תומס וויל הוא סגן מנהל המשרד המרכזי לחקירות פשעי הנאצים בגרמניה. וויל ואנשיו אוספים ראיות וחומרים על הנאצים שהיו שותפים ברצח יהודים במחנות השמדה, על מנת להעמידם לדין בגרמניה. עבודתם נשלחת אל התובעים הכלליים ברחבי המדינה, ואלו פותחים בהליכים.
בימים אלו נאשמים ארבעה קשישים, בני 90 ומעלה, בגין עבירות של סיוע לרצח המוני במחנות השמדה. בין העומדים לדין, מפעילת רדיו במחנה השמדה, כיום בת 91, המואשמת בסיוע לרצח 260 אלף יהודים; חובש במחנה השמדה, בן 92, המואשם בסיוע לרצח של כ-4,000 יהודים; וריינהולד הנינג, שומר באושוויץ, בן 94, שנשפט בגין סיוע לרצח המוני. משפטו נפתח באחרונה, ובסוף השבוע האחרון אף הכה על חטא: "אני מתבייש שראיתי אי צדק ומעולם לא עשיתי דבר לגבי זה. אני מתנצל על מעשיי ומאוד מאוד מצטער".
יום השואה תשע"ו | פרויקט מיוחד
שלושת המלאכים שהצילו את "הילד של אושוויץ"
עם גיטרה בלבד, נכדו של הקצין הנאצי מציל את ניצולי השואה בישראל
מאבקם של לוחמי הצדק היהודים בנאצים: "גאוות הגזע שלכם מטופשת"
כמה משפטים מתנהלים בימים אלו בגרמניה נגד פושעי מלחמה נאצים? מדוע לקח כל כך הרבה זמן לתביעה הגרמנית להגיש כתבי אישום?
"קודם כל, לעונג לי להיות כאן בתכנית שלך. יש לך כמה שאלות, ואני אתחיל בראשונה. יש לנו למעשה ארבעה תיקים שניתנו לתביעה הציבורית, ושניים מארבעת התיקים האלה נידונים בבתי המשפט. אחד מהשניים נמצא במשפט עכשיו. יש שימוע בכל שבוע, ואולי הוא יסתיים בקרוב. בתיק השני, הושעה ההליך, מאחר שהנאשם אמור להיבדק בנוגע למצבו הבריאותי".
"לגבי השניים האחרים, בין הנאשמים יש גם אישה שהייתה חיילת באס-אס באושוויץ. כולם מקרים מאושוויץ. היא עדיין לא הואשמה, זה עניין של שבועות או חודשים עד שתתקבל החלטה". עם זאת, הוא הוסיף כי הם "עובדים כעת על רשימות של עובדים במחנות אחרים - שטוטהוף ומיידנק - כדי לבדוק אם יש היתכנות להעמיד אותם לדין".
לגבי השאלה מדוע הגרמנים מתחילים עכשיו בעשיית צדק משפטי, השיב: "ב-2011 נגזר דינו של ג'ון איוון דמיאניוק. זה היה מבחן לבדוק אם השתנה משהו, אם בכלל, לגבי סוגיית הווידוי ואיך אנחנו מטפלים בתיקים האלה נגד הסייענים לביצוע עבירות בשואה, וכפי שאתה יודע דמיאניוק הורשע".
אנחנו זוכרים את משפטי נירנברג ומשפטי פרנקפורט, שבהם בכירים במפלגה הנאצית הורשעו ונשלחו לכלא, אבל קצינים רבים אחרים בדרגות נמוכות חזרו לחברה, המשיכו בחייהם הרגילים. מדוע זה קרה?
"זו שאלה קשה. אני לא פעלתי בשנים האלה, לפני 65 שנים. היו בעיות אחרות. היו הרבה פושעים עיקריים שהועמדו לדין והעמיתים שלי לשעבר אמרו, ואני חושב שזו הייתה שגיאה, שיש אנשים שרק פעלו לפי פקודות וצריך לראות את זה ככה, והם לא הקבוצה העיקרית והם ניסו להגיע לאחרים. האנשים בעמדות הבכירות הם שנכנסו להיסטוריה".
"אנחנו עשינו את המיטב כדי לתפוס את מי שיכולנו ואני בעצמי ניסיתי את כל האפשרויות. עבדנו בכל העולם עם מדינות שונות מעבר לים. אני בעצמי הייתי בישראל לפני שלוש שנים, ראיינתי עד בחיפה וזה נעשה בתמיכה מושלמת מצד משטרת ישראל, אני מוכרח לומר בהקשר הזה, כך שאנחנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי לתפוס כמה שאנחנו יכולים".
עד היום יש אנשים שאומרים בגרמניה: "תנו להם ללכת, הם אנשים בני 95, מה תהיה התועלת מכך שימותו בכלא". מה אתה חושב על עמדה זו?
"על רצח בגרמניה לא חל חוק ההתיישנות. זה חוק פוליטי של גרמניה לתבוע את האנשים הללו, את הרוצחים הללו. אנחנו חייבים לעשות זאת. אולי זה לא יהיה עונש להביא אותם למשפט, זו לא הסיבה. אבל שמעתי רבות מעדים ומקורבנות שזה מאוד חשוב עבורם, המשפט הזה. שיציגו שוב את ההיסטוריה בבית המשפט כדי להראות שוב מה קרה. זה חשוב לעתיד".
הציבור הכללי בגרמניה תומך בדעה זו?
"זה תלוי. בכל פעם, כמו תמיד, יש אנשים שאומרים: 'זה מאוחר מדי, בואו ניתן להם...' והחצי השני אומר: 'זה חשוב מאוד, עשו את העבודה הזו'. זה תלוי. זה היה במשפט נגד אוסקר גרונינג, שהורשע בשנה שעברה. אני במקרה ישבתי בשולחן בבית קפה, ובשולחן לידי שמעתי שני אנשים אחרים בשנות ה-60 לחייהם מדברים על הנושא הזה, וזה היה ממש טוב עבורי לשמוע את החלפת הדעות ביניהם. אחד אמר שזה לא הגיוני, והשני אמר כן זה הגיוני. זה היה טוב מאוד שזה הגיע לציבור.
הנינג, לשעבר שומר באושוויץ, התנצל בשבוע שעבר במהלך משפטו על מעשיו. עד כמה זה נפוץ?
"זה לא נפוץ מאוד. רוב האנשים שנשפטו לא אמרו כלום בבית המשפט. הם לא אמרו כלום, מאחר שאין להם כיצד להגן על עצמם. אם הוא, הנינג, אמר שהוא מתנצל מאוד על זה, אז זה אומר שהוא היה שם. זה מה שהוא אומר. וזה טוב שזה נאמר. אני הייתי רוצה שיאמר קצת יותר".
כמו מה?
"בייחוד תיאור של מה שהוא עשה ומה הוא ידע על כל זה. אנחנו אומרים שכל אדם שעשה מעשים רעים במחנות האלה ידע על מה שקרה. על הנסיבות, על הירי, על הגז, על הרעב, על היעדר העזרה הרפואית. אנשים שלא נהרגו על ידי רוצחים, מתו מכך שלא אכלו מספיק. אני הייתי רוצה לשמוע ממנו, ואני חושב שהוא לא יעשה זאת, מה הוא ראה ושמע ומה הוא ידע".
מה אתה חושב על הטענה "הייתי רק בורג במערכת"?
"זו שאלה מיוחדת מאוד לשאול. אני חושב שכל מי שהיה שם בוודאי ראה את כל מי שהיה בצד של השומרים, שלא נתנו להם לצאת מהמחנה. הם אשמים, והאנשים שבבית המשפט היום, היו אז אנשים צעירים, בני 22-20, וזה קשה להיכנס למחנה ולהגיד: 'מה אתם עושים? זה רצח! כולכם רוצחים'. זו לא הדרך. אבל הוא יכול היה להגיד 'אני לא עושה את זה', ולפנות למקומות אחרים. את זה יכלו לעשות כולם".