ארצות הברית וישראל הודיעו אמש (שלישי) רשמית על הסכם הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. ההסכם הוכרז בתום פגישה של ממלא מקום ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי) יעקב נגל, שהגיע מוקדם יותר אתמול לוושינגטון עם דוברו של ראש הממשלה בועז סטמבלר.
ממחלקת המדינה האמריקנית נמסר כי ההסכם ייחתם היום בשעה 14:00 (שעון מקומי, 21:00 שעון ישראל) בוושינגטון. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ישראל וארצות הברית הגיעו להסכם על מזכר הבנות לסיוע ביטחוני לשנים 2028-2019. מדובר בהסכם הסיוע הגדול ביותר שהעניקה אי פעם ארצות הברית למדינה כלשהי".
עוד בוואלה! NEWS:
נציגו של נתניהו נחת בוושינגטון: צפוי לחתום על הסכם הסיוע בשעות הקרובות
הסנאטור שמונע חתימת הסכם הסיוע: "אמרתי לנתניהו שהממשל יכול להזדיין"
שגריר ארה"ב בישראל: "הסכם הסיוע ייחתם בקרוב ויהיה הגדול בהיסטוריה"
במסגרת ההסכם, ארצות הברית תעביר לישראל במשך העשור הקרוב סיוע ביטחוני בסך 38 מיליארד דולרים, כלומר 3.8 מיליארד דולרים בשנה, מתוכם חצי מיליארד בשנה לתכניות הגנה מפני טילים. מדובר בסכום הגדול ביותר שארצות הברית נתנה למדינה כלשהי אי פעם, אך הוא נמוך מהסכום הראשוני אליו שאף ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבתחילת המשא ומתן ביקש להגדיל את הסיוע ל-4.5 מיליארד דולרים בשנה.
כמו כן, במהלך המשא ומתן, ישראל נאלצה להיענות לשתי דרישות משמעותיות של הבית הלבן. ראשית, הבית הלבן דרש כי הסכום שנקבע בהסכם הסיוע יהיה סכום התקרה לסיוע ושישראל תתחייב שלא לבקש יותר תוספות סיוע בקונגרס. בנוסף לכך, על פי דרישת הבית הלבן, תוך שש שנים יופסק ההסדר המיוחד שאפשר לישראל להמיר חלק מכספי הסיוע, 26.3%, לשקלים כדי לרכוש ציוד מהתעשיות הביטחוניות הישראליות, ולהשתמש בחלק אחר, בשיעור של 13%, לרכישת דלק מטוסים. בשנים הקרובות יופסק ההסדר בהדרגה וכל הסיוע יופנה לרכישת ציוד אמריקני.
ההכרזה על ההסכם מביאה לסיומם עשרה חודשים של משא ומתן אינטנסיבי בין ירושלים לוושינגטון, שהתנהל מאז נובמבר בשנה שעברה, לקראת תום תפוגת הסכם הסיוע הקודם, שנחתם ב-2007 ועמד על 30 מיליארד דולרים למשך עשר שנים. ממשל אובמה רצה להתחיל בשיחות עוד קודם לכן, לאחר חתימת הסכם הגרעין עם איראן בשנה שעברה, אולם ראש הממשלה סירב לפתוח במשא ומתן תוך כדי מאבקו לסיכול הסכם הגרעין עם איראן בקונגרס. רק אחרי שהקונגרס נכשל בטרפוד ההסכם, החל המשא ומתן להסכם הסיוע הביטחוני.
סכומי הסכם הסיוע אכן חסרי תקדים בהיקפם, אך הוויתורים של ישראל נחשבים למשמעותיים, במיוחד הפסקת ההמרה של כספי הסיוע לרכש מהתעשיות הישראליות. בשבועות האחרונים נשמעה בישראל ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש הממשלה מול ממשל אובמה, כולל נאום נתניהו והתערבותו בקונגרס, שהשפיעה על תוצאות המשא ומתן הרגיש על הסכם הסיוע.
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק תקף בחודש שעבר בחריפות את התנהלותו של נתניהו סביב הסכם הגרעין עם איראן. לדברי ברק, אחרי הסכם הגרעין עם איראן, ישראל הייתה יכולה לקבל סיוע בהיקף של 4.5 מיליארד דולרים בשנה, אך נתניהו לקח, לדבריו, "הימור מופקר בניהול היחסים עם הבית הלבן". לטענת ברק, "במקום שיח גלוי עם הנשיא מאחורי דלתות סגורות, מה שהיה עושה כל ראש ממשלה אחר, חזינו בכניסה ברגל גסה אל תוככי הוויכוח הבין-מפלגתי שם, וכל זאת רק כדי לפגוש בכישלון הידוע מראש. איזו הפקרות בלתי נסלחת".
ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) תקפה אתמול בחריפות את נתניהו ואת נאומו בקונגרס במרץ האחרון. "ארה"ב הציעה לישראל סיוע נדיב יותר, אך התנהלותו הכוחנית, היהירה וחסרת האחריות של נתניהו הדירה את ישראל מכל השפעה או אפילו ידיעה על ההסכם עם איראן ופגעה בנו כלכלית", טענה, "אחת התוצאות החמורות של ההסכם החדש הוא ירידה ודאית בהזמנות מהתעשייה הצבאית, שבעוד עשור יגיעו לאפס. מדובר בפיטורים המוניים ופגיעה חמורה בצמיחה".
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), חבר ועדת החוץ והביטחון, מסר: "צריך להודות לארצות הברית ולנשיא אובמה על סיכום הסכם הסיוע הביטחוני לישראל. מהיכרותי את מערכת הביטחון, סכום זה של 3.8 מיליארד דולרים לשנה למשך עשר שנים יאפשר למערכת הביטחון תכנון רב שנתי של פיתוח, ייצור והצטיידות באמצעים שיסייעו למדינת ישראל להגן על אזרחיה ולהציל חיים".
כפי שפורסם השבוע בוואלה! NEWS, בשבועות האחרונים התעכבה ההודעה על השלמת ההסכם בשל מחלוקת עם הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שסירב לקבל את דרישת הבית הלבן להפסקת חקיקה לתוספות מימון בקונגרס, בטענה שהקונגרס אינו צד להסכם ולכן אינו מחויב לו. הממשל ביקש מישראל ללחוץ על גרהאם להוריד יוזמות חקיקה למימון נוסף מסדר היום, אך זה סירב לכך.
במסגרת המגעים, לשכת נתניהו פרסמה בחודש שעבר הבהרה חד-משמעית, לפיה ישראל לא תבקש תוספות מימון נוספות מהקונגרס, והתחייבות דומה תופיע ככל הנראה בנספח להסכם הסיוע. לא ברור אם המחלוקת עם גרהאם נפתרה לחלוטין, או שהממשל החליט לחתום למרות סירובו של גרהאם להכיר בהסכם ולהוריד את יוזמותיו מסדר היום.
(עדכון ראשון: 22:23)