סיפור הרצח של עורך הדין שמואל לוינסון, שהאדם שהורשע ברציחתו דורש כעת משפט חוזר, הסעיר באוגוסט 1994 את ירושלים. המשפטן המוערך והאהוב נמצא מת בדירתו ברחוב רד"ק בשכונת רחביה המבוססת שבלב הבירה, לאחר שככל הנראה הפתיע פורץ שנכנס לביתו. כל תשומת הלב של המשטרה התרכזה בחקירה, שזרקוריה כוונו אל עברייני רכוש ונרקומנים. החוקרים סברו כי הרצח בוצע על ידי הפורץ בתום מאבק בינו לבין לוינסון.
לאחר שורת מעצרים בת חצי שנה של עברייני סמים ורכוש מוכרים, הצליחה המשטרה לשים את ידיה על מי שהאמינה שהוא הרוצח של לוינסון: העבריין עובדיה שלום. 21 שנה אחרי שנכלא, עתר לפני יומיים (שבת) שלום לבית המשפט העליון בבקשה חריגה לנהל משפט חוזר לנוכח ראיות חד-משמעיות לכאורה שנחשפו רק לאחר שני עשורים, שבהם היה כלוא מאחורי סורג ובריח.
עובדיה, שהיה אז בן 30, נחשב ל"דג רקק" בתחום הפריצות והעבריינות ועמד בפני עונש מאסר בן חמש שנים בגין גניבות שונות. הוא היה מוכר ברחובות ירושלים כנרקומן כבד וכמי שמכור לסמים קשים. כחצי שנה לאחר הרצח נעצר יחד עם שורה של עבריינים שהיו מוכרים למשטרת ירושלים, והיא ניסתה לדלות מכמה מהם פרטים לגבי הרצח.
לקריאה נוספת:
"בלבול מהול בהתרגשות": אשתו של המורשע ברצח שעשוי להשתחרר מתקשה להאמין
בזכות בדיקת DNA: בקשה למשפט חוזר למורשע ברצח אחרי 21 שנים
בשלב מסוים החליט עובדיה לספר למשטרה כי הוא יודע מי הרוצח ומתחיל לספק להם פרטים רבים על אודות הרצח. בהמשך הוא יעיד כי כל מה שסיפר שמע בתקשורת שסיקרה את פרשת הרצח בהרחבה, אך השוטרים ידעו כי הפרטים שסיפק היו למעשה מידע מוכמן שיכול להיות ידוע רק לרוצח עצמו. התיאוריה שהובילה את החוקרים היא שעובדיה ביצע את הרצח לבדו ללא שותפים. מבלי שנמצאה כל ראיה הקושרת את עובדיה לרצח למעט סיפוריו לחוקרים כי היה בזירה, הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט המחוזי בירושלים. בדעת רוב הוא הורשע ברצח ונשלח למאסר עולם.
בדיקת DNA בארה"ב הוכיחה: שלום לא היה בזירה
לפני שבע שנים נכנסה לתמונה הסנגוריה הציבורית, שביקשה לקבל לידיה את הראיות שנאספו על ידי המשטרה. הראיות כללו ממצאים מהדירה כמו בגדיו של עו"ד לוינסון שהיו מגואלים בדמו, כפפות ששימשו את הרוצח וכובע גרב מניילון. אלא שבפרקליטות סירבו למסור לסנגוריה את החומרים.
רק לאחר שנים ארוכות של מאבק משפטי שכלל פנייה לבג"ץ הועברו הראיות לסנגוריה וזו שלחה את הממצאים למעבדה על מנת לברר אם נמצא בהם ה-DNA של עובדיה שלום. התפתחות הטכנולוגיה בתחום הביאה את הסנגוריה הציבורית להשקיע בתיק עשרות אלפי שקלים. דגימות דם שנמצאו על הבגדים של הנרצח נשלחו למעבדה בארצות הברית. ממצאי הבדיקה העלו כי בבגדים זוהו שני סוגי דם, האחד של הקורבן והאחר של אלמוני. ה-DNA של האסיר שלום לא אותר כלל. יתרה מכך, בני משפחתו של לוינסון אף התנדבו לספק דגימות מדמם. המאבק האלים שהתחולל בין לוינסון לרוצחו מחייב ש-DNA של הקורבן והרוצח יימצא על גבי הראיות. לפי הממצאים, שלום לא היה בזירה.
אולם שלום הורשע כאמור בעקבות הדברים שאמר לחוקריו. באשר לכך, טוענים בסנגוריה כי מרשם, היושב בכלא אשל בבאר שבע זה 21 שנה, מסר את עדותו לחוקריו בעת שהיה במצב של "קריז" מסמים. "הדבר לא אפשר לו לנהוג בהיגיון והביאו לאמירות המפלילות", כתבה הסנגוריה בבקשתה החריגה לבית המשפט העליון. לטענתה, גם במהלך החקירה הוברחו לשלום סמים קשים, שאותם נטל בין שיחותיו על החוקרים. מעבר לכך, מצביעים בסנגוריה על פגם משמעותי נוסף בהליך המשפטי. דגימת רוק שאותרה על גבי המסכה שלבש הרוצח מגרב ניילון אבדה למשטרה. "אילו הייתה הראיה בידינו כיום", טוענת הסנגוריה, "בדיקת DNA פשוטה הייתה מובילה אותו אל רוצחו של עו"ד לוינסון".
שלום, הנמצא ממצב בריאותי קשה, מאמין בכל מאודו בחפותו. בשיחה שקיים אתמול מתאו סיפר לוואלה! NEWS על הסבל שנגרם לו. "רצו להכניס אותי למאסר כדי שאגמור את החיים שלי", אמר. אולם למרות הדברים, הדרך לחירותו עוד ארוכה. פרקליט המדינה אמור להגיש לנשיאת בית המשפט העליון את עמדתו לבקשה למשפט חוזר תוך 90 יום. בשלב זה רשאית הנשיאה להחליט אם המשפט יידון בכלל והיכן בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון. עד שתתקבל ההחלטה, ייאלץ שלום להמשיך ולשהות בתאו ולקוות להחלטה יוצאת דופן שתבוא מכיוון בית המשפט העליון. החלטה שאולי תוביל לשחרור אדם הטוען לחפותו זה 21 שנים.
(עדכון ראשון: 22:45)