הוא המשיך להתעקש, ובינתיים חלף יותר מחודש מאז שוושינגטון וירושלים סיכמו סופית את פרטי ההסכם. בניסיון לפתור את הסוגיה, נתניהו שוחח בטלפון עם גרהאם וניסה לשכנע אותו לוותר על החקיקה. "אני מעריך את הרצון שלך לסייע למדינת ישראל בהגדרת הסיוע, אבל הצורך שלי לסכם עם הממשל את הסיוע לעשור הקרוב, שיקנה יציבות למערכת, גדול יותר מלקבל 300 מיליון דולרים נוספים בשנתיים הקרובות", אמר נתניהו לגרהאם. זה השיב, כפי שטען השבוע בריאיון ל"וושינגטון פוסט" כי "תגיד לממשל שהוא יכול ללכת להזדיין".
בימים האחרונים גרהאם החריף את המתקפה שלו נגד ממשל אובמה, והבהיר בשורה של ראיונות כי הוא אינו מקבל את הסכם הסיוע ומתעקש על זכותו של הקונגרס לבצע התאמות בתקציבים ולחוקק יוזמות מימון נוספות. במקביל, נמצא הסולם הישראלי שאפשר לסיים את העיכוב מצד גרהאם ולהודיע על חתימה. היועץ לביטחון לאומי נגל, שניהל את המגעים מול הבית הלבן, הציע לצרף להסכם מכתב עם התחייבות ישראלית ברורה שלא לבקש מימון נוסף, למעט בנסיבות מיוחדות כמו מלחמה ועימות מזוין, שיוסכמו על ידי שני הצדדים. הנספח כולל הצהרה מפורשת שבמידה והקונגרס יעניק תוספות כלשהן לפני כניסת מזכר ההבנות לתוקף, הכספים יוחזרו למחלקת המדינה האמריקנית.
גרהאם התבשר על ההסדר השבוע מפי ראש הסגל בבית הלבן, דניס מקדונו, אך הוא עדיין מסרב לנוח, ושעות לאחר החתימה על הסכם הסיוע הודיע על מסלול החקיקה החדש, אותו הוא מתכוון להציג בשבוע הבא כחלק מהאשרור השנתי בקונגרס של החוק המאגד את כלל הסנקציות נגד איראן. כך שלמרות ההתחייבות הישראלית לא לבקש כספים מהקונגרס, נראה שהממשל ימשיך להתמודד עם הסוגיה הפוליטית של התמיכה בהגדלת הסיוע בקונגרס בחודשים הקרובים, במיוחד על רקע הבחירות המתקרבות.
"לחברי הקונגרס יש אינטרס להביא עבודה לאזורי הבחירה שלהם וזה חלק מהדחיפה שלהם לקדם תמיכה בישראל. יש כאן גם אינטרס פוליטי פנימי", הסביר בכיר ישראלי בשיחה עם וואלה! NEWS. לטענת גורמים מדיניים, "גרהאם אינו הרפובליקני היחיד שחושב שהסכם הסיוע לא מספיק טוב".
יו"ר בית הנבחרים, חבר מפלגתו של גרהאם, הסנאטור פול ראיין, הביע גם הוא אתמול תמיכה בזכותו של הקונגרס להעניק סיוע לישראל, ואחרי הסכם הסיוע אמר כי "נמשיך לבצע התאמות בתקציבים שאנחנו חושבים שהכרחיים לצרכים הביטחוניים המשותפים שלנו במזרח התיכון". ההצלחה של היוזמה של גרהאם תלויה בעיקר בבכירי המפלגה הדמוקרטית, שטוענים כי טרם קיבלו פניה בנושא. אלה יצטרכו לבחור אם להצטרף ליוזמה ולהמשיך להפגין תמיכה בישראל, או לקבל את המגבלה שהטיל הנשיא ולכבד את הסכם הסיוע.