נציגי ישראל וארצות הברית חתמו הערב (רביעי) בטקס מיוחד בוושינגטון על הסכם הסיוע הביטחוני שהושג בין שתי המדינות, שבמסגרתו תעביר וושינגטון 38 מיליארד דולרים לירושלים במשך עשור. היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית, סוזן רייס, אמרה במעמד החתימה כי "ההסכם טוב לא רק לישראל אלא גם לארצות הברית. הביטחון שלנו קשור זו לזו. ככל שישראל בטוחה, כך ארצות הברית בטוחה". לדבריה, "ארצות הברית תמיד תהיה שם עבור ישראל והעם בישראל. היום, מחר ולדורות שיבואו".
רייס ניצלה את הבמה וביקשה לאחל רפואה שלמה לנשיא לשעבר שמעון פרס. "בשמי ובשם הנשיא ברק אובמה, כולנו מתפללים למען בריאותו של מנהיג יוצא מן הכלל, הנשיא לשעבר שמעון פרס", אמרה. היא כינתה את פרס "המשאב היקר ביותר של ישראל, לוחם, שוחר שלום". לדבריה, פרס הוא אחד מהמנהיגים הכי טובים של ישראל. "היינו חברים ותמיד סמכתי עליו והתקשרתי אליו כשעברתי זמנים קשים. אנחנו מחזקים את משפחתו בזמן קשה זה", מסרה.
מוקדם יותר התייחס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להסכם הסיוע. "ההסכם הזה יבטיח היקף סיוע ביטחוני חסר-תקדים לישראל בעשור הקרוב. זוהי חבילת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר שארצות הברית נתנה אי-פעם למדינה כלשהי". הנשיא ברק אובמה אמר היום בהתייחס להסכם כי "הסיוע האמריקני יתרום משמעותית לביטחון ישראל באזור שנותר עדיין מסוכן". אובמה הוסיף כי הוא ימשיך לחתור לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך של פתרון שתי המדינות, למרות "תופעות מדאיגות בשטח שחותרות תחת מטרה זו".
עוד כתבות בנושא:
ארצות הברית וישראל הודיעו רשמית על הסכם הסיוע לעשור הקרוב
באופוזיציה תוקפים את הסכם הסיוע: "נתניהו פגע בביטחון במיליארדים"
הישורת האחרונה: כך הושג הסיוע הביטחוני הגדול בהיסטוריה של ארה"ב
ראש הממשלה נתניהו ציין עוד כי הסיוע הביטחוני "יסייע לנו להמשיך לבנות את כוחנו הצבאי, ולהמשיך לשפר את ההגנה שלנו נגד טילים, וזהו כמובן הישג חשוב מאוד למדינת ישראל, וכל אזרחי ישראל יכולים בצדק להתברך בו". לדבריו, "ההסכם הזה ממחיש אמת פשוטה - היחסים בין ישראל לארצות הברית איתנים ועוצמתיים. אין זה אומר שאין בינינו מחלוקות מעת לעת, אבל אלו מחלוקות בתוך המשפחה. הן אינן משפיעות כהוא זה על הידידות הגדולה בין ישראל לארצות הברית, ידידות שמתבטאת בהסכם הזה שיסייע רבות להמשך ביצור כוחה של ישראל בעשור הקרוב".
נתניהו הודה לנשיא האמריקני אובמה ולממשלו, כמו גם "לחברינו הרבים רבים בקונגרס האמריקני, ולעם האמריקני, על תמיכתם הגדולה, תמיכה שחוצה מפלגות וחובקת את אורכה ורוחבה של ארצות הברית". "רבים בארצות הברית מבינים שהשקעה בביטחון ישראל מחזקת את היציבות במזרח התיכון הבלתי-יציב, ומשרתת לא רק את האינטרס הביטחוני שלנו, אלא גם את האינטרס הביטחוני של ארצות הברית", אמר נתניהו.
ראש הממשלה הודה גם לצוות המשא ומתן הישראלי, שבראשו עמד ממלא מקום ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי), יעקב נגל, וראש אגף התכנון במטכ"ל, אלוף עמיקם נורקין. "הם עשו שניהם עבודה מצוינת, פעלו באחריות, בדיסקרטיות, במקצועיות, עד שהגיעו לתוצאה המיטבית", ציין.
נגל אמר היום כי הסכם הסיוע הביטחוני שנחתם במחלקת המדינה בוושינגטון עונה על הציפיות שעמן יצאה ישראל לדיונים בנושא לפני שלוש שנים. בשיחה עם כתבים בוושינגטון, אמר נגל כי מדובר בהסכם "היסטורי, חסר תקדים, אסטרטגי. יהיו כאלה שיגידו שצריך יותר. תמיד אפשר לבקש יותר, אבל מה שאנחנו מגיעים אליו בסוף, אנחנו באזור הריאלי של הציפיות שעמו התחלנו את המשא ומתן".
בראשית השבוע נחשף בוואלה! NEWS כי החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני התעכבה משום שבמסגרת הדיונים על ההסכם, דרשו בבית הלבן מירושלים להתחייב שלא לבקש עוד תוספות מימון מהקונגרס. עם זאת, הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שנחשב לאחד מידידיה הקרובים של ישראל בקונגרס, סירב לקבל הסכמות אלו. לדברי גורמים מדיניים, גרהאם טען כי ההסכם נחתם בין הממשל האמריקני וממשלת ישראל, והקונגרס אינו צד בו ולכן מסרב להוריד מהשולחן יוזמות חקיקה למימון סיוע נוסף לישראל. בהתייחס לכך, אמר נגל כי הצדדים סיכמו שישראל תצרף להסכם מכתב, שבו היא מתחייבת שלא לקבל תוספות מהקונגרס בשנים 2017 ו-2018, ואם תוספות שכאלו יינתנו הן יוחזרו למחלקת המדינה.
שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, הוסיף בנוגע לכך כי "אומרים שזה מגביל אותנו ללכת לקונגרס". דרמר הסביר כי "אנחנו לא הולכים כל שנה לבקש תוספת, ולא עשינו את זה בכל התקופה של מזכר ההבנות הקודם. היו מקרים של פעם או פעמיים שהגענו להסכמה עם הממשל - ויחד הלכנו לקונגרס. עד עכשיו לא היה לנו הסכם על עניין הטילים, אז הייתה הצעה בעניין של הבית הלבן. במקרים מיוחדים כמו מלחמה, זה סיפור אחר". לדבריו, הקונגרס הוא גוף עצמאי ואף הסכם סיוע לא מחייב אותו. "הניסיון משנים קודמות מראה כי הם כיבדו את ההסכמים שחתמנו עם ממשלים קודמים, וסביר להניח שכך יהיה גם בעתיד", אמר.
הסכם הסיוע: 3.8 מיליארד דולרים בשנה למשך עשור
במסגרת ההסכם, ארצות הברית תעביר לישראל במשך העשור הקרוב סיוע ביטחוני בסך 38 מיליארד דולרים, כלומר 3.8 מיליארד דולרים בשנה, מתוכם חצי מיליארד בשנה לתכניות הגנה מפני טילים. מדובר בסכום הגדול ביותר שארצות הברית נתנה למדינה כלשהי אי פעם, אך הוא נמוך מהסכום הראשוני אליו שאף ראש הממשלה נתניהו, שבתחילת המשא ומתן ביקש להגדיל את הסיוע ל-4.5 מיליארד דולרים בשנה.
כמו כן, במהלך המשא ומתן, ישראל נאלצה להיענות לשתי דרישות משמעותיות של הבית הלבן. ראשית, הבית הלבן דרש כי הסכום שנקבע בהסכם הסיוע יהיה סכום התקרה לסיוע ושישראל תתחייב שלא לבקש יותר תוספות סיוע בקונגרס. בנוסף לכך, על פי דרישת הבית הלבן, תוך שש שנים יופסק ההסדר המיוחד שאפשר לישראל להמיר חלק מכספי הסיוע, 26.3%, לשקלים כדי לרכוש ציוד מהתעשיות הביטחוניות הישראליות, ולהשתמש בחלק אחר, בשיעור של 13%, לרכישת דלק מטוסים. בשנים הקרובות יופסק ההסדר בהדרגה וכל הסיוע יופנה לרכישת ציוד אמריקני.
שר האוצר ויו"ר מפלגת כולנו משה כחלון בירך על חתימת הסכם הסיוע ואמר: "אזרחי ישראל צריכים להודות לממשל האמריקני על הסכם הסיוע הביטחוני הגדול אי פעם שנחתם בין מדינת ישראל לבין בעלת הברית החשובה ביותר שלה, ארה"ב". לדבריו, "ההסכם הזה הוא ביטוי נוסף לעומק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. תקציב הביטחון גדול דיו כדי להמשיך ולתמוך במחקר ובפיתוח הביטחוני הישראלי וברכש המקומי, כך שתימשך העליונות הטכנולוגית שלנו המתבססת גם על ייצור מקומי".
השר לשעבר יעלון: "זו העת להודות לנשיא אובמה"
שר הביטחון לשעבר משה יעלון, שהיה מעורב בזמן כהונתו בחלק מהמשא ומתן על פרטי ההסכם, אמר היום כי "ארצות הברית היא ידידתה הגדולה ביותר של מדינת ישראל, והקשר עמה מהווה אבן פינה בביטחוננו הלאומי. היחסים הביטחוניים בין ארצות הברית לישראל, ובין מערכות הביטחון של שתי המדינות, הם עבורנו נכס אסטרטגי ראשון במעלה, ויש לשמור עליהם מכל משמר".
לדבריו, "הסכם הסיוע שנחתם היום הוא תוצאה של עבודה בת חודשים ארוכים, בין היתר של צוותים ביטחוניים משתי המדינות, ממשרד הביטחון והפנטגון - הראויים להערכה רבה על מאמציהם. יש להסכם הזה משמעות עצומה לביצור ביטחונה של מדינת ישראל ולביצור ביטחונם של אזרחיה. זו העת להודות לנשיא ברק אובמה שהוביל את התהליך עד לחתימה.
יעלון ביקש להודות גם לשר ההגנה הקודם, צ'אק הייגל, שעמו החל התהליך, ולשר ההגנה אשטון קרטר, שאותו כינה "ידיד אמת של מדינת ישראל שהיה שותף מלא לתהליך הארוך של בניית ההסכם. בפגישותינו ושיחותינו הרבות בנושא זה ובכלל, נוכחתי כמה חשובים לו ביטחונה ועוצמתה של ישראל. התשומות שהקדיש לכך, הן מבחינת זמן העיסוק והן מבחינת היכולות הצבאיות שהעניק לישראל ושיהיו חלק מההסכם, הן רבות משמעות".
(עדכון אחרון: 21:27)