פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התנכלויות מצד מחבל, החג העצוב וטעויות של טירון: מה יעלה בגורל קצב?

      הנשיא לשעבר ילבש ביום ראשון מדים כתומים ויובל אזוק לוועדת השליש, שתחליט אם לקצר את עונשו. ארבע שנותיו בכלא עד כה של אסיר מספר 1418989 התאפיינו בתקריות עם הרוצח עמי פופר וניסיונות להערים על שב"ס. פרקליטו ציון אמיר: "צריך לאפשר לו לחזור לחייו"

      התנכלויות מצד מחבל, החג העצוב וטעויות של טירון: מה יעלה בגורל קצב?
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: ניר חן

      משה קצב ילבש ביום ראשון את בגדי האסיר הכתומים של שב"ס, הסוהר יאזוק את ידיו ואסיר מספר 1418989 יובל מאגף 8 בבית הכלא מעשיהו לחדר דיוני ועדת השליש, שם יקבע אם תקוצר תקופת מאסרו. מי שהיה נשיאה השמיני של ישראל הפך מאז כניסתו לכלא לאדם אחר, שבור וכבוי, ונראה כי הוא דרוך ומתוח לקראת הדיון הגורלי.

      קצב החל לשאת את עונשו – שבע שנות מאסר בגין עבירות אונס, מעשה מגונה והטרדה מינית בנשים שהיו כפופות לו – בדצמבר 2011. הנשיא לשעבר עשה טעות אסטרטגית: הוא בחר להיכלא באגף התורני, ולא אגף נוח יותר, כמו בכלא חרמון שבצפון. באגף זה בכלא מעשיהו כלואים לא מעט אסירים קשים ואלימים. הנודע מביניהם הוא המחבל היהודי עמי פופר, שרצח שבעה פלסטינים בגן הוורדים בראשון לציון בשנת 1990 במהלך האינתיפאדה הראשונה.

      לקריאה נוספת:
      הצעת "חוק משה קצב": לא ינוכה שליש לאסיר שלא הביע חרטה
      עו"ד המקורב לקצב: "הוא ומשפחתו חוו משבר, ארבע שנים זה מספיק"
      קצב האזין לגזר הדין ברדיו: "כואב לי על אולמרט"

      משה קצב חוזר לכלא מעשיהו, ספטמבר 2013 (דרור עינב)
      שבור וכבוי. קצב בחזרתו מחופשה למעשיהו בספטמבר 2013 (צילום: דרור עינב)

      עם כניסתו לכלא של האזרח מספר 1, פופר שם לעצמו למטרה לנקום בו על כך שדחה את בקשתו לחנינה. שרשרת ההתנכלויות כללה גרימת נזק לריהוט בתא המאסר ואיומים. קצב אף נודה על ידי חלק גדול מהאסירים, כשהשיא היה בליל הסדר הראשון מאחורי סורג ובריח – אף אחד מהאסירים באגף לא הסכים לשבת עם הנשיא לשעבר לארוחת חג. תחילה שב"ס נרדם בשמירה ולא זיהה את ההתנהלות של פופר, מנהיג האסירים באגף. רק לאחר שהנושא פורסם בכלי התקשורת נענש פופר – תחילה נשלח להפרדה, כלומר לצינוק לעשרה ימים, אולם לאחר שהמשיך לפגוע בקצב הוא הורחק לאגף התורני של כלא איילון.

      קצב התאקלם בצורה קשה בכלא. בתקופה הראשונה חנך אותו האסיר שלמה בניזרי, לשעבר שר הבריאות בממשלת ברק ושר העבודה והרווחה תחת שרון. בתמורה לכך קיבל בניזרי הטבות מסגל הכלא, לרבות חופשות והקלות נוספות של שב"ס לאסירים המפקחים על אסירים אחרים. הנשיא לשעבר התקשה לעכל כי הוא אינו רם דרג, אלא מאחורי סורג ובריח. כך, למשל, התקשה ללבוש את מדי האסיר, מהלך שמנע ממנו בתחילה קבלת ביקורים. קצב אף סירב להגיע לדיון בעתירה שהגיש לצאת לחופשה מחשש כי כלי התקשורת יצלמו אותו עם מדים כתומים.

      הנשיא לשעבר אמנם עשה כמה טעויות של אסיר מתחיל, אך עם הזמן למד להתנהל נכון יותר. בשנה השנייה למאסרו, למשל, הוא התחכם בעניין החופשות – הוא יצא לחופשת פורים, כשבמהלכה ביקש שיאשרו לו לצאת לחופשות פסח. הנשיא לשעבר היה ראשי לצאת רק בחלוף 30 יום, בעוד ההפרש עמד על 24 יום. בקשתו נדחתה והוא העביר את ליל הסדר בכלא.

      השנה קצב כבר לא לקח סיכון. הוא ויתר על קריאת המגילה בקריית מלאכי והעדיף לקרוא את ההגדה בפסח בחיק משפחתו, אולם ספק רב אם ההגדרה בן חורין תתפסו לגביו בפסח הקרוב. גם אם ינוכה שליש ממאסרו, הנשיא לשעבר ישתחרר לכל המוקדם ב-30 לאפריל – אחרי חג החירות.

      בית סוהר מעשיהו, 15 בפברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      טעות בבחירת הכלא. מעשיהו (צילום: ראובן קסטרו)

      עורך הדין ציון אמיר, פרקליטו של משה קצב ובא כוחו מול ועדת השחרורים בשבוע הבא, אמר כי מרשו מבקש להמשיך הלאה בחייו, אולם הוא לא מוכן להודות במעשים שבגינם הורשע. "מצב רוחו של קצב לא בשמיים. הוא עומד רגע לפני האפשרות להשתחרר בשחרור מוקדם ולשים את הפרשה מאחוריו. באופן טבעי הוא נמצא בהתרגשות גדולה ומתח גדול. עוסק בהכנות לקראת הדיון בוועדה. חרטה? זה עולה ומדברים על זה, אבל לא עולה לו על הדעת אחרי שנים ארוכות של מאבק לבוא ולהודיע שהוא מודה במעשים האלה ושהוא מתחרט עליהם. זאת דעתו, על פי ההכרה שלו ועל פי מה שאפשר להגדיר כחירותו של אדם על מחשבתו ותחושותיו, להמשיך ולהתמיד בקו זה. זה אומר שהוא מכבד את הכרעת בית המשפט. הוא מבין מה זה תהליך משפטי במדינה דמוקרטית. הוא מבין ומקבל את זה", אמר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.

      לדברי עו"ד אמיר, קצב עומד איתן על חפותו. "הוא דבק בגרסתו שנאמרה לפני שנים בבית המשפט. חובתה של החברה לשפוט אדם. מוטל עליו עונש כבד מנשוא והוא ריצה שני שליש. צריך לכבד את החוק, שכאשר אדם עומד בפרמטרים מסוימים צריך לאפשר לו לחזור לחייו ולנסות לשקם את השאריות שנותרו מאותם חיים. חלק גדול מהציבור חושב שהסאגה הזאת, שנמשכת קרוב לשני עשורים, צריכה להסתיים. צריך להניח לפרשה להמשיך הלאה. הרבה שנים חלפו מאז וצריך לשים לזה קץ".

      הוא הוסיף ואמר כי יש לוועדת השחרורים ביסוס משפטי ומוסרי לשחרר אותו. "המושג כישלון או טעות הוא נחלת כולנו, אבל הייתה הצלחה גדולה בעצתם כך שהבאנו את ראשי המערכת, היועץ המשפטי מני מזוז ואת פרקליט המדינה שי ניצן לעמוד כצוק איתן בבית המשפט העליון ולחזור ולטעון שהסדר הטיעון הוא ראוי כי אין ראיות שמבססות את מעשי האונס. ובהתאם לכך עונשו היה צריך להיות מאסר על תנאי. לאחר מכן קצב ביטל את ההסדר ברגע האחרון של ההסדר, והשאר היסטוריה. אני מתייסר עד היום שלא כפיתי עליו את הסדר הטיעון. הוא היה צריך לשלם קנס ולסיים את הפרשה. זה מה שהיה צריך לקרות".