הישורת האחרונה: כך הושג הסיוע הביטחוני הגדול בהיסטוריה של ארה"ב

אף שהיקף ההסכם נמוך משקיוו לו, במערכת הביטחון נערכים לשורת רכישות במסגרת התכנית הרב-שנתית של צה"ל. מאולמרט, דרך ברק ועד יעלון וליברמן בצלו של נתניהו - הדרך הארוכה לרכישות הביטחוניות הגדולות

עריכה: ניר חן

(הקשיים בדרך להסכם הסיוע הביטחוני, דיווח באולפן וואלה! NEWS)

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

במערכת הביטחון נערכים לאישור הסכם הסיוע הביטחוני עם ארצות הברית, הצפוי להיחתם הערב (רביעי) באופן רשמי, לאחר שאמש הוכרז כי הושגו הסכמות בתום עשרה חודשי משא ומתן בין וושינגטון לירושלים. לא כל פרטי ההסכם ידועים, אך כבר בשלב הזה ברור כי במערכת הביטחון מחכים לרגע שבו יהיה ניתן לקדם תכניות רכש חדשות. זאת, במסגרת התכנית הרב שנתית של צה"ל המכונה "גדעון" שאושרה על ידי הממשלה בחודש אפריל האחרון.

הסכם הסיוע, שמוגדר כגדול ביותר שניתן אי פעם לישראל ולמעשה למדינה כלשהי, עשוי לכלול רכש של כלי טיס ומערכות לחימה שונות, בהן טייסת אף-35 חדשה, מטוסי קרב מדגמים נוספים, מטוסי וי-22, חלופות למסוק היסעור, מטוס תדלוק מתקדם ביותר מסוג K-46 שלא נמכר עד היום לאף מדינה זרה, פצצות חכמות חודרות בונקרים, מכ"מים, ועוד.

עוד בוואלה! NEWS:
הנשיא לשעבר שמעון פרס אושפז במצב קשה בעקבות אירוע מוחי
קשיים בתקשורת עם לוויין התצפית אופק 11 ששוגר הערב לחלל
צבא אסד מאותת לישראל: ינסה להפיל כלי טיס של חיל האוויר

ההסכם הגדול ביותר שנחתם עד כה עם מדינה כלשהי. ליברמן בתא הטייס של מטוס F-35, בחודש יוני (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

היקף הרכש שתבצע ישראל תלוי בהכרח בתמחור האמריקני למערכות הנשק השונות ובמועד ההתחמשות שאותו יאשר הבית הלבן, לכאורה רק משנת 2018. במקרים חריגים בעבר אישרה ארצות הברית תמחור נמוך עבור ישראל לרכש כלי טיס כמו וי-22 כולל מסירה מוקדמת מהצפוי. זאת, על חשבון עסקאות שביצע הצבא האמריקני כדי להקדים את המסירה לצה"ל. בשלב זה לא ברור מה סוכם בין הצדדים בתחום רכש כלי טיס ומערכות הנשק.

גלגולו של הסכם

הדרך לחתימה על ההסכם לא הייתה פשוטה. בשנת 2007 חתם ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, על הסכם הסיוע הביטחוני עם ארצות הברית לטווח של עשר שנים כדי לשמור על עליונותה ואיכותה הצבאית של מדינת ישראל במזרח התיכון. היקף תקציב הסיוע האמריקני נאמד אז ב-30 מיליארד דולר באמצעותם רכשה ישראל אמצעי לחימה, כלי טיס וציוד צבאי מארצות הברית, למעט כמיליארד דולר שניתן היה להמיר מתוכו מדי שנה לשקלים ולרכוש באמצעותם מוצרים תוצרת כחול לבן.

בשנת 2013 החל שר הביטחון דאז אהוד ברק לקדם משא ומתן עם האמריקאים כדי להקדים את החתימה על ההסכם שתוקפו היה אמור לפוג בשנת 2018. למרות המאמץ הגדול ואישור עקרוני שנתן הנשיא אובמה למכירת מערכות נשק מתקדמות - טילים מסוג חדש, רכישת מטוסי וי-22 ומטוסי תדלוק, מכ"מים ועוד - לא הבשילה ההחלטה לכדי עסקאות או הרחבת תקציב הסיוע הביטחוני אותו ישראל ביקשה להגדיל.

החל בקידום המשא ומתן מול ממשל אובמה. אהוד ברק וג'ו ביידן, בשנת 2012 (צילום: אי-פי)

יו"ר המטות המשולבים של צבא ארצות הברית, מרטין דמפסי, חשף במהלך ביקור בירושלים באותה שנה חלק קטן מהדיאלוג שהתבצע באותם ימים מאחורי הקלעים עם ישראל. בשיחה עם כתבים זרים אמר אז דמפסי כי לאור השינויים במזרח התיכון ישראל מבקשת לא רק את הגדלת הסיוע אלא גם אמצעי לחימה שבעבר הבית הלבן לא היה מוכן לאשר את מכירתם.

התקוות בישראל היו גדולות והדרג המדיני חשב שיהיה ניתן לשכנע את האמריקאים להכפיל את היקף הסיוע הביטחוני. זאת, על רקע מרוץ החימוש של המדינות הערביות במזרח התיכון (חלק מהותי ממנו בסיוע של ארצות הברית עצמה, א"ב), נפילת המשטרים באזור, מלחמת האזרחים בסוריה וחתימת הסכם הגרעין בין המערב לאיראן. ואולם, פעולות ההתנגדות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסכם הגרעין, בהן פעולות שביצע על אדמת ארצות הברית כמו נאומו בקונגרס בחודש מרץ 2015, העמיקו את המתיחות והחשדנות בין ירושלים לוושינגטון.

הדיאלוג בין יעלון לקרטר ריכך את העמדה האמריקנית

שר הביטחון הקודם, משה יעלון, הבין כי נדרש מהלך "ריכוך" והחל להדק את מערכת היחסים מול מקבילו האמריקני, מזכיר ההגנה אשטון קרטר, שעד לחודש אוקטובר 2015 קיים עמו מפגשים מקצועיים בהם קצר הישגים עבור מערכת הביטחון. פקידים בכירים טוענים כי הדיאלוג האישי סייע רבות בהחלטה לאשר לישראל לרכוש חימושים מתקדמים, מערכות נשק מסווגות וכן בהשגת סיוע ושיתוף פעולה בתחום הקיברנטי.

הידקו את היחסים. יעלון בפגישה עם קרטר, אוקטובר 2015 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

לקראת תום הקדנציה של יעלון פורסמו מספר ידיעות בכלי התקשורת האמריקנים לפיהם ממשלת ישראל דחתה את החתימה על ההסכם כדי להעביר את המשא ומתן מכהונת אובמה לזו של הנשיא הבא על מנת להגדיל את היקף הסיוע. פקידים בישראל טענו כי לא יהיה נכון לנהל משא ומתן בתקופת בחירות אך לבסוף יעלון העביר מסר ברור לקרטר כי ישראל מעוניינת לחתום עם הממשל הנוכחי ללא תרגילים.

האמריקאים התקדמו והעבירו למטה לביטחון לאומי (מל"ל) בראשות ממלא המקום יעקב נגל שורות של החלטות בנוגע להסכם המתהווה לפני חתימת הצדדים. בהמשך מתחו במערכת הביטחון ביקורת על כך שמעורבות משרד הביטחון הצטמצמה משמעותית וניתן משקל רב במוהלך המשא ומתן למל"ל.

ישראל תוכל לרכוש תוצרת מקומית במשך שש שנים

ההחלטה הראשונה והמהותית בהסכם שגובש הייתה כי גובה העסקה יהיה 3.8 מיליארד דולר בשנה, סכום נמוך מזה שלו ציפו בישראל, תוך הנחיה והתחייבות ברורה כי התקציב יהיה קשיח. עוד הוחלט כי ישראל תתחייב לא לבקש או לבצע שתדלנות בגבעת הקפיטול מדי שנה לקבלת סכומים נוספים עבור פרויקטים עתירי משאבים כמו כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 3, פתרונות בתחום המנהרות ועוד. פקידים בכירים בישראל העירו בחיוך כי השתדלנות הזו היא אינטרס אמריקאי מאחר ותמיד חברות אמריקאיות שמנהלות פרויקטים משותפים עם חברות מישראל נהנות מהתקציב הנוסף.

בנוסף הוחלט כי ישראל לא תוכל להמיר חלק מהסיוע הביטחוני לשקלים. ראשי התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל מחו על ההחלטה וטענו כי המהלך יוביל לפיטורי עובדים ולפגיעה קשה בפרויקטים. האמריקאים טענו מנגד כי הכסף שעובר לחברות בישראל מסייע להן בתחרות על מכרזים ברחבי העולם נגד חברות אמריקאיות אך לבסוף הסכימו להתפשר ולאפשר המרה לשקלים לתקופת מעבר של כשש שנים במהלכה יידרשו החברות להתארגן על תקציבים חלופיים ובכך פתרו את מרבית המוקשים בהסכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully