השרה שקד עונה לאמריקנים: "חוק העמותות לא פוגע בדמוקרטיה"

אחרי הביקורת מארצות הברית על חוק העמותות (או בשמו הרשמי - חוק השקיפות), שרת המשפטים איילת שקד משיבה לממשל האמריקני: בריאיון לוואלה! NEWS הבוקר (חמישי) אמרה השרה שקד כי "אף אחד לא היה מעלה על דעתו שמדינת ישראל תתרום לעמותה שמקדמת נשק חופשי בארצות הברית, או פועלת בעד או נגד הפלות במדינה, אבל דבר דומה לזה קורה בכספים שמדינות העולם מזרימות לארגונים ועמותות בישראל. בתסריט הפוך, השגריר הישראלי היה נקרא מיד לנזיפה".

שקד פרסמה השבוע מאמר בסוכנות הידיעות היהודית JTA, בו הסבירה מדוע לדעתה נחוץ לישראל לקדם את חוק העמותות, שיחייב עמותות וארגונים בישראל הזוכים למימון משמעותי ממדינות זרות, לציין את פרטי התרומות שלהן בכל הופעה ציבורית, ואף לשאת תג מיוחד במיסדרונות הכנסת. בין השאר, השוותה שקד במאמרה בין החוק אותו היא מקדמת בימים אלה, לבין "החוק לרישום סוכנים זרים" הקיים בארצות הברית מאז שנות ה-30, ומסדיר את פעילותם של לוביסטים מטעם מדינות זרות.

חוק העמותות - עוד כתבות:
כך הפכו מרצים באוניברסיטה העברית למובילי מחאת השמאל באקדמיה
המרצה שלימד עם שלט "שתול": גם ח"כים צריכים לענוד טלאי
במחאה על חוק העמותות: הרצוג ענד בכנסת תג "יהודי לא מסמן יהודי"

אמש הגיב דובר מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ון קירבי, למאמר של שקד, ואמר כי ארצות הברית דוחה מכל וכל את ההשוואה שערכה שקד בין חוק העמותות לבין החוק האמריקני המסדיר את פעילות הלוביסטים. "אלה שני דברים שונים לחלוטין", אמר קירבי, אם כי הוא נמנע מלפרט מדוע. קירבי הוסיף שארצות הברית פנתה לישראל לאחרונה והבהירה לממשלה בירושלים שהיא מודאגת מחוק העמותות, מכיוון שהוא פוגע באופיה הדמוקרטי של ישראל. דאגה דומה הביעו השבוע גם העיתון החשוב "וושינגטון פוסט" שהקדיש מאמר מערכת לסוגיה, והאירגון היהודי "הקואליציה היהודית-אמריקנית" שפירסם הודעה כנגד החוק.

בשיחה עם וואלה! NEWS הבוקר אמרה שקד בתגובה לטענות הללו כי "אני לא רואה הבדל גדול בין החקיקה שלנו לבין החוק הקיים בארצות הברית. אני חושבת שהחוק לא מובן נכון בקרב חלק ממבקריו. החוק לא פוגע בחופש הביטוי וגם לא בחופש ההתאגדות. מכיוון הימין מתקיפים אותי שזה חוק רך מדי, כי הוא לא אוסר על עצם העברת הכספים, אלא רק יוצר כללים חדשים של שקיפות. הסכומים שמדינות העולם מעבירות הם גדולים, ברמה של עשרות מיליונים".

בעקבות הדאגה שהביע הממשל האמריקני לגבי החוק, שקד צפויה להיפגש מחר עם שגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו, כדי לדון עמו בפרטי החוק. "אני רוצה להסביר לו על החוק והמשמעויות שלו. הוא מצידו רוצה לדבר על החוק שלהם - למה לדעתו זה שונה - וגם על הסיבות לדאגה שלהם מהחקיקה". בהמשך מתכוונת שקד לכנס גם תדרוך עם שגרירי כל מדינות האיחוד האירופי בישראל, כדי להציג להם את פרטי החקיקה ולהשיב להתנגדויות שלהם בנושא.

בתשובה לשאלה מדוע לא להחיל חוק דומה גם על תרומות פרטיות שפוליטיקאים מקבלים מחו"ל, השיבה שקד כי "בתרומות פרטיות יש רישום מסודר ברשם העמותות, ויש שקיפות. הכול נרשם בדוח של מבקר המדינה. מעבר לכך, יש סכום מקסימלי של 11 אלף שקלים למועמד בפריימריז, וכ-40 אלף שקלים למועמד לראש מפלגה. במצב כזה, אי אפשר להסתפק בגיוס תרומות מ-4-3 תורמים גדולים, אלא צריך מגוון של תורמים, שכל אחד מהם שם סכום שהוא הרבה יותר קטן מהסכומים שהמדינות השונות משקיעות פה בעמותות וארגונים. אף אחד לא ימכור את עצמו תמורת עשרת אלפים שקל, זו השוואה לא רצינית".

מעבר לכך, טענה שקד כי "יש הבדל בין מדינה לתורם פרטי, כי למדינה יש דרכים דיפלומטיות רגילות ומקובלות להשפיע על מה שקורה אצלנו, ואין צורך שמדינות יחפשו דרכים עוקפות כאלה. לי באופן אישי אין בעיה שיבטלו את התרומות הפרטיות והמדינה תממן את הפריימריז, אגב - זה יעלה כמה עשרות מיליוני שקלם אבל לדעתי כל הפוליטיקאים יברכו. השורה התחתונה היא שהפוליטיקאים פה לא תלויים באף תורם, כי מגייסים תרומות מעשרות תורמים שונים - ואילו העמותות הללו פעמים רבות מתוקצבות בסכומים גדולים על ידי מדינה או שתיים באופן בלעדי".

את לא חושבת שיש מידה רבה של צביעות בכך שאנחנו מוחים על התערבות של מדינות זרות בפוליטיקה שלנו, בשעה שהלובי הפוליטי החזק ביותר בוושינגטון הוא הלובי הפרו-ישראלי, שחולש על עשרות עמותות, מכוני מחקר, אירגוני תקשורת ועוד, והשפעתו על מדיניות החוץ האמריקנית היא חסרת תקדים?

"זו השוואה לא מדויקת. פעילות של לובי בתוך המדינה היא פעילות מקובלת ולגיטימית שיש לה כללים ודרכים לעשות את זה מול הממשל. מה גם שאלה כספים של אזרחים אמריקנים שתורמים למטרה שחשובה להם".