פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח הסנגוריה הציבורית: המשטרה עורכת חיפושים בעירום על עצורים ברחוב

      הדוח לשנת 2015 חושף "בעיות מהותיות" במערכת אכיפת החוק. הדוח חושף בנוסף כי אסירים בכלא אופק לקטינים התלוננו על אלימות סוהרים - אך חששו להיחשף בשמותיהם וכן כי תלונות נגד אלימות שוטרים אינן נחקרות במח"ש

      דוח הסנגוריה הציבורית: המשטרה עורכת חיפושים בעירום על עצורים ברחוב
      עריכה: שניר דבוש

      (בחודש שעבר: מפכ"ל המשטרה מציג את התכנית לתיעוד מעצרים באמצעות מצלמות על מדי השוטרים)

      דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2015 שיוגש היום (ראשון) לשרת המשפטים, איילת שקד, ולוועדת הסנגוריה הציבורית מציף "בעיות מהותיות" בהתנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט. אחת התופעות הנחשפות בדוח היא חיפושים בעירום בגופם של עצורים. על פי נתוני הדוח החיפושים נערכים הן בתחנות המשטרה והן במקומות פומביים, כולל במקרים בהם העצורים הם מתחת לגיל 18 או ללא כל עבר פלילי. לטענת מחברי הדוח, החיפושים המשפילים נערכו בניגוד לחוק ותוך הפרה חמורה של זכותם החוקתית של העצורים לכבוד ולפרטיות.

      הדברים התגלו בעקבות דיווחים שהעבירו סנגורים ציבוריים אודות חיפושים שעברו לקוחותיהם העצורים לצרכי חקירה בחלק מתחנות המשטרה בארץ. בהמשך לכך, הונחו כלל הסנגורים הציבוריים לבדוק נושא זה במהלך פגישותיהם עם עצורים. בעקבות ההנחייה נחשפה שורה של מקרים בהם בוצעו חיפושים בעירום מלא ללא שנמצאה לכך הצדקה כדין. באותם מקרים ציינו הסנגורים בפני בתי המשפט במהלך דיונים להארכת מעצר את הפגיעה בזכויות לקוחותיהם.

      לקריאה נוספת:
      השוטר שנאשם בהטרדת מתלוננת - חשוד בעבירות מין בנוספת
      מבוכה למשטרה: עצור פלסטיני שוחרר כי המתין 5 ימים לראות שופט
      "מאיזה גג תקפצי?": דוח תלונות נגד השופטים חושף התנהגות קשה

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הדוח חשף תופעה של חיפושים בעירום על גוף חשודים ללא עבר פלילי ובמקומות ציבוריים. שוטר במדים (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כך למשל נער בן 15 ללא עבר פלילי שנעצר לאחר שנתפס עם חשיש לצריכה עצמית סיפר בבית המשפט כי שוטר שהוביל אותו לתא מעצר לאחר חקירתו הורה לו להוריד את תחתוניו. "אמרתי לו שאני לא רוצה. אני הורדתי חולצה ומכנסיים ואז הוא אמר לי להוריד את התחתונים", סיפר הנער למחברי הדוח. "אמרתי לו שאני לא רוצה להוריד את התחתונים, הוא אמר לי שאם אני לא מוריד את התחתונים הוא יעשה לי את זה בכוח. אחרי זה הורדתי והוא גם אמר לי להתכופף". בנוסף, התברר כי לא נערך כל מזכר המתעד את החיפוש.

      אדם אחר שהיה חשוד בעבירות אלימות במשפחה ונעצר לראשונה בחייו, עבר חיפוש בעירום מלא לפני החקירה. מחקירתו הנגדית של נציג המשטרה עלה כי גם במקרה זה התיק לא כלל תיעוד של החיפוש בעירום שעבר העצור, ונציג המשטרה לא ידע לענות מי ערך את החיפוש ומתי נערך.

      במקרה נוסף, חייל ללא עבר פלילי שנחשד בעבירה של סחר בסמים הופשט ועבר חיפוש ברחוב בידי שוטרים מתחנת משטרת בית שמש. נציג המשטרה טען כי החיפוש בוצע במקום מוצנע. על כך השיב הסנגור בתיק כי "רחובה של עיר, הגלוי לעיני כל, אינו יכול לקיים מעצם הגדרתו את אפשרות ההצנעה".

      אילוסטרציה של מעצר קטין בפתח תקווה יוני 2014, ללא פני השוטר (דרור עינב)
      "פגיעה יסודית בזכותו של האדם לפרטיות". הארכת מעצר של קטין (צילום ארכיון: דרור עינב)

      שוטרים מתחנת בית שמש הוזכרו גם במקרה אחר של עצור שנחשד בסחר בסמים, שהופשט ועל גופו נערך חיפוש בעודו ברחוב. בית משפט השלום בירושלים מתח ביקורת על אופן ביצוע החיפוש וציין בהחלטתו כי תופעת החיפוש בעירום בחשודים שנאזקו במקום שאינו מוצנע מנוגדת לכללים.

      "הדבר פוגע פגיעה יסודית בזכותו של האדם לפרטיות ולכבוד ולא עולה מחומר החקירה כל צורך דחוף או בהול לבצע את החיפוש באופן שבו בוצע ובמקום שבו בוצע. אין כל מניעה, משעה שחשוד נמצא בחזקת המשטרה ובשליטתה המלאה לקחתו לתחנת המשטרה הקרובה ולבצע שם חיפוש כנדרש", נכתב בהחלטת בית המשפט.

      רק שליש מהתלונות שהוגשו למח"ש נחקרו

      בדוח מתואר כי במהלך 2015 בוצעו על ידי הסנגוריה הציבורית שני ביקורים רשמיים בכלא אופק, בו מוחזקים עצירים מתחת לגיל 18. בשני הביקורים נחשפו תלונות רבות ומטרידות על אלימות סוהרים. תלונות נוספות נחשפו באמצעות הסנגורים המייצגים קטינים בהליכים השונים. בחלק נכבד מהתלונות עלו בכמה מקרים שונים שמותיהם של אותם הסוהרים.

      עם זאת, רבים מהקטינים סירבו להיחשף בשמותיהם, וחלק חזרו בהם מתלונותיהם בפני היחידה הארצית לחקירת סוהרים (יאח"ס) אשר סגרה בשל כך את התיק. אחדים מהקטינים מסרו כי הם מעדיפים לסיים לרצות את תקופת מאסרם בטרם יגישו תלונה. הסנגוריה הציבורית פנתה לגורמים המוסמכים בנושא והעבירה את שמותיהם של הסוהרים שהוזכרו שוב ושוב בביקורים, בנוסף להגשת תלונות במקרים הפרטניים.

      הצגה של נערים המרצים מאסר בכלא אופק, אפריל 2016 (ניב אהרונסון)
      תלונות רבות על אלימות מצד סוהרים. קטינים בכלא אופק, בחודש אפריל (צילום: ניב אהרונסון)

      פרק שלם בדוח מוקדש לתלונות על אלימות של שוטרים. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים נפתחו כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. לא מעט מתיקים אלה נפתחים כנגד אזרחים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, הנוטים יותר להיקלע למפגשים עם שוטרים לטענת מחברי הדוח.

      עוד מצוין בדוח כי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) אינה מוסרת כיום נתונים סטטיסטיים לגבי תלונות בגין אלימות שוטרים. אולם, מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת 2015, ניתן ללמוד על כך שתלונות רבות המוגשות למחלקה אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה.

      בשנה שעברה נחקרו במח"ש 640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית שלא הבשילה לכדי חקירה של ממש. מתוך כלל תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי. במהלך השנה החולפת, הועברו למח"ש על ידי הסנגוריה הציבורית 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה, ג"ג), ורק בשש תלונות בלבד התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.

      המחלקה לחקירות שוטרים בירושלים (צילום מסך)
      תלונות על אלימות שוטרים נסגרות "מחוסר עניין לציבור". משרדי המחלקה לחקירות שוטרים

      על פי הדוח, לאחרונה החלו בתי המשפט לקבל את טענות הסנגורים הציבוריים לגבי אלימות שוטרים. כך למשל אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את החלטתו של בית משפט השלום בעיר לבטל כתב אישום שהוגש נגד שתי נאשמות להן יוחסו עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והעלבת עובד ציבור. זאת, בשל העובדה שתלונתן של הנאשמות למח"ש בגין אלימות שהפעילו כלפיהן השוטרים לא נחקרה כלל על ידי מח"ש ונסגרה מחוסר עניין לציבור.

      במקרה אחר זיכה בית משפט השלום בירושלים נאשמים שנטען כי תקפו שוטרים שהגיעו לטפל בסכסוך שכנים בו היו מעורבים. אולם, הן בחקירתם והן במהלך המשפט, טענו הנאשמים שהם אלה שהותקפו בידי השוטרים - אך מח"ש החליטה שלא לחקור את תלונתם בשל "העדר עניין ציבורי". בית המשפט מתח ביקורת על החלטת מח"ש שלא לחקור את תלונת הנאשמים כנגד השוטרים, וציין כי "קיימות תהיות רבות" באשר לעמדת מח"ש לפיה שימוש בכוח מצד שוטר כלפי אזרח "אינו מקים עניין ציבורי הראוי לחקירה".

      עצורים לא מודעים לזכות להיוועץ בעורך דין

      בדוח מצוינת תופעה של הגשת כתבי אישום בעבירות שאינן עומדות ברף המצדיק העמדה לדין פלילי ומהווים "בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור". כך למשל, בתיקים שנפתחו נגד נאשמים שגנבו מוצרי מזון או כאלה שפלשו לדירות בדיור הציבורי. מקרים המכונים בדוח "פשיעה על רקע מצוקה כלכלית ברורה". מחברי הדוח מפנים ביקורת על "הפרת המדינה את חובותיה" במקרים כאלו. לטענתם, תיקים מסוג זה מוגשים "תוך התעלמות מהעובדה שהפתרונות האמיתיים והיעילים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות כמו רווחה או בריאות הנפש".

      עוד נושא הזוכה לביקורת חריפה מצד מחברי הדוח הוא חוסר ההקפדה מצד משטרת ישראל על יידוע עצורים בזכותם להיוועץ בסנגור בכלל ובסנגור ציבורי בפרט. זאת, על אף פסיקת בית המשפט העליון בנושא ובניגוד להוראות החוק והתקנות. לטענת מחברי הדוח "מרבית החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שקיימו את זכותם להיוועץ בעורך דין".

      אולם 13, בית משפט מחוזי לוד (מגד גוזני)
      "קשיים מוסדיים מגבילים הבקשות למשפט חוזר". אולם דיונים בבית המשפט המחוזי בלוד (צילום: מגד גוזני)

      בנוסף, מוזכר בדוח המקרה של עובדיה שלום, שהסנגוריה הציבורית הגישה בעניינו בקשה למשפט חוזר. מקרה שעל פי מחברי הדוח המחיש את "הקשיים המוסדיים המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ולתקן הרשעות שווא בישראל". בין הקשיים הנ"ל מוזכר העדר חקיקה בתחום, מניעת העברת חומרי חקירה בתיקים חלוטים לעיון הסנגוריה הציבורית, מניעת הזכות לבצע בדיקה במוצגים לאחר תום ההליך המשפטי וכן "ניגוד עניינים מובנה" בתפקיד שממלאת פרקליטות המדינה כמשיבה על בקשות למשפט חוזר.

      "מגנים על מי שלא יכולים להגן על עצמם"

      הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר מסר: "הסנגוריה הציבורית פועלת ב-20 השנים האחרונות להגנה על זכויותיהם של אלה שלא יכולים להגן על עצמם. הדוח מפרט הישגים רבים של הסנגוריה הציבורית לאורך השנים, ובשנה החולפת בפרט. מלבד ההישגים הרבים בייצוג נאשמים, חשודים ואסירים, ניתן גם ללמוד על הפיכתה של הסנגוריה הציבורית לגורם מרכזי ומשפיע במערכת המשפט הפלילית, הן בעיצוב הלכות משפטיות והן בקביעת נורמות ומדיניות".

      לדברי ספיר, "לצד ההישגים והשיפורים, אנו רואים חובה להציף גם שורה של בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, שיש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם. הסנגורים הציבוריים ימשיכו בעבודתם המסורה מתוך תפיסה של שליחות חברתית ומחויבות עמוקה לזכויות האדם".