פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "סוכן זר ישב במשרד הביטחון": עימות סוער בדיון על "חוק העמותות"

      במהלך דיון בוועדת החוקה התעמתו נציגי האופוזיציה עם יוזמי החוק, לפיו תונהג הבחנה בין תרומות מישות מדינית לבין כאלה מגורמים פרטיים. ח"כ רוזנטל: "גם ראש הממשלה צריך לומר שאיל הון מממן אותו"

      "סוכן זר ישב במשרד הביטחון": עימות סוער בדיון על "חוק העמותות"
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: גדי וינסטוק

      ("חוק העמותות" אושר בקריאה ראשונה בכנסת, פברואר)

      עם שובה של הכנסת מהפגרה לכנס הקיץ, הקואליציה חוזרת לקדם שורה של חוקים שנויים במחלוקת, ובראשם חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, הידוע גם בכינויים "חוק העמותות" או "חוק השקיפות". בחוות דעת שניסח היועץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת דיון שהתקיים היום (רביעי) בוועדה, שבו הוכן החוק לקריאה שנייה ושלישית, הוא קרא לוועדה לשקול את ההבחנה בין עמותות הממומנות על ידי גורמים מדינתיים לבין כאלה הממומנות על ידי גורמים זרים פרטיים, מה שיוצר הבחנה ברורה בין ארגוני ימין ושמאל. המשך הדיון בחוק נקבע ליום רביעי הבא.

      הצעת החוק הממשלתית, ביוזמת שרת המשפטים איילת שקד, קובע כי כל עמותה שמקבלת מימון ממדינה זרה בהיקף של יותר מ-50% מהתקציב תצטרך לציין את זהות המדינות התורמות בכל פרסום או נייר עמדה שלה. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בפברואר האחרון, והוועדה צפויה לדון היום גם בשתי הצעות חוק פרטיות נוספות, של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), הצפויות להתאחד עמה. החוק, שעבר ריכוך מסוים לאחר ששקד הסירה, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, סעיף המחייב נציגי עמותות לענוד תגי זיהוי בכנסת, עורר ביקורת קשה בקרב מפלגות האופוזיציה, ואף עורר מחאה בינלאומית כאשר ארצות הברית וגרמניה הביעו בפני גורמים רשמיים בישראל את דאגתן מהחוק בחודשים האחרונים.

      עוד על "חוק העמותות":
      תגובת האופוזיציה לחוק העמותות: הצעת חוק לשקיפות מלאה
      וואלה, הבנתי: שקיפות או סימון פעילי שמאל? הכול על חוק העמותות
      השרה שקד עונה לאמריקנים: "חוק העמותות לא פוגע בדמוקרטיה"

      מליאת הכנסת בערב השבעת הממשלה ה-34, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      חוזרים מפגרה. מליאת הכנסת (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      היועץ המשפטי של הוועדה קרא לה לשקול להטיל את חובת הגילוי והדיווח גם על גורמים זרים שאינם מדיניים. "אכן קיימת הבחנה בין תרומות מישות מדינית שיכולות להיתפס כפגיעה בריבונות לבין תרומות מגורמים פרטיים", נכתב בחוות הדעת, "אך בסופו של דבר, מבחינת יכולת ההשפעה בפועל על סדר היום הציבורי, יש אינטרס לדעת גם על תרומות מגורמים זרים שמקורן אינו מדינה. גם כאן יש התערבות 'זרה' המשפיעה על סדר היום הציבורי".

      נוסף על כך, קרא היועץ המשפטי לוועדה לבחון סעיף מהצעת החוק הפרטית של ח"כ סמוטריץ', המחייב נציגי עמותות שעיקר מימונן מישות מדינית זרה לענוד תגי זיהוי. "אם ענידת תג הזיהוי תתבקש רק מנציגים של עמותות מצד אחד של המפה הפוליטית, הדבר עלול 'לסמן' את נציג העמותה כמי שהוא בעל אפשרות להשפעה בלתי-הולמת ולהעמיד את העמותה שמבקשת לקדם עניין כזה או אחר בעמדת נחיתות אפריורית לעומת עמותות דומות אחרות, שאינן חייבות לסמן את נציגיהן", נכתב בחוות הדעת.

      שרת המשפטים איילת שקד, בי"ס גוונים, ראש העין. 8 בפברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      יוזמת החוק, שרת המשפטים איילת שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      במהלך הדיון בוועדה על החוק, השיבה יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון על הטענה כי נציגי עמותות השמאל מהווים סוכנים זרים. "סוכן זר עומד לשבת במשרד הביטחון", אמרה גלאון תוך התייחסות למינויו המסתמן של ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), שעליו טענה בעבר כי הוא משמש "סוכן זר של ממשלת אזרבייג'ן".

      גם ח"כ חיים ילין (יש עתיד) התייחס במהלך הדיון לאלמנטים ה"דיקטטוריים" של החוק, תוך הקבלתו לילדותו במשטר הדיקטטורי בארגנטינה. "לא דמיינתי שיום יבוא ובמדינת ישראל יקום ממשל שיפעל להפיכת המדינה לדיקטטורה. הממשלה משחקת בנו, מותחת את גבולות הדמוקרטיה, קורעת את העם, מעיפה את מי שלא מתאים לה ומסכנת את עתידנו", אמר. עם זאת, הוא הדגיש כי אם החוק יחול על כולם ויכלול שקיפות מלאה, הוא יצביע בעדו: "מדוע הקואליציה מפחדת כל כך משקיפות ושוויוניות בחוקיה? מדוע החוק איננו מאוזן ותוקף רק צד אחד?. חוק רציני ודמוקרטי חייב לחול על כולם, כולל אנשים פרטים".

      במהלך הדיון ח"כ אורן חזן (הליכוד) נכנס אף הוא לחדר הדיונים ואמר: "אותי לא מעניין זכויות אדם ולא דמוקרטיה, אותי מעניין העם היהודי קודם כל". במהלך הדיון הוסיף חזן הערות ביניים שונות שגרמו לצעקות, וח"כ מיכל רוזין (מרצ) הטיחה בו שהוא "חצוף". בדיון אמרה גם ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) לסמוטריץ' "אתם מחשיכים את המדינה והחברה".

      ח"כ חיים ילין בכניסה לכנסת לקראת השבעת הכנסת ה-20 מרץ 2015 (עומר מירון)
      "החוק חייב לחול על כולם, כולל על אנשים פרטיים". ילין (צילום: עומר מירון)

      גם ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) התייחס לחוק במהלך הדיון ואמר כי "אם חובת שקיפות תחייב את הפוליטיקאים, שרת המשפטים תיאלץ לפתוח את דבריה בגילוי נאות כי עבריין סוחר סמים מממן אותה". לדבריו, "אם היינו מחילים את חוק העמותות גם על פוליטיקאים, ראש הממשלה היה צריך לעלות לדוכן הכנסת ולומר 'איל הון מקורב אליי מממן לי עיתון במדינת ישראל שמקדם רק אותי ואת עמדותיי'". בהמשך, רוזנטל חזר בו מדבריו.

      ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), יו"ר ועדת החוקה, אמר כי למרות חוות הדעת המשפטית, ראוי שהחוק יעבור כי המשטרה המרכזית שלו היא שמדינה זרה לא תתערב בענייניה הפנימיים של ישראל.

      מוקדם יותר פנו 31 ארגוני חברה אזרחית, ובהם האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי, המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע, במכתב לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט בדרישה לעצור את החוק. במכתב הזהירו הארגונים מפני פגיעה אנושה בפעילות של חלק מארגוני החברה האזרחית, שלהם "תפקיד חיוני בהשמעת קולם של מוחלשים, בקידום זכויותיהם ובסיוע להם". במכתב, שעם החתומים עליו נמנים בעיקר ארגוני שמאל כמו יש דין, עיר עמים, עדאלה ורופאים לזכויות אדם, אך גם ארגונים אחרים הדוגלים בשקיפות, נכתב כי הממשלה מקדמת את חוק העמותות באצטלה של קידום שקיפות. בפועל, לטענת הארגונים, מדובר בהצעה שמטרתה "לסמן ארגונים מסוימים כבלתי-לגיטימיים ולהטיל עליהם מגבלות בלתי-מידתיות שיפגעו בפעילותם".

      במכתב טוענים הארגונים כי כבר כיום יש חובת גילוי נרחבת על מקורות המימון של עמותות וכי בכך שהיא מבחינה בין חובת גילוי של תרומות פרטיות לתרומות של מדינות זרות, ההצעה מפלה בין הארגונים, "אף שהאינטרס הציבורי מחייב גילוי ושקיפות שווה בנוגע לכלל מקורות המימון של עמותות". עוד נטען כי החקיקה תפגע בפעילות הענפה של ארגוני החברה האזרחית, "הנעשית מתוך אכפתיות רבה לחברה בישראל, ואף תכרסם בעקרונות הדמוקרטיים ובערכים האוניברסליים, שכן תצמצם את חופש הביטוי וההתאגדות בישראל".

      "החוק יפגע בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל"

      בחוות דעת שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה קרא המכון לחברי הוועדה "לעצור את חוק העמותות", בטענה שמדובר בחוק "שכל תכליתו השתקת ארגוני זכויות אדם ושיביא לפגיעה בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל". בחוות הדעת של המכון, שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, השניים מצביעים על כך שהצעת החוק אינה מנמקת מדוע מתעורר צורך בשקיפות רק במקרים של תמיכה של ישות מדינית ולא בתרומות פרטיות.

      כמו כן, חוות הדעת מזהירה כי מדובר בחקיקה שתגרום נזק תדמיתי בינלאומי ותצייר את ישראל כמדינה הפוגעת בחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם, "כמו רוסיה וונצואלה". לטענת המחברים, "ארגונים העוסקים בזכויות אדם הם ארגונים ישראליים שראוי למדינה להתגאות בפעילותם. בעצם קיומם ובביקורת הפנימית שהם מקיימים על פעילות השלטון, הם תורמים לדמותה המוסרית ולתפיסתה בעולם כדמוקרטיה המכבדת את המשפט הבינלאומי ואת זכויות המיעוטים החיים בתוכה".

      (עדכון ראשון: 08:55)