בתום דיון של שעות: חוק העמותות אושר בקריאה ראשונה בכנסת

בתום דיון של שעות אישרה הלילה (שלישי) הכנסת בקריאה ראשונה את "חוק העמותות" ברוב של 50 מול 43 מתנגדים. החוק השנוי במחלוקת עלה להצבעה אחרי שבועות של דחיות חוזרות ונשנות, הן בוועדת השרים לחקיקה והן במליאת הכנסת.

לפי הצעתה של שרת המשפטים איילת שקד, שעוררה ביקורת חריפה בקרב סיעות האופוזיציה, כל עמותה שמקבלת מימון ממדינה זרה בהיקף של יותר מ-50% מן התקציב תצטרך לציין את זהות המדינות התורמות בכל פרסום או נייר עמדה שלה. בנוסף, נציגי אותן עמותות יצטרכו לציין את המימון שהם מקבלים ממדינות זרות בכל פניה לנבחר ציבור או בכל דיון שבו נערך פרוטוקול.

החוק עבר ריכוך מסוים, לאחר ששקד החליטה לוותר, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, על החובה של נציגי העמותות להסתובב עם תגי זיהוי בכנסת. בנוסף, הבטיחו בסיעת כולנו כי יתמכו בחוק רק אם יושמט ממנו הסעיף שקובע כי אי-עמידה באחד הסעיפים יכול להביא לסנקציה כספית על אותן עמותות בשווי 29 אלף שקל.

עוד כתבות בנושא:
וואלה, הבנתי: שקיפות או סימון פעילי שמאל? הכול על חוק העמותות
נתניהו: מתנגד לחיוב נציגי עמותות להסתובב עם תגי זיהוי בכנסת
שקד לשגריר האמריקני: "ארה"ב לא צריכה להתערב בחקיקה פנימית"

במהלך הדיון שקדם להצבעה אמרה שקד: "אחרי שנים שהשמאל הפך את השקיפות 'קרדום לחפור בו' וכלי מנהלי לעשות בו שימוש פוליטי נגד הימין - התחלתם לחשוב שהשקיפות זו נחלה שירשתם; התחלתם לנהוג בשקיפות 'מנהג בעלים'. כאילו השקיפות היא נכס שהיה רשום בטאבו על שם אבא שלכם. כאילו אתם 'בנים ממשיכים'. אתם בשמאל הרי מזדעקים על עצם השימוש של הצעת החוק בביטוי 'שקיפות' כאילו לקחו מכם משהו ששייך לכם.

"השקיפות לא שייכת לכם ולא ירושה שלכם. ומסתבר שתצטרכו לקבל את זה שלפעמים הנושא החשוב הזה מקודם על ידי חברים ממפלגות השמאל ולפעמים על ידי חברים ממפלגות הימין. טוהר המידות, שקיפות ומנהל תקין אינם עניינים שמקודמים על ידי צד אחד בלבד באולם הזה. אלה ערכים שכולנו צריכים לשאוף אליהם. גם אם לעיתים זה פחות נעים לכם", הוסיפה שקד. חברי הכנסת עיסאווי פריג' ותמר זנדברג ממרצ הוצאו מהמליאה לאחר שקראו קריאות במהלך נאומה של שקד.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה: "שרת המשפטים נשאה את שם השקיפות לשווא. את מדברת בשם השקיפות? למה לא דיווחת לנו על זהות התורמים העלומים שלך שאחד מהם חשוד בסחר בסמים ובנשק כפי שנחשף בתחקיר מולד? אתם אומרים נכה בשמאל ונסית את תשומת הלב מהביצה הממאירה ששם גדלה הצעת החוק הזו. זו לא שקיפות זו רדיפה פוליטית. מי שמוציא את דיבתה של ישראל בעולם זה איילת שקד והחברים המתנחלים שלה. העולם שונא את ישראל לא בגלל מה שהארגונים מפרסמים אלא בגלל הכיבוש".

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אמר כי החוק מחטיא את המטרה. "אני נלחם בעמותות האלה הרבה לפני אלה שהתעוררו עכשיו", אמר. "אתם מחזקים את עמותות השמאל ההזויות האלה ונותנים להם לגיטימציה של ממשלות אירופאיות ועושה אפקט הפוך. זה מקל עליהם לאסוף תרומות והופך אותם לארגונים לגיטימיים בחסות ממשלות אירופאיות. זה חובבנות. אם אתם באמת מחנה לאומי, הוא לא נותן לגיטימציה לארגוני שמאל הזויים".

יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, אמר כי "אנחנו נמצאים במדרון חלקלק של כרסום המרחב הדמוקרטי. אם מדברים על נאמנות חשוב לחשוב האם לממשלה יש נאמנות כלפי אזרחיה גם העניים וגם הערבים או שאין לה כלל וכלל נאמנות. ראש המסיתים הוא ראש הממשלה נתניהו, שעושה דה לגיטימציה לכל מי שחושב אחרת רק בשביל לשמור על השלטון שלו.

גם ח"כ חנין זועבי נשאה דברים לפני ההצבעה והתייחסה לסערה סביב הפגישה שקיימה יחד עם שניים מחברי סיעתה עם משפחות מחבלים. "הפליאה והזעם צריכים להיות מופנים כלפי יתר חברי הכנסת שלא מוצאים לנכון אף פעם לנחם משפחות שכולות פלסטיניות. המפריד בין דם לדם הוא גזען מסוכן ואכזר". הדברים עוררו סערה במליאה. זועבי המשיכה לדבר גם לאחר שזמנה תם וסירבה לרדת מהדוכן. לבסוף הורדה ממנו על ידי סדרנים.

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, אמר: "מוטלת עליכם האחריות. אתם לא בחנתם את משמעות החוק הזה על מצבה של ישראל בפורומים החשובים ביותר ואין לכם מושג איזה נזק הוא גורם לידידי ישראל ואלה שמגינים עליה. אני קורא לכם, תעצרו את החקיקה הזו שמפלה ארגונים מזרם אחד לארגונים מזרם אחר".

בישיבת סיעת הליכוד שקדמה לדיון במליאה התייחס נתניהו לחוק ואמר: "אנחנו בעד שקיפות. אני בעד שכל דולר וכל שקל שמדינה זרה מעבירה לעמותה, מימין ומשמאל, ידווח. שקיפות בסיסית".

בשבוע שעבר הוסרה ההצעה מסדר היום של הכנסת ברגע האחרון בנימוק של "סדר יום עמוס". באופוזיציה טענו אז כי גרירת הרגליים בנוגע לאישור החוק מעידה על כך שנתניהו החליט שלא לקדמו, אך ראש הממשלה הבהיר בשבוע שעבר כי הוא מתייצב מאחורי שקד ותומך בקידום החוק.

בישיבת סיעת הליכוד ביום שני שעבר אמר נתניהו: "אני מנסה לדמיין מצב שבו מדינת ישראל הייתה מממנת עמותות שתומכות בתנועות הבדלנות של הבאסקים, או בקורסיקה או במקומות אחרים. הייתה קמה זעקה נוראית. כשאנחנו באים, בסך הכול להביא שקיפות לפעולה של ממשלות בתוך הדמוקרטיה שלנו, הדבר הזה נתקל בטענות דווקא מצד אלה שבדרך כלל מצדדים בשקיפות. החוק הזה נכון, דמוקרטי והחוק הזה נחוץ ויעבור".

שרת המשפטים שקד התייחסה אף היא לביקורת מהאופוזיציה, ותקפה בשבוע שעבר מעל בימת הכנסת את חברי יש עתיד שטענו כי הצעד אינו דמוקרטי. "כנראה שהידע הנרחב שלכם במשפט חוקתי הוא שמאפשר לכם להתייצב מאחורי האמירה חסרת האחריות הזו", אמרה שקד בלעג. "כך, למרות העובדה שהחוק מקודם כהצעת חוק ממשלתית של משרד המשפטים, ולמרות העובדה שהחוק נבחן תחת עדשת המיקרוסקופ של היועץ המשפטי לממשלה שלא זיהה כל פריצה של המסגרת החוקתית של הצעת החוק, ולמרות שההצעה לא שוללת ולא פוגעת, אפילו לא בקצה הציפורן, בחופש הביטוי או בחופש ההתאגדות – מבחינתכם מדובר בחוק 'אנטי-דמוקרטי'. ואתם כמובן נזעקים להגן על ישראל מפני מה שצפוי לה בחו"ל אם נמשיך לקדם חוק נוראי שכזה".

לקראת אישורו של החוק, פרסמו שורה של 20 ארגונים שהחוק עשוי לחול עליהם גילוי דעת משותף, ובו ביקשו למנוע את קידומו. מאחורי המכתב עומדים ארגונים כמו "אמנסטי ישראל", "שתיל", "סיכוי", "מרכז אדווה", "האגודה לזכויות האזרח", "בצלם", "שוברים שתיקה", "יש דין", "עדאלה", "המשמר החברתי" ואחרים.

"אנו קוראים לשרים ולחברי הכנסת שיצאו נגד 'קמפיין השתולים בתרבות' להצביע נגד חוק הסימון המביש של ממשלת ישראל, שכל מטרתו לנסות ולהוציא אל מחוץ למסגרת הלגיטימית של השיח כל ביקורת נגד מדיניות הממשלה ולפגוע בערכי הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר", נכתב. "במיוחד מבקש החוק לפגוע בארגוני זכויות אדם ובארגונים לשינוי חברתי אשר פועלים לתיקון החברה בישראל ומשמיעים את קולם של הקבוצות החלשות הפגיעות".